היום :

ביטוח - דף הבית I

טיפ השבוע I

צרו קשר I

נדחתה על הסף תביעה ייצוגית נגד הפול בגין קורונה

היועצת קטיה שורצמן

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.

הרשמה לטיפים מהאתר

ביום 16/6/021 השופטת הבכירה רחל ברקאי מבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו, דחתה על הסף תביעה ייצוגית שהוגשה נגד הפול (ועוד שבע חברות ביטוח) בשל אי התאמת תעריפי ביטוח חובה שנגבו על ידי הפול למצב שבו מרבית כלי הרכב היו מושבתים תקופה ארוכה בשל המאבק בנגיף הקורונה.

בעניין שנדון ת"צ 19832-04-20 נחום ואח' נ' לביטוח בע"מ ח.פ520004078 ואח', ביקשו התובעים לחייב את הפול בהשבת "דמי ביטוח ביתר", הם סכומים שאינם תואמים את הסיכון הביטוחי האמיתי שחל ביחס לביטוחים מושא בקשת האישור בתקופה הרלבנטית.

כנגד הפול נטען, כי כן נטען, כי על אף היותו מבטח שיורי אשר מחירי הפוליסה שלה מפוקחים ונקבעים על-ידי רשות שוק ההון, אין זה גורם המחזיק ברלוונטיות לעניינים מושא התביעה, וכן כי אין בכך כדי להוריד מהעובדה שהפול פועל בשדה העסקי והוא פועל כמבטח בשוק הפרטי.

בנוסף נטען כנגד הפול, כי העובדה שמחיר הפוליסות מפוקח ונקבע על-ידי רשות, אינה מקנה לו חסינות מפני תביעות של מבוטחים על פי כל דין, כל שכן שעה שהפול ולא הרשות הוא זה שגבה את דמי הביטוח מהמבוטחים והתעשר על חשבונם כתוצאה מההפחתה ברכיב בסיכון.

כאמור, קיבלה שופטת המחוזי הבכירה, רחל ברקאי, את הבקשה של הפול לסילוק על הסף של התביעה מחמת העדר יריבות בחזית המחלוקת מושא הדיון בתובענה הייצוגית הנדונה. וזאת למרות ההלכה המורה כי רק במקרים חריגים ונדירים תסולק בקשה לאישור תובענה ייצוגית על הסף, בהם ברור כי התובענה אינה מגלה עילה.

מתוך פסק הדין:

"במקרה דנן בהינתן הטענות המועלות במסגרת בקשת האישור כמו גם הסעדים המבוקשים נחה דעתי כי בסוגיה הספציפית העומדת לדיון והיא הפחתת דמי הביטוח מכוח טענה של הפחתת סיכון ביטוחי נעדרת המבקשת כל סמכות או שיקול דעת לשנות את דמי הביטוח הנקבעים על ידי הרשות ועל כן דין התביעה נגדה להימחק מחמת העדר יריבות.

אנמק:

כמפורט לעיל, בקשת האישור מושתתת על הטענה כי יש להפחית את דמי הביטוח בגין הפחתת הסיכון הביטוחי בימי מגפת הקורונה, וזאת בדיעבד ולאחר שחוזה הביטוח כבר נכרת, היינו להתערב בדמי הביטוח שקבעה הרשות.

טענת המשיב כי עניינה של בקשת האישור הוא בשאלה אם יש לבצע החזר כספי לחברי הקבוצה של דמי הביטוח ששולמו על-ידם ולא בשאלת ההשבה אין בה כדי לשנות מהות הטענה. שהרי, בית המשפט אינו עוסק בשאלות תיאורטיות מקום לא ניתן ליישמן.

מקום בו אין חולק כי הרשות היא זו שקובעת את דמי הביטוח אותם רשאית המבקשת לגבות מן המבוטחים, במסגרת הוראות הדין כמפורט לעיל, לא קם למשיב פתחון פה כנגד המבקשת. ובהתאם, אין מקום להחיל כלפיה את הוראות סעיף 20 לחוק חוזה הביטוח, המאפשר לחייבה להפחית למפרע ובדיעבד את דמי הביטוח עקב הירידה בסיכון.

במילים אחרות, מקום בו תביעתו הכספית של המשיב מבוססת על שינוי למפרע שיש לעשות בדמי הביטוח, זאת על פי סעיף 20 לחוק חוזה הביטוח, ובהעדר תחולת הוראת סעיף זה על המבקשת לאור הסמכות שהוקנתה לרשות בקביעת תעריף הפוליסה ולנוכח הוראת סעיף 73 לחוק חוזה הביטוח המלמדת כי תחולת הוראות החוק מתאיינת כלפיה, אין למשיב כל יריבות עם המבקשת ועל כן דינה של בקשת האישור הנדונה כלפי המבקשת להידחות על הסף.

יובהר, כי המבקשת אינה זכאית לחסינות כללית מתביעות מכוח דיני הביטוח, דיני החוזים, דיני הנזיקין וכו' בהיותה גוף עסקי. ואולם, וחרף היבטיה העסקיים, מטרתה אינה השאת רווחים. המבקשת כפופה למאפיינים מיוחדים שאינם רגילים לגוף עסקי כמו החובה לבטח כל פונה בתעריף שנקבע על-ידי הרשות, ושאינו מסור כלל לשיקול דעתה כי אם נקבע ומוכתב לה על ידי הרשות וכל שינוי, ככל שניתן להיעשות, יעשה רק על ידי הרשות.

למעלה מן הצורך, יוער כי הרשות בקובעה את דמי הביטוח אותם רשאית המבקשת לגבות ששיקוליה על פי דין שונים מהשיקול של סיכון גרידא."

כל שאלה או פניה נוספת - אך ורק באמצעות האתר

פורסם ביום 22/6/2021

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright