היועצת קטיה שורצמן
פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים
וסוכנים.
 |
על ביטוח
|
ספרות
ולימוד
|
ביטוח עסקים
|
ביטוחי פרט
|
סיכונים
|
סוכנים ומבטחים
טיפים
|
ניהול
סיכונים לעסק
|
ביטוח
עסק
רכוש
|
ביטוח אחריות של
עסק
|
ביטוח
אינטרנט ומחשבים
ביטוח חובה
השופט
עמית: לא תמיד ברור מהו תיקון דרך
מאת: קטיה שורצמן יועצת לניהול
תביעות
ביטוח וניהול סיכונים
ביום 17/3/2026
ניתן פסק דין ע"י השופט יצחק עמית, נשיא העליון בעניין נזק שנגרם לאצבעו של נהג עקב
טריקת מכסה המנוע של הרכב כאשר ניגש לבדוק את מצב הרכב בעקבות הבהוב של נורית
אזהרה. השופט עמית דחה את הערעור כפי שהעליון נוהג לעשות במקרה של "גלגול שלישי"
אולם מעניין לקרוא וללמוד את הסקירה של השופט עמית בעניין חוסר הבהירות של המונח
"טיפול דרך לפיח חוק הפלת"ד. פסק הדין ניתן בעניין
רע"א 40744-01-26 המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול" נ' פלוני
להלן האמור בפסק הדין:
"המשיב הגיש
תביעה לבית משפט השלום בחיפה (ת"א 12571-11-22; השופטת מ' צור) לפי חוק פיצויים
לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: החוק). בתמצית, המשיב נכנס לרכבו שחנה
בביתו; הניע את הרכב, העביר להילוך נסיעה ואז ראה כי אחת מנורות האזהרה נדלקו;
המשיב ירד מהרכב, פתח את מכסה המנוע אך המכסה נטרק ולמשיב נגרם שבר באצבע הרביעית
בידו השמאלית. המחלוקת בין הצדדים נגעה לשאלה אם העובדות לעיל, שאינן במחלוקת,
מהוות תאונת דרכים תחת השימוש של "טיפול דרך" או "תיקון דרך" כמשמעו בחוק. בית משפט
השלום קבע כי התנאים אשר נקבעו ברע"א 5099/08 נביל נ' בונה הכל בזול בע"מ
(19.2.2009) וברע"א 372/10 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' ספנייב (16.6.2010)
(להלן: הלכת נביל והלכת ספנייב, בהתאמה) מתקיימים גם בענייננו. משכך, נקבע כי המשיב
זכאי לפיצוי בגין ראשי הנזק של הפסדי השתכרות ופנסיה לעבר (למשיב לא נותרה נכות
צמיתה); ובגין כאב וסבל. בסך הכל נפסקו לזכות המשיב 27,125 ש"ח בצירוף שכר טרחת
עורך דין. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בחיפה נדחה (ע"א 15597-05-25; סגנית
הנשיא ב' טאובר והשופטים ס' ג'יוסי ומ' דאוד).
לפניי בקשת רשות
ערעור ב"גלגול שלישי", שבה המבקש גורס, בעיקרם של דברים, כי פסקי הדין של הערכאות
דלמטה שגויים. נטען, בין היתר, כי עיון בפסיקת בתי משפט השלום מלמד על קיומם של
חוסר אחידות וחוסר בהירות ביחס לפרשנות החלופות של "טיפול דרך" או "תיקון דרך"; כי
קביעת בית משפט קמא מבטלת את דרישת "המבחן הגיאוגרפי" אשר נקבע בהלכת נביל כאחד
מהמבחנים להגדרת "טיפול דרך"; וכי פסיקת בית משפט קמא נוגדת את הפרשנות המצומצמת
שיש לתת להגדרה של תאונת דרכים לפי החוק.
לאחר שעיינתי
בבקשה ובפסקי הדין של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין
הבקשה להידחות לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. אכן, ההבחנה
בין פעולות הנכנסות בגדר "תיקון/טיפול דרך" לבין פעולות שאינן עונות להגדרה זו "היא
הבחנה 'קשה ומלאכותית', וקו הגבול בין 'תיקון דרך' ל'תיקון בית' הוא דק מן הדק"
(רע"א 3014/15 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, פסקה 7 והאסמכתאות שם
(10.11.2015)). כך, יכול הטוען לטעון כי בחינת המושג דרך צריכה להיעשות באופן מהותי
ולא גיאוגרפי (ע"א 3392/09 דהן נ' אריה חברה לביטוח בע"מ, פסקה 14 (24.11.2010)),
כפי שנפסק במקרה דנן. מכל מקום, הבקשה שלפניי לא מגלה שאלה משפטית עקרונית החורגת
מעניינם הפרטני של הצדדים, והמבקש אף לא מנסה לטעון לכך מעבר לטענתו כי הפסיקה
איננה אחידה. טענות המבקש נטועות בדל"ת אמותיו של המקרה הקונקרטי, ובאופן שבו
הערכאות דלמטה יישמו את המבחנים שנקבעו בהלכת נביל ובהלכת ספנייב על הנסיבות
הספציפיות. אף לא מצאתי כי נגרם למבקש עיוות דין, במיוחד בהינתן גובה הפיצוי שנפסק.
כפי שכבר נאמר בפסיקה, "גם מימוש זכות דיונית צריך להיעשות על-פי עקרון המידתיות,
במידה שאינה עולה על הנדרש במכלול הנסיבות", ובין היתר, בהתחשב בשווי נשוא ההליך
(רע"א 646/14 אשטרום חברת קבלנות בע"מ נ' ניו קופל בע"מ, פסקה 9 (8.5.2014)). משכך,
הבקשה לא עומדת באמות המידה לבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ודינה להידחות (ראו,
למשל, רע"א 2820/20 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' המרכז הזאולוגי תל אביב, פסקה 5
(20.5.2020); רע"א 61208-10-25 פלוני נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ, פסקה 2
(14.12.2025)).
יודגש, כי אין
בהחלטתי שלא ליתן למבקש רשות ערעור משום הבעת דעה בשאלה אם אכן מדובר ב"תיקון דרך"
אם לאו (השוו: רע"א 997/16 פלוני נ' מנורה-חברה לביטוח בע"מ, פסקה 9 (10.3.2016)).
הבקשה נדחית
אפוא. נוכח ההוצאות שהוטלו על המבקש בבית משפט קמא, יישא המבקש בהוצאות מתונות בסך
4,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה."
פורסם ביום
31/3/2025
|