היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

רשלנות תורמת ואשם

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 


על ביטוח  | ספרות ולימוד  |  ביטוח עסקים |  ביטוחי פרט  |  סיכונים  | סוכנים ומבטחים



טיפים |  ניהול סיכונים לעסק   ביטוח עסק רכוש | ביטוח אחריות של עסק | ביטוח אינטרנט ומחשבים


 

בין רשלנות תורמת לבין אשם יוצר אחריות

מאת: קטיה שורצמן יועצת לניהול תביעות ביטוח וניהול סיכונים

 

 

שופט העליון, יצחק עמית

באתר זה, ניתן פורסמה הסקירה הראשונה של פסיקת העליון (השופט יצחק עמית) בנושא מעניין ומסקרן בביטוחי האחריות בישראל.

 

הפסיקה עוסקת במקרה מתחום ביטוח רכב, אך הנושא של רשלנות תורמת קיים בכל תחומי הנזיקין ובעניין הביטוח ניתן למצוא לא מעט טענות לרשלנות תורמת של התובע (הנפגע) עצמו גם בביטוחי צד ג', אחריות מעבידים, אחריות מקצועית ואחריות המוצר.

 

בפסק דין שניתן שיום 16/11/2018 וסקירה פורסמה באתר זה באותו יום רע"א 2809/18 רונית קסברי נ' אברהם רוזן נדון מקרה שבו נקבעו לתובעת 30% של רשלנות תורמת לנזק שנגרם למכוניתה. הדיון נסוב סביב השאלה, האם נכון בכל מקרה שבו נקבעה רשלנות תורמת, לחייב את התובעת באותו שיעור אחריות לנזק שנגרם לצד השני. כלומר, האם במקרה הנדון יש לחייב באופן אוטומטי את התובעת ב30% משיעור הנזק שנגרם לכלי הרכב של הפוגע?

 

עוד לפני שנדון בפסק הדין, נראה שבמבחן ההיגיון הבריא טענה זו אינה סבירה ויש לדון בכל מקרה לגופו, כפי שנקבע בבית המשפט.

 

כך למשל אם נקבע שהתובעת נושאת באשם תורם בשיעור של 30% מהנזק שנגרם לרכבה, משמעות הדבר שלו נקטה הנתבעת במהלך מסוים בעת אירוע הנזק, הרי שניתן היה לצמצם את הנזק לכלי הרכב שלה בכדי 30%. למשל לו היתה מסיטה את הרכב בעת הפגיעה לכיוון שמאל או לכיוון ימין.  אין להשליך מכך דבר וחצי דבר על הנזק שנגרם לרכב הפוגע, כי צמצום הנזק לרכב הנפגע בשל אותו הליך יכול היה להעצים בנסיבות מסוימות את הנזק לרכב הפוגע שהיה מתנגש במשאית או מתדרדר לתהום, הכל בנסיבות המקרה.

 

לעניין האשם התורם אומר/מצטט השופט עמית: "מדובר בשתי דוקטרינות שונות מבחינה מהותית. כאשר בית המשפט קובע אשם תורם, הוא בוחן את מידת הזהירות שעל אדם לנקוט ביחס לעצמו ולרכושו-שלו, בעוד שבאשם יוצר-אחריות, נבחנת התנהגות המזיק ביחס לחובתו כלפי הזולת. ככלל, אשמו העצמי של הניזוק אינו יוצר אחריות בנזיקין כלפי הזולת, וכאמור יש לראותו "בבחינת נטל בלבד, שאין בו לא הפרת חובה כלפי עצמו ואף לא הפרת חובה כלפי אחר" (תורת הנזיקין הכללית, בעמ' 240)"

ועוד: "אשם תורם מכוח סעיף 68 לפקודה, הוא אשם עצמי של הניזוק כלפי עצמו, אשר מקים אחריות מסוימת לנזקו-שלו, אך לא אחריות לעוולה. אשם תורם אינו קובע אחריות אלא רלוונטי לשאלת הנזק, והוא מעניק הגנה למזיק "לא מפני האחריות בנזיקין גופה, אלא מפני החובה לפצות את הניזוק על כל נזקו"".

ועוד: "במקרים רבים שנדונו בפסיקה בהקשר של אשם תורם, אין סימטריה בין המזיק לניזוק, במובן זה שלניזוק אין חובת זהירות כלפי המזיק. לדוגמה, למטופל אין חובת זהירות כלפי הרופא, ללקוח אין חובת זהירות כלפי עורך הדין, לעובד אין חובת זהירות לשמור על בטחונו ובטיחותו של המעביד. לכן, אשמו של הניזוק במקרים אלה, יכול להיות רק אשם תורם.


אך קיימים מקרים בהם על אף ההבדל בין שתי הדוקטרינות, אין מניעה כי התנהגות מסוימת תהווה בעת ובעונה אחת אשם עצמי-תורם ואשם יוצר-אחריות. הדוגמה הקלאסית לכך, היא במקרים של תביעות נזקי רכוש-רכב, הנדונים תדיר במחוזותינו. כאשר מדובר בהתנהלות בכביש, לרוב יש סימטריה בין הנהגים, וכל נהג חב חובת זהירות כלפי משנהו." (ההדגשה שלי ק.ש.)

 

השופט עמית סוקר את שני הזרמים הקיימים בפסיקה בארץ ובחו"ל בעניין גזירה אוטומטית של אשם יוצר אחריות לפי שיעור האשם התורם והזרם השני לפיו יש לקבוע את שיעור האשם יוצר האחריות בכל מקרה לגופו.

 

מצאתי לנכון לפרסם סקירה רחבה יותר של פסק הדין בשל תמיהה לוגית שלי לנימוק מסוים של השופט עמית שצוטט ע"י כותבים שונים בתקשורת הביטוחית מבלי להתייחס לסבירות הטענה.

 

בדוגמא מדובר על סטודנט עני שנוהג ברכב בערכו 10,000 ₪ שנגרם לו נזק ע"י רכב יוקרה שערכו 500,000 ₪  וכך בשל רשלנות תורמת בשיעור של 20% עשוי הסטודנט העני להיות חייב בתביעת תחלוף של מבטחי הרכב המזיק סכום של ₪100,000 .

 

דוגמא זו אינה לוקחת בחשבון את קיומו של ביטוח צד ג' כמעט לכל כלי הרכב במדינת ישראל. או לפחות את אחריותם של כל הנהגים לרכוש לפחות ביטוח צד ג' האמור לכסות ללא קושי רב את האחריות בסכום של 100,000 ₪.

 

וגם חשוב לראות את עצתו של השופט עמית לחברות הביטוח בהערה לפסק הדין:

"הפתרון הרצוי הוא כמובן לאחד את כל התביעות בגין אותה תאונה בפני אותו שופט, ככל שהדבר ניתן. מה עוד, שלחברת הביטוח יש אינטרס לאחד את תביעת ההפסדים של המבוטח עם תביעת השיבוב שלה על מנת לתמרץ את המבוטח לשתף עמה פעולה ובכך להגדיל את סיכויי תביעתה. בדרך זו, התמונה כולה מונחת בפני השופט, על השיקולים השונים הנדרשים לצורך הכרעה בשאלה אם לקבוע אשם תורם שאינו מקים עילת תביעה עצמאית, או חלוקת אחריות המקימה עילת תביעה עצמאית. כך ניתן יהיה לפזר אי בהירויות ולעתים לחסוך בהתדיינויות נוספות ובפסיקות סותרות. הדבר נכון במיוחד בהתחשב בכך שהמתדיינים ובאי כוחם הם שחקנים חוזרים."

פורסם ביום 2/12/2018

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright