היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

שכ"ט שמאי צד ג'

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.

 

תבליט

היועצת קטיה שורצמן

תבליט

יועץ  ניהול סיכונים בביטוח כללי

תבליט

הקמה וניהול  אתרי ביטוח

תבליט

ניהול תביעות ביטוח

 

כל התייעצות כרוכה בתשלום!

 


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 


טיפים למבוטח  |  ניהול סיכונים לעסק   ביטוח עסק רכוש | אחריות של עסק | אינטרנט ומחשבים


 

למדריך תביעות ביטוח רכב

שכ"ט שמאי צד ג'- שופט העניש מבטח - מה הפיתרון?

מאת קטיה שורצמן, יועצת לתביעות ביטוח ולניהול סיכונים

 

 

 

כלי רכב, צילום אילוסטרציה

 נושא תשלום שכר טרחתו של שמאי רכב שמכין דוח בעבור צד שלישי שתובע מבוטח שפגע בו ואת וחברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח אחריות חוקית כלפי צד שלישי הוא לפעמים נושא כאוב לא רק לצד השלישי שחברת הביטוח של הפוגע מסברת לשלם לו את מלוא הסכום אותו שילם לשמאי הרכב מטעמו אלא גם לסוכן הביטוח שמלווה את הצד השלישי ומסתבר שגם לחברת הביטוח עצמה כפי שניתן ללמוד מפסק הדין שניתן בתחילת פברואר 2016 בתיק תא"מ 25275-08-15 וידל נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ.

 

מדובר בצד שלישי שהגיש תביעה נגד חברת ביטוח בסכום הזעום של 244 ₪ וטען שמדובר בעניין "עקרוני", הואיל וחברת הביטוח של הפוגע קיזזה מסכום תביעתו באופן שרירותי וללא הצדקה גם סכום קטן יחסית משכר טרחת השמאי שהיה עליו לשכור על מנת לקבל מחברת הביטוח את הפיצוי המגיע לו בשל הנזקים שנגרמו לכלי הרכב שבעלותו על ידי הפוגע.

 

בסופו של דיון, חייב השופט אריאל צימרמן מהשלום בתל אביב – יפו, את חברת הביטוח לשלם לתובע (הצד השלישי) את מלוא סכום תביעתו, 244 ₪ בתוספת  שכ"ט עורך דינו בסך 1,500 ₪, את תשלום מלוא אגרות המשפט בהן נשא 756 ₪, ומלוא שכר בטלתו של השמאי בגין התייצבותו לדיון (650 ₪ בתוספת מע"מ ובנוסף לכך חייב את חברת הביטוח לשלם הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000 ₪.

 

בסך הכל חויבה חברת הביטוח שביקשה לחסוך סכום של 244 ₪ מתביעתו של הצד השלישי לשלם סכום של 6,150 ₪ נטו.

 

השופט צימרמן, מתח ביקורת חריפה על התנהלותה של חברת הביטוח ואמר, בין היתר, כי:

 

"הנתבעת, באופן מובהק, בחרה לקזז מן התשלום של שכר הטרחה של השמאי בלא שהיה לה כל בסיס לעשות כן. "הנתבעת", כך הבהיר בא כוחה שלה בסיכומיו, "מכוונת לכך שלרוב כאשר סכום ההפרש בגין ראש נזק כזה או אחר הוא זניח, האדם הסביר לא ימהר ולא יידרש להוציא סכומים בגין אגרות והוצאות נוספות העולים פי מונים מאותו הפרש זעום, אלא אם כן קיים מניע המעודד את אותו תובע לעשות כן". ב"כ הנתבעת כיוון כמובן לענייני יוזם התביעה ולתיאוריית הקונספירציה, אולם דבריו, הכנים באופן מרענן, מלמדים על הרקע לאי תשלום מלוא שכר הטרחה. הניזוק הרגיל (אף שאין סיבה לכנותו בהכרח גם "הסביר") אכן לא יריב את ריבו בשל חוב בסך 244 ₪, קל וחומר יגיש תביעה בשל כך. אם לא יתבע, ההפחתה תביא לחסרון כיס אצל הניזוק ורווח תואם אצל חברת הביטוח. אם ילין – ניתן אז להציע לשלם את היתרה (בענייננו, דרישה חוזרת לתשלום היתרה לוותה בדרישה גם לתשלום שכ"ט עו"ד בגין מכתב הדרישה, ועל כן לא נענתה, ואחרי שהוגשה התביעה, הסכימה הנתבעת לשלם את הסכום של 244 ₪ על מנת לייתר את התביעה, אך אותו בלבד). ב"כ התובע (שאינו הראשון העושה שימוש בביטוי זה) כינה זאת "שיטת מצליח". אנו נכנה זאת כאסטרטגיה שלטת של חברת הביטוח הנתבעת, כל עוד אין התערבות חיצונית של בית המשפט בדמות חיוב בהוצאות."

 

השופט ציין, כי אין משמעות האמור שבהכרח, כל הפחתה משכ"ט השמאי אסורה אולם אין גם חובה לקזז אוטומטית משכ"ט שמאי.

 

תשלום שכר טרחת שמאי להבדיל מנזק שנגרם לרכב עצמו, מהווה הוצאה שהתובע אכן הוציא מכיסו בפועל על מנת שחברת הביטוח תסכים לשלם את נזקיו.

 

חברת הביטוח תירצה את עמדתה בשני טעמים: עצם היות ההוצאות גבוהות יתר על המידה, וחשדותיה שמא עורך הדין והשמאי הם הכוח המניע מאחורי התביעה. השופט קבע, כי חשדותיה של חברת הביטוח לא הוכחו.

 

על כן אמר השופט כי:

 

"מן המקובץ עולה המסקנה הברורה: ככל שחברת הביטוח לא פעלה מראש על מנת לברר את טענות הניזוק, ודאי זה הפרטי, באשר לשכר טרחת השמאי שנאלץ לשאת בו, וככל שאין בידי חברת הביטוח נתונים ונימוקים סדורים שיבססו את סברתה כי שכר הטרחה הוא בלתי סביר עד כדי כך שמצופה מן הניזוק שלא לשלמו ובהתאם סבורה חברת הביטוח שיש להפחית הימנו – תתכבד ותשלם את שכר הטרחה. אין כל מקום לכך שתפחית, שרירותית, חלק משכר הטרחה, בנימוק סתמי שלפיו זהו האומדן ה"סביר", כאשר אין לה כל עיגון לסברתה זו. את שגרעה, תשלם אפוא."

 

השופט עסק גם בסוגית החיוב בהוצאות, בדרך שתניא את חברת הביטוח מלבצע הפחתות שרירותיות (להבדיל מכאלה שהשתכנעה כי הן מבוססות ומעוגנות היטב), בלא ליצור תמרוץ יתר לתובעים ולעושים בשירותם למהר ולהגיש תביעות רק על מנת לזכות בהוצאות נוספות:

 

"הנתבעת בחרה לבצע הפחתה שרירותית משכ"ט השמאי, בלא שהציגה בהודעתה המקורית, אף לא במהלך הדיון המשפטי, כל עיגון להפחתה האמורה, זולת אמירה כי הסכום ששילמה הוא " הנהוג והמקובל בשוק ו/או לפי ערכים ו/או אומדן נהוג ומקובל כפי שנקבע על ידי שמאי ו/או מבקר ו/או בוחן התביעה מטעמה". הנחתה, כאמור מפורשות בטיעונה בדיון: כי ניזוק "רגיל" לא יטריח עצמו לבית המשפט. ברם הניזוק שלפנינו הטריח עצמו לבית המשפט. (במאמר מוסגר יוער כי הוא אף הקדים ופנה במכתב התראה לנתבעת קודם להגשת התביעה, אף שאין זה קנה מידה לחיוב בהוצאות, שאחרת תוכל חברת הביטוח לעולם להמתין ולראות אם מדובר בניזוק "רציני", שאז תשלם לו את היתרה, בלא הליך משפטי, והאסטרטגיה של הפחתה מראש נותרה שלטת). הוא אמנם בחר לפנות לבית משפט השלום, כפי זכותו, וכך הכביר הוצאות (וליתר דיוק: עתה מבקש בא כוחו את שכר טרחתו, שיילך כולו לכיסו, בנוסף לאגרה המוגדלת שיש לשאת בה). ברם במקרה דנן, בלא סיוע בא-כוחו, התברר, לא היה בידי התובע להביא את ריבו לפני בית המשפט. המדובר בתובע מרשים אך כזה שדרך טיעונו רחוקה מלהיות סדורה דיה, וניכר היה כי יתקשה לתעל את זעפו על הפחתת התשלום השרירותית ואת רצונו האיתן לזכות בפיצוי מלא לכדי הליך משפטי שאותו יוכל לנהל לבדו נגד חברת הביטוח בבית המשפט לתביעות קטנות. בנסיבות אלה, הרי שיש לזכותו (וליתר דיוק – את עורך דינו, כפי שאין חולק כי הוסכם בין התובע לבא כוחו) בשכר הטרחה שנדרש על מנת שיהיה בידי התובע להביא את ריבו לפני בית המשפט כיאות, זאת בנוסף להוצאות הנוספות שבהן נשא התובע – אגרות ושכר בטלת השמאי שנדרש בידי הנתבעת להתייצב ולהיחקר.  

 

בנוסף, הנתבעת החליטה כאמור למצות עד תום את ריבה עם השמאי, תוך עמידה על זימונו של השמאי וחקירה ממצה של התובע ושל השמאי גם יחד, שמא כל אלה חברו עם ב"כ התובע, שהחקירה עסקה גם בו ובקשריו עם התובע והשמאי. גם כאשר היה אמור להיות ברור כבר שנתיב זה מיצה עצמו ולא יקים הגנה לנתבעת, לא הרפתה, והמשיכה בחקירות ובטיעונים. זו זכותה, אך להארכת הדיון שלא לצורך יש מחיר, המשקף את השחתת זמנו של בית המשפט, שכאמור אינו אלא זמנם של מתדיינים אחרים הממתינים לתורם. בגין אלה יבוא חיוב לטובת אוצר המדינה, גם אם על הצד המתון זו הפעם"

 

ומה הפתרון המובטח בכותרת לכתבה זו, העשוי לסייע לצדי ג', סוכנים, מבוטחים ובעיקר מבטחים?

 

הוראות חוזר השמאות החלים גם לגבי צדי ג' ומאפשרים לתובעים לפנות לשמאי חוץ של חברת הביטוח הנתבעת על ידם האמורה לשלם את שכר טרחתו של שמאי החוץ במקרה שתביעת הביטוח תוכר על ידה, כפי שהוגש לקוראי האתר בטיפ השבוע מיום 14/9/2008: יישום הוראות חוזר השמאים בתביעות רכב צד ג'.

 

 

14/2/2016

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright