היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

 
 

חובת הגילוי היזום וגילוי על שינוי מהותי

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

מגן ההוקרה של עדיף תקשורת שניתן לקטיה שורצמן בשנת 2020 על תרומתה להתפתחות ענף הביטוח בישראל

שוורצמן: זכתה ב"אוסקר הביטוח"

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 

טיפים |  ניהול סיכונים לעסק   ביטוח עסק רכוש | ביטוח אחריות של עסק | ביטוח אינטרנט ומחשבים


 

דחו את תביעתכם - אל תהמרו על עצת חינם

 

בין חובת הגילוי היזום לבין חובת הגילוי על שינוי מהותי

מאת:  מאת קטיה שורצמן יועצת לניהול סיכונים, מנהלת תביעות מבוטחים ומבטחים, מרצה, מנהלת אתרי ביטוח ומנסחת פוליסות

 

איור של רכב על החוף עם לב ומשקפיים

סעיף קטן 6 (ג) בחוק חוזה הביטוח עוסק בחובת הגילוי של המבוטח גם לגבי שאלה שלא הוצגה לו בכתב לפני ההתקשרות בהסכם הביטוח. סעיף זה חל על כל ענפי הביטוח אשר חוק חוזה הביטוח חל לגביהם והוא קובע, כי:

"הסתרה בכוונת מרמה מצד המבוטח של ענין שהוא ידע כי הוא ענין מהותי, דינה כדין מתן תשובה שאינה מלאה וכנה."

 

חובה זו זכתה לכינוי, "חובת הגילוי היזום", הואיל ומדובר על חובת גילוי שחלה כאמור גם לגבי דברים שהמבוטח לא נשאל לגביהם במפורש.

 

בסעיף 18 בחוק חוזה הביטוח ניתן הוא למעשה הרחבה של חובת הגילוי בכך שהוא מחייב את המבוטח ליזום גילוי מטעמו (מבלי שנתבקש לכך במפורש על ידי חברת הביטוח) על שינוי מהותי שחל בסיכון. אולם לפי הוראות סעיף 49 לחוק חוזה הביטוח, חובת הגילוי על שינוי בסיכון אינה חלה על ביטוח חיים ולפי פרק ג' לחוק "ביטוח תאונה מחלה ונכות" היא אינה חלה גם על ביטוחי תאונה מחלה ונכות (ביטוחי בריאות, אובדן כושר, תאונות אישיות, נכות, וסיעוד) בין אם מדובר על ביטוח מבוסס פיצוי (סכום מוסכם מראש ללא תלות בשיעור הנזק שנגרם) ובין אם מדובר על ביטוח מבוסס שיפוי (פיצוי לפי רמת הנזק שנגרם למבוטח).

 

כלומר בביטוחי אדם מסתיימת חובת הגילוי (הרגיל והיזום) במועד מתן התשובות על השאלות בעניין מהותי עוד לפני שנכרת הסכם הביטוח וזאת משום שסעיף קטן 17 (ב) (1),מגדיר את המונח, "שינוי מהותי", בין היתר כ: "שנוי בעניין מהותי ששאלה עליו הוצגה למבוטח לפני כריתת החוזה ושחל אחרי שניתנה תשובה לאותה שאלה". סעיף זה אינו חל על ביטוח אדם ולפי לשון החוק המבוטח אינו מחויב להודיע לחברת הביטוח על שינוי מהותי (למשל גילוי מחלה קשה) שחל לאחר שענה תשובה לשאלה גם אם טרם נכרת הסכם הביטוח.

 

יותר מכך, בביטוח אדם (סעיף 43 לחוק), המבטח אינו זכאי לתרופות המוקנות לו בשל הפרת חובת הגילוי מצד המבוטח לאחר שעברו שלוש שנים מכריתת חוזה הביטוח וזאת בתנאי שהמבוטח או האדם שחייו בוטחו לא פעל בכוונת מרמה.

 

סעיף קטן 6(א) לחוק מגדיר עניין  מהותי כ: "עניין שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את החוזה בכלל או לכרותו בתנאים שבו"

 

החוק אינו מציג דוגמאות קונקרטיות לשאלות בעניין מהותי. דוגמאות שניתן למצוא בתנאי המינימום שנקבעו ע"י הפיקוח לביטוח פרט, פוליסות והצעות לביטוח.

 

ניקח לדוגמא את ההגדרות בפוליסה ובהצעה לביטוח רכב פרטי ומסחרי עד 3.5 טון לגביו נקבעו תנאי מינימום מחייבים לפי הרגולציה.

 

לפי האמור בסעיפים קטנים 19 א) ו 19 ב) מוגדר עניין מהותי, כ:

 

  1. התשובות שנתן המבוטח למבטח על כל השאלות שנשאל בהצעה ששימשה בסיס לפוליסה, או בכל דרך אחרת וכן נקיטה של המבוטח באמצעים למניעת נזקים שהמבטח דרש נקיטתם להקלת הסיכונים המבוטחים לפי הפוליסה.
     

  2. סוג הרכב, שנת ייצורו, מספר הרישוי שלו, התוצר והדגם שלו, סוג תיבת ההילוכים, פטור ממסים לגבי הרכב במידה שישנו, תיאור השימוש ברכב והמקום שבו הוא מוחזק דרך כלל, אמצעי המיגון של הרכב,  זהות הבעלים או המחזיקים דרך קבע ברכב ועיסוקיהם, תאונות שהיו מעורבים בהן ועבירות תנועה שבהן הורשעו בשלוש השנים שקדמו לעשיית הביטוח על פי פוליסה זו, פרט לעבירות תנועה שיש לגביהן ברירת קנס,  נזקים שאירעו לרכב או לצד שלישי בשלוש השנים האחרונות כתוצאה מסיכונים הכלולים בביטוח זה, למעט בתקופה שבה הרכב לא היה בבעלות המבוטח, ואשר בשלהם הוגשה תביעה כהגדרתה בפוליסה,   פרטים על אודות מבטחים קודמים שביטחו את הרכב.

 

הפוליסה לביטוח, מפנה בראש וראשונה, כאמור להצעת הביטוח. לטופס הצעת הביטוח, לא נקבעו למרבה הצער תנאי מינימום מחייבים וחבל. נראה לדוגמא עניין מהותי אותו נדרש המבוטח לגלות לפי אחת ההצעות לביטוח הנהוגה אצל מבטח מוביל בתחום ביטוח הרכב כאשר השאלות לגבי ניסיון קודם מתייחסות למקרים שאירעו במהלך חמש השנים האחרונות:

  1.  האם נגרם לרכב המציע נזק בזדון או הצתה? לא כן, אם כן, לא ניתן לבטח הרכב. (יש לשים לב, שהמציע אינו מחויב לענות על ניסיונות הצתה או ניסיונות לגרום נזק ואינו נשאל לגבי איומים.

  2. האם המציע ו/או הנקובים לעיל היו מעורבים בתאונה כנהגים ברכב כלשהו? לא כן, פרט

  3. האם מבטח שהוא דחה או ביטל את הצעת המציע, ואם כן נדרש המציע למסור פרטים.

  4.  האם מבטח שהוא ביטל פוליסה של המציע, סרב לחדש פוליסה או דרש הגדלת פרמיה או תנאים מיוחדים?

  5. האם יש  כעת או היה למציע בעבר ביטוח לרכב בחברת ביטוח אחרת? אם כן מתבקשים פרטים.

  6. האם המציע הורשע ב-7 השנים האחרונות בהליך פלילי (למעט עבירות תעבורה)? ואם כן מתבקשים פרטים. שאלה זו למשל אינה מתייחסת לנהג הקבוע ברכב....

  7. האם הוכרז הרכב בעבר כאובדן שלם (loss total) להלכה ושוקם? ואם כן מתבקשים פרטים.

  8. .האם הוגשו תביעות במשך שלוש השנים האחרונות על ידי המציע למבטח שהוא ו/או לרכב נשוא הצעת הביטוח? ואם כן מתבקשים פרטים.

כאמור, ניסוח השאלון בהצעת הביטוח הוא עניין מורכב ואינו פשוט. קיימים לא מעט מבוטחים מתוחכמים שיודעים לנצל לטובתם את פערי הניסוח בהצעות הביטוח על מנת להצדיק העלמת מידע לאחר שכבר קרה מקרה הביטוח וחברת הביטוח מסרבת לשלם. ויש גם מי שיודע למצוא את סוכן הביטוח שמיג למבוטח טופס הצעה מקוצר או שאינו דורש מהמבוטח למלא  הצעה בכלל שלא לדבר על מי שמלא את ההצעה במקום המבוטח ומבקש מהמבוטח לחתום...

 

הואיל וקיומה של חובת הגילוי חשוב למרבית ציבור המבוטחים ובעיקר למבוטחים "הטובים" שאינם מרבים לתבוע את חברות הביטוח, חשוב, לדעתי שהפיקוח על הביטוח יתן את דעתו גם על נוסח בסיסי של הצעות לביטוחי פרט לגביהם נקבעו תנאי מינימום שמחייבים בדין.

 


כל שאלה או פניה נוספת - אך ורק באמצעות האתר

 

פורסם ביום 19/1/2022

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright