היועצת קטיה שורצמן
פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים
וסוכנים.
הרשמה לטיפים
מהאתר
שוורצמן: זכתה ב"אוסקר הביטוח"
אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר
|
|
טיפים
|
ניהול
סיכונים לעסק
|
ביטוח
עסק
רכוש
|
ביטוח
אחריות של
עסק
|
ביטוח אינטרנט ומחשבים
ביטוח חובה
החלקה בזמן שטיפת רכב אינה תאונת דרכים
מאת:
מאת קטיה שורצמן יועצת לניהול סיכונים,
מנהלת תביעות מבוטחים ומבטחים, מרצה, מנהלת אתרי ביטוח
ומנסחת פוליסות
עידית קצבוי, שופטת השלום בתל אביב – יפו, פסקה ביום
2/1/2023, כי פציעה בעת ניקוי רכב אינה מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפלת"ד,
ולפיכך משובר על תביעת נזיקין "רגילה" של הנפגע כנגד נכון שטיפת הרכב.
פסק הדין ניתן בעניין ת"א 42175-08-21 פלונית נ' גסנוב
ואח'. התביעה הוגשה בשל פציעתה של התובעת כאשר יצאה מהרכב במכון השטיפה לבקשת
העובד במכון השטיפה ובעת היציאה מהרכב, היא החליקה על הרצפה שהייתה רטובה ומלאה
בסבון ונחבלה.
בית המשפט, סקר את ההגדרות הרלוונטיות בחוק הפלת"ד
לעניין "שימוש ברכב" וקבע, כי בנסיבות העניין כאשר התובעת החליקה
לאחר שסיימה את ירידתה מהרכב, האירוע אינו מהווה תאונת דרכים.
מתוך פסק הדין:
"הגדרת החוק מפנה אותנו לתיבה "שימוש ברכב" אשר זכתה אך היא
להגדרה משלה בסעיף 1 לחוק הפיצויים באופן הבא: "שימוש ברכב מנועי" - נסיעה ברכב,
כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך
ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או
התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן
הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת
עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד;"
עיון בנוסח החוק מעלה, כי הגדרת המשנה של "שימוש ברכב מנועי"
כוללת רשימה סגורה של שימושים כאשר הרלוונטי לענייננו הוא "ירידה" מהרכב."
בית המשפט בחן אם נסיבות התאונה עונות להגדרת הירידה מהרכב
לאור פסיקת העליון בעניין ברע"א 8744/18 מדינת ישראל נ' פלוני. וציטט מספרו
של המשנה לנשיאת העליון, א' ריבלין "תאונת דרכים", בו כתב ריבלין כתב, כי "הכניסה
אל הרכב מתחילה עם תחילת המגע הפיסי בין הנכנס לבין הרכב", ואילו הירידה ממנו,
מסתיימת "כאשר רכש היורד עמידה יציבה מחוץ לרכב" .
עוד נכתב בספרו של ריבלין, כי "הכניסה לרכב והירידה ממנו
כוללות גם את פתיחת דלת הרכב וסגירתה". זאת, בין אם סגירת הדלת נעשית בטרם רכש
היורד עמידה יציבה מחוץ לרכב, ובין אם לאחר מכן.
"ואולם, נדמה כי אין די בהגדרה טכנית של מתחם השימוש ברכב על
מנת לקבוע כי פעולה זו או אחרת באה בגדר "שימוש ברכב מנועי", שכן, כאמור לעיל,
ייתכנו מקרים שאף שנוצר בהם מגע פיסי בין הנכנס לבין הרכב – ועל כן מצויים בתוך
מתחם השימוש ברכב – לא ניתן לראות בהם התחלה של "כניסה" לתוכו. כך גם לא ניתן לומר
כי כל הפעולות הנעשות בטרם רכש היורד עמידה יציבה מחוץ לרכב, או בטרם סגר הוא את
דלת הרכב, מהוות חלק מפעולת ה"ירידה". "לפיכך, אני סבורה כי יש להוסיף למבחן הטכני
האמור, הבוחן אם הפעולה הנדונה מצויה בתוככי מתחם השימוש ברכב או מחוצה לו, אף מבחן
מהותי, במסגרתו אציע להחיל את שני התנאים המצטברים אשר נקבעו בעניין ינטל לגבי "נסיעה"
ברכב, אף על פעולות ה"כניסה" לתוך רכב וה"ירידה" ממנו. כלומר, ככל שהפעולה הנדונה
אשר הביאה לקרות האירוע הנזיקי מצויה בתוככי מתחם השימוש ברכב – היינו, בין תחילתו
של המגע הפיסי עם הרכב לבין עמידה יציבה מחוצה לו וסגירת דלתו (שאם לא כן, בכך
מסתיים מסענו) – עלינו להמשיך ו"לחלץ" מבין הפעולות המבוצעות בגדר מתחם זה את אותן
פעולות אשר חיוניות במובן ה"פיסי" לכניסה לרכב או לירידה ממנו, ומהוות חלק טבעי
ואינטגרלי משימושים מוכרים אלה. פעולות אלה, ואלה בלבד, תבואנה בגדר "כניסה"
ו"ירידה" מהרכב, וממילא בגדר "שימוש ברכב מנועי" על-פי לשונו של חוק הפיצויים
ותכליותיו." (סעיף 23 לפסק הדין).
הנה כי כן, המבחן הרלוונטי לבחינת השאלה אם התאונה אירעה
במסגרת ירידתו של הנפגע מהרכב הינו מבחן כפול:
המבחן הראשון הוא מבחן טכני, בגדרו יש לבדוק אם בעת התאונה
היה הניזוק בגדרי "מתחם השימוש ברכב", אשר ראשיתו במגע בין הניזוק ובין הרכב וסופו
בירידה מהרכב ורכישת עמידה יציבה מחוצה לו.
המבחן השני (אליו יש להידרש באם נמצא מענה חיובי למבחן
הראשון) הוגדר המבחן המהותי, והוא קובע שיש לבחון אם הפעולה הנדונה חיונית במובן
הפיסי לשם הכניסה אל הרכב או הירידה ממנו, ואם היא מהווה חלק טבעי ואינטגרלי מפעולת
הכניסה או הירידה. "
בית המשפט, בחן כאמור את נסיבות המקרה כאשר רצף הפעולות של
התובעת לפני החלקתה החלה ביציאה מהרכב המשיכה לפנייה לעבר הדלת האחורית, לאחיזה
בידית האחורית ורק אז, בעקבות הסבון והמים שהיו על הרצפה, החליקה התובעת.
כאמור דחה בית המשפט את התביעה לפי חוק
הפלת"ד.
"אכן, כלל פעולותיה של התובעת אינן עולות על מספר שניות כפי
שהבהירה התובעת בעדותה. בנסיבות אלו ההבחנה בין נקודות הזמן השונות לצורך ההכרעה אם
מדובר בתאונת דרכים עשויה להיראות כמלאכותית. אלא שהבחנה זו הינה הכרח לאור הפסיקה
העדכנית ולאור המגמה המשתקפת בפסקי הדין – מגמה אשר מבקשת להגשים את תכלית חוק
הפיצויים והמדיניות החברתית והמשפטית שביקש ליישם (ראו ע"א 7984-99 אליהו חברה
לביטוח בע"מ נ' זאהי, פ"ד נז(5), 750 (23.6.2003) באמצעות החלתו אך ורק על תאונות
המשקפות את הסיכון התעבורתי הנשקף מהשימוש ברכב המנועי. גם בראי האמור לעיל אין
לראות בתובעת כמי שנפגעה בתאונת דרכים. התובעת כבר הספיקה לצאת מהרכב ובכך סיימה את
השימוש התחבורתי ברכבה. התובעת, לטענתה, לא נפגעה כתוצאה מסיכונים הטמונים בשימוש
ברכב מנועי אלא כתוצאה ממפגע בדמות סבון ומים שכיסו את הרצפה הסמוכה לרכבה. אין
בנסיבות אלו כדי להצדיק את החלת החוק על המקרה דנן."
מצד שני נקבע על ידי השופטת סיגל
רסלר-זכאי בפסק דין חלקי מיום 19/2/2012 בעניין תא (הרצ') 167828-09 אילנית
סטמבולסקי נ' איילון בע"מ - חברה לבטוח, כי ניקוי שמשת הרכב ע"י
המבוטח, להבדיל מהנחת משולש, הוא פעולת טיפול ברכב ולכן לא מתקיימת
ההלכה שנקבעה ברע"א אברהים מוחמד וקבעה, כי מדובר על תאונת דרכים.
כל שאלה או
פניה נוספת - אך ורק באמצעות האתר
פורסם ביום 29/4/2023
|