היועצת קטיה שורצמן
פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים
וסוכנים.
הרשמה לטיפים
מהאתר
שוורצמן: זכתה ב"אוסקר הביטוח"
אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר
|
|
טיפים
|
ניהול
סיכונים לעסק
|
ביטוח
עסק
רכוש
|
ביטוח
אחריות של
עסק
|
ביטוח אינטרנט ומחשבים
קרן פנסיה
ופיצוי בנזיקין
מאת:
מאת קטיה שורצמן יועצת לניהול סיכונים,
מנהלת תביעות מבוטחים ומבטחים, מרצה, מנהלת אתרי ביטוח
ומנסחת פוליסות
בית המשפט העליון
פסק ביום 5/7/2022, כי אין לנכות את קצבת השאירים שהמדינה משלמת לשאיריו של חייל
שיצא לגמלאות ונהרג בתאונת דרכים, מסכום הפיצוי שנפסק לטובת עיזבונו ויורשיו בתביעת
הנזיקין שהוגשה על-ידם.
פסק הדין בעניין רע"א 1659/21 מלכה יונה וטל יונה נ' כלל
חברה לביטוח בע"מ, ניתן ע"י השופטת י' וילנר ובהסכמת המשנה לנשיאה ע' פוגלמן ושופטת
ד' ברק-ארז.
חברת הביטוח טענה כי יש לנכות מסכום תגמולי הביטוח שמגיע
לשאיריו של גמלאי צה"ל לפי ביטוח
חובה לרכב את קצבת השאירים שמגיעה להם בשל מותו ממדינת ישראל וזאת
מהסיבה שהזכות לפיצויים נולדה מהאירוע התאונתי. טענתה של חברת הביטוח נתקבלה בבית
משפט השלום ובבית המשפט המחוזי אך נדחתה על ידי בית המשפט העליון שקיבל את הערעור
של שאיריו.
המבקשים יוצגו על ידי: עו"ד שמעון כץ, עו"ד נדב רזון ועו"ד
איתמר מצרי
חברת הביטוח יוצגה על ידי עו"ד משה
עבדי ועו"ד רעות בית און.
בית המשפט קבע, כי רק במקרים בהם יש למדינה זכות חזרה
כלפי המזיק, יש לנכות את הגמלה. אולם במקרה הנדון, שאין למדינה זכות חזרה כלפי
המזיק, חלה ההוראה הקבועה בסעיף 64(ד) לחוק, ואין לנכות את הגמלה מסכום הפיצויים.
מתוך פסק הדין:
" בעניינו, אין מחלוקת כי למדינה אין זכות חזרה כלפי המבטחת
בגין תשלום קצבת השאירים למערערת. לפיכך, בהעדר עיגון בחוק הגמלאות לניכוי קצבת
השאירים מסכום הפיצויים, המסקנה היא כי אין מקום לנכותה. מסקנה זו מתחזקת, כאמור,
לנוכח הוראות סעיף 64(ד) לחוק הגמלאות שממנו עולה כי אין לנכות את קצבת השאירים.
...
על הקשר ההדוק שבין זכות החזרה העומדת למיטיב לבין חובת
הניכוי, קשר אשר שומר על האיזון במשולש היחסים מזיק-ניזוק-מיטיב, עמד גם פרופ'
אריאל פורת. לגישתו, מאחר שהניכוי נועד למנוע מצב שבו המזיק יחויב בכפל תשלום
במקרים שבהם יש זכות חזרה, הרי שבמקרים שבהם אין זכות חזרה, אין הצדקה לנכות תגמולי
ביטוח (ראו: אריאל פורת "כאשר דברים טובים ורעים באים יחדיו: ניכוי טובות-הנאה מן
הפיצויים" משפט ועסקים כ 41, 48 (התשע"ו)). כן ראו דבריו של המלומד דוד קציר, אשר
ציין כי "הענקת זכות שיפוי לגופים משלמי הגימלה, כמוה כהטלת חובת ניכוי הגימלאות
הללו מן הפיצויים" (דוד קציר פיצויים בשל נזק גוף כרך ב 1399-1398 (מהדורה חמישית,
2003)).
....
אי-ניכוי של כספים המשולמים לפי חוזה ביטוח, מוצדק מנקודת
המבט של שלושת השחקנים במערכת היחסים מזיק-ניזוק-מיטיב. כך, מבחינת הניזוק, כספי
הביטוח אינם "הטבה" רגילה, אלא משולמים לו תמורת פרמיה ששילם למבטח (המיטיב).
מבחינת המיטיב, אין מקום לשפותו בגין התגמולים ששילם לניזוק-המבוטח שהרי עבורם גבה
פרמיה. מבחינת המזיק, אין מקום לנכות את תגמולי הביטוח מהפיצויים שנפסקים לחובתו,
שכן בהיעדר זכות חזרה של המבטחת כלפיו, אין חשש שהוא יחויב בתשלום העולה על הנזק
שגרם; ובנסיבות כאלו – אין הצדקה שמי שייהנה מניכוי התגמולים יהיה דווקא המזיק, אשר
ישלם פחות מהנזק שגרם, ולא הניזוק (אשר זכה כאמור בתגמולי הביטוח תמורת הפרמיה
ששילם). ראו לעניין זה את שנקבע בעניין אנוך:
"18. [...] הגיונה של החרגת תשלומים לפי חוזה ביטוח מן הכלל
הרגיל בדבר ניכוי הטבות, נעוץ בתפיסה שלפיה מקום בו רכש המבוטח את הזכות לקבל
תשלומי ביטוח בקרות אירוע נזק מסוים, אין המדובר ב'הטבה' ממש, כי אם ב'הנאה שהרוויח
בזיעת אפו' (ראו: עניין עמיר, פס' 7 לפסק-הדין). כמו-כן, יש הסבורים כי לא מתקיים
קשר סיבתי בין המעשה העוולתי לבין קבלת תשלומי הביטוח, שכן הסיבה לקבלתם היא חוזה
הביטוח (ראו: ברק, בעמ' 643). נוסף על כך, לא יהא זה מוצדק להנות את המזיק בגין
פרמיות ששילם הניזוק, הנאה שמקורה בכך שלחברת הביטוח לא נתונה זכות לחזור אל המזיק
בגין תשלומי הביטוח וניכוים מן הפיצויים יוביל להפחתת הסכום הכולל שמשלם המזיק"."
כל שאלה או
פניה נוספת - אך ורק באמצעות האתר
פורסם ביום 10/6/2022
|