טיפים
|
ניהול
סיכונים לעסק
|
ביטוח
עסק
רכוש
|
ביטוח
אחריות של
עסק
|
ביטוח אינטרנט ומחשבים
ביטוח תאונות אישיות
בהגבלה למספר מבוטחים
מאת:
קטיה שורצמן
יועצת לניהול
תביעות ביטוח וניהול סיכונים וחברה בוועדה למונחי
ביטוח שליד האקדמיה ללשון העברית
באמצעות אתר "תשובה
ביטוחית" תוכלו לקבל מידע על דרכים
נוספות למחיקת טענות הגנה של חברת ביטוח
נושא הגבלת גבול
אחריות המבטח לפי הפוליסה לביטוח
תאונות אישיות נדון באתר זה בכתבה מיום 4/3/2018:
"האם
יש צורך בביטוח תאונות אישיות בחדר כושר בבית משותף".
במה מדובר?
מבחינת מה שידוע לכל אחד מהמבוטחים הוא שחברת הביטוח מבטחת
אותם בביטוח תאונות אישיות בסכום פיצויים הנקוב בפוליסה למקרה הביטוח (בדרך כלל
מוות ונכות) לכל מבוטח ומבוטח.
ההפתעה הלא נעימה מתגלה למבוטחים בדרך כלל רק לאחר שקרה מקרה
הביטוח ואז מתברר כי חברת הביטוח הגבילה את אחריותה לגבי מספר הנפגעים במקרה אחד
לפי הפוליסה ובכך פתחה את הדלת לתרחיש לפיו לא כל מי שנפגע יהיה מבוטח על מלוא סכום
הפיצויים או גם לתרחיש גרוע יותר לפיו קיימת אפשרות שחלק מהנפגעים לא יהיו מבוטחים
בכלל.
בכתבה האמורה נבחן הכיסוי לביטוח תאונות אישיות בחדר כושר
בבית משותף אשר עשוי להיות מוגבל לעשרה אנשים בלבד.
בפסק דין שניתן ביום 25/3/2019 ע"י השופט בכיר מנחם (מריו)
קליין מהשלום בתל אביב בת"א 39542-02-18 קורן נ' יונגלסון ואח' עלה לדיון מקרה של
ביטוח תאונות אישיות במסגרת פוליסה לביטוח כלי שיט לפיה יש לחלק את סכום הביטוח
בפוליסה למקרה מוות ונכות 100,000$ במספר הנוסעים (כולל הנוסעים שלא נפגעו) והואיל
ובמקרה הנדון מדובר על שלושה נוסעים, הרי שישי לחלק את סכום הפיצויים בשלוש.
בית המשפט דחה את טענותיה של חברת הביטוח במקרה הנדון, תוך
שהוא מתייחס לתכליתה של הפוליסה לביטוח תאונות אישיות וציטוט מפסקי דין שניתנו
לגביה בעבר:
"בע"א 779/89 יעקב שלו נ' סלע חברה לבטוח בע"מ, פד"י מח(1)
221 (1993), בעמוד 221, צוין שפוליסה לביטוח תאונות אישיות נועדה ליתן כיסוי לתאונה
גופנית בלתי צפויה מראש המהווה סיבה בלעדית לתאונה. בהמשך (עמוד 229) נקבע ש:
"... לשון הפוליסה אינה המקור היחיד לתכליתה. בצד הלשון
עומדת התכלית האובייקטיבית, כפי שצדדים הוגנים, המגנים על האינטרסים הטיפוסיים,
מעצבים אותה"
...
במקרה דנן, מתקיימות הנסיבות המצדיקות הפעלתו של כלל הפרשנות
שלפיו כאשר קיים חוסר ודאות באשר לתכלית הפוליסה, וישנו פער בין פרשנות הצדדים, יש
לקבוע אותה תכלית - וממילא אותו מובן לשוני - המיטיבים עם המבוטח. יש לקבוע, על-פי
כלל זה, כי התכלית ברכישת "ביטוח תאונות אישיות" הייתה ליתן כיסוי ביטוחי אישי
למבקש הביטוח.
בת"א (שלום ת"א) 45162/03 שאשא קלרית נ' דקלה חברה לביטוח
בע"מ (פורסם בנבו, 24.10.2004) ... בעניינים חשובים ומהותיים חובה על המבטח לנקוט
יוזמה עצמית ולמסור פרטים אותם יש לשער כי היא מהותית, כגון חלוקת סכום הפיצוי
המקסימלי של פוליסת תאונות אישיות למספר המפליגים בכלי השייט. מידע זה יש למסור
בתום לב ובהגינות; ודאי שאין להסתתר מאחורי הטענה כי הפוליסה בשפה זרה וכי יש הגיון
כלכלי בפיצול האמור בין מספר הנוסעים.
חלוקת סכום הביטוח בין כלל השטים בסירה והפיכתו ל"סכום
הביטוח הקבוצתי" כאשר נתבקש "סכום ביטוח לתאונות אישיות" כמו גם הכנסתו לפוליסה
בצורת פיסקה הכתובה בשפה האנגלית, נעשתה בחוסר תום לב.
ראוי להזכיר כי מגמתו הכללית של החוק מבוססת על גישה האוהדת
את ענינו של המבוטח בעניינים רבים (ראה פרופ' א. ידין בחיבורו חוק חוזה הביטוח
התשמ"א-1981, פירוש לחוקי החוזים בעריכת ג. טדסקי את מגמת החוק הכללית" (בעמ' 18).
חוק חוזה הביטוח אימץ המגמה של המשפט האמריקאי האוהדת את
המבוטח...
ובמקרה דנן, על חברת הביטוח כחברה בעלת ניסיון של אלפי
עסקאות, היודעת מה עליה להדגיש ומה חובת הגילוי המוטלת עליה ובמיוחד כאשר עסקינן
בביטוח תאונות אישיות – שהרי על פי השם עצמו, סביר יותר להסיק שסכום הביטוח מכסה את
התאונה האישית של הנפגע ולא יחולק בין מספר השטים על הסירה ובמיוחד כשמספרם אינו
ידוע ונתון מראש בכל הפלגה והפלגה והם כלל לא נפגעו ולא דורשים כל פיצוי או תגמול.
בסקירה של הכתוב בפרקי הפוליסה השונים, ניתן לראות סעיפים
ומונחים הסותרים את טענת הנתבעת...
....
הכלל הוא שחוזה מתפרש על פי תכליתו, קרי, המטרות, היעדים,
האינטרסים, והתכנית שהצדדים בקשו במשותף להגשים. בראש ובראשונה מתחקים אחר אומד
הדעת הסובייקטיבי המשותף, ואם זה אינו ברור, או אינו קיים, אזי יתפרש החוזה לפי
תכליתו האובייקטיבית, וכפי שנפסק בע"א 5483/02 שיכון בע"מ נ' עיריית חולון (פורסם
בנבו, 19.01.2004) בעמוד 7:
"כידוע, חוזה מתפרש על פי תכליתו, ותכלית זו היא בראש
ובראשונה, התכלית הסובייקטיבית המבטאת את אומד דעתם של הצדדים לחוזה, לאמור: "המטרות,
היעדים, האינטרסים, והתכנית שהצדדים בקשו במשותף להגשים" ... אולם לעתים נתקלים אנו
בקשיים לאתר את אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים, ואז נוהגים לפנות לתכלית
האובייקטיבית של החוזה, ולנסות ללמוד באמצעותה על ה"המטרות והאינטרסים שחוזה מהסוג
או מהטיפוס של החוזה שנכרת נועד להגשים", וממנה מנסים להקיש למקרה המסוים העומד
לדיון"
ובע"א 9803/01 תחנת שירות ר"ג בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ,
נח(3) 105 (2004), בעמוד 105 נקבע ש:
"... בהעדר נתונים כדי לעמוד על אומד דעתם הסובייקטיבי של
הצדדים, נוהגים לפנות לתכלית האובייקטיבית של החוזה, ולנסות לאתר את "המטרות
והאינטרסים שחוזה מהסוג או מהטיפוס של החוזה שנכרת נועד להגשים". במסגרת זו נבדקת,
בין היתר, תכליתו העסקית-כלכלית של החוזה...", נוכח העמימות הנובעת מעצם קיומם של
שני הפירושים האפשריים והסבירים שהציעו הצדדים, ולאור כללי הפרשנות הידועים: עדיפות
פירוש מקיים על פירוש מבטל; פירוש נגד המנסח; פירוש לטובת לקוח בהקשר של חוזה אחיד;
פירוש לטובת צרכן; פירוש לטובת מבוטח."
...
ובמקרה דנן, אם הנתבעת היתה רוצה להחיל את התנאי "המיוחד"
בענין חלוקת הסכום לכלל השטים על הסירה, והפיכתו ל"ביטוח תאונות קיבוצי", הרי שהיה
עליה לכתוב זאת במפורש ובאופן בולט בפוליסה , ואין לה להלין אלא על עצמה.
סוף דבר, לאחר שהתרשמתי ממכלול הראיות והעדויות שעמדו בפני,
הגעתי למסקנה שמסמך הפוליסה שהוכן עבור נתבע 1, לוקה בחסר, נתון לפרשנות ואינו
מחייב הבנת "האדם הסביר" ובמיוחד ששפה "ביטוחית מקצועית" אינה נהירה לאדם הסביר
למבוטח הסביר ולבטח לא בשפה האנגלית. נכון יותר להסיק שמבוטח בבקשו ביטוח לתאונות
אישיות, יבין שסכום הביטוח מכסה תביעה אישית עד לגובה הסכום הנתון.
לטעמי, נתבעת 2, לא עמדה בחובת הגילוי בעורכה את הפוליסה
וראוי היה מצידה, להבהיר את תנאי הפוליסה צורה שאינה משתמעת לשתי פנים, ובתרגום
מדוייק ומחייב לשפה העברית. פרשנות פשוטה של הפוליסה לפי "מבחן הציפיה" של המבוטח
אינה מאפשרת מסקנה אחרת מאשר זו שלתובע מגיע סך הסכום הכולל בחישוב אחוז הנכות
שנקבע לו על ידי מומחה בית המשפט."
כל שאלה או
פניה נוספת - אך ורק באמצעות האתר
פורסם ביום 14/4/2019
|