טיפים
|
ניהול
סיכונים לעסק
|
ביטוח
עסק
רכוש
|
ביטוח
אחריות של
עסק
|
ביטוח אינטרנט ומחשבים
חוק זכויות יוצרים
ולוח שנה של חברת מגדל
מאת:
מאת קטיה שורצמן יועצת לניהול סיכונים,
מנהלת תביעות מבוטחים ומבטחים, מרצה, מנהלת אתרי ביטוח
ומנסחת פוליסות
לא מעט סוכני ביטוח,
עורכי דין, אנשי נדל"ן וגופים עסקיים רוכשים יצירות אמנות ומציגים אותן במשרדי
החברה.
בית המשפט
המחוזי בתל אביב יפו התייחס לסוגיה:
האם
בעלות על יצירה מאפשרת לבעליה להציג את היצירה בלוחות שנה ובפרסומים שונים של החברה
ללא קבלת אישור מבעלי זכויות היוצרים?
מסתבר, כי
הדברים אינם פשוטים וברורים כפי שהם נראים ממבט ראשון ואפשר, כי תמצאו את עצמכם
חייבים לפצות
על פי פסק דין בעלי זכויות יוצרים ביצירה אותה רכשתם במיטב כספכם, כפי שעולה
מפסק הדין של המחוזי המסוקר בכתבה זו להלן.
לפי פסק דין שניתן ביום 19/9/2021 ע"י השופטת אסתר נחליאלי חיאט
מהמחוזי בתל אביב – יפו בעניין ת"א 64345-05-16 וכסלר ואח' נ' מגדל אחזקות ביטוח
ופיננסים בעמ ואח' חויבה חברת הביטוח מגדל לפצות את בעלי
זכויות היוצרים בתמונה של הצייר וכסלר בשל פרסום בלוח השנה של מגדל של
תמונה של הצייר וכסלר שנרכשה על ידי מגדל.
כן נכון,
מגדל
רכשה תמונה של וכסלר, אבל היא אינה רשאית לפרסם אותה בלוח השנה של החברה ללא הסכמה
של בעלי זכויות היוצרים בתמונה (היורשים).
מדובר על תביעה שהוגשה בטענה להפרת
זכויות יוצרים של האמן המנוח
יעקב וכסלר על ידי יורשיו בשל שילוב ציוריו בלוח
שנה של מגדל לשנת תשס"ח (2008-2007), בדו"ח כספי של החברה לשנת 2006 ובפרסום
התמונות בתיק העבודות באתר האינטרנט של החברה עיצבה וייצרה את הפרסומים בעבור מגדל.
מדובר על יצירות אמנות בבעלותה של מגדל שנרכשו בשנים
2005-2004 מגלריית בידרמן והוצגו על קירות משרדי הנהלת החברה.
התביעה הוגשה כנגד חברת מגדל וכנגד החברה שעיצבה את הפרסומים
בעבור מגדל בסכום שהועמד לצרכי אגרה על סך 4,000,000 ₪.
בית המשפט קיבל את התביעה אבל חייב את הנתבעות לשלם לתובעים
פיצוי סטטוטורי בסך 166,000 ₪. סכום זה כולל פיצוי על ידי החברה המעצבת בסך של
16,000 ₪, בגין העלאת הפרסומים לאתר האינטרנט שלה. לפי האמור בפסק הדין, הסכום
שנפסק לחובתה של מגדל, 150,000 ₪, כבר הוצע בעבר על ידי החברה ליורשיו של הצייר
בהסדר פשרה שנועד לממן הפקה של תערוכת יצירות הצייר המנוח והשאלת היצירות בבעלותה
של מגדל לצורך הצגתן בתערוכה.
מתוך פסק הדין:
טענת ההתיישנות - "יש לדחות אפוא את טענת ההתיישנות,
ולקבל את הטענה לפיה מניין ימי ההתיישנות החל ממועד המכתב שבסמוך אליו נתגלו
לתובעים העובדות המקימות את עילת התביעה"
טענת הסכם ויתור מטעם מגדל – "יש לדחות את טענת מגדל
כאילו נחתם הסכם מחייב הכולל הודעת ויתור מאת התובעים."
מה הדין החל? - "בהנתן שיצירת הפרסומים והפצתם
הסתיימו חודשים לפני תחולת החוק החדש, המסקנה היא אחת – לפי סעיף 78(ג) לחוק זכויות
יוצרים, טענת הפרת זכויות היוצרים והפרת הזכויות המוסריות לגבי הפרסומים תיבחן לפי
הדין הישן, ויחולו עליהם גם כללי הפטור המצמצמים את האחריות לפי חוק החדש; על הסעד
של פיצוי ללא הוכחת נזק יחולו סעיפים 3א ו-4א לפקודה. שונה המסקנה אשר להפרה הנטענת
של הנתבעת 3, קרי הצגת הפרסומים המפרים בתיק העבודות באתר האינטרנט של החברה. אשר
לפעולה זו המסקנה היא כי יש להחיל עליה את החוק החדש."
מספר האירועים המפרים – "לא ראיתי לקבל את עמדת
התובעים כי יש לראות בפרסום הציורים בלוח השנה ובדו"ח הכספי כשני אירועים נפרדים
המזכים את התובעים בפיצוי נפרד."
מניעת התעשרות שלא כדין של התובע – "הפיצוי הסטטוטורי
ללא הוכחת נזק הוא מכשיר משפטי שנועד להקל על האמן ולהרתיע מפרים פוטנציאלים מהפרת
זכויות יוצרים, אך אין להשתמש בו באופן בלתי מידתי להעשיר את היוצר. בעניין זה ראו
את דברי בית המשפט בעניין מזל כהן: "על הפיצויים אותם מטיל בית המשפט על מי שמפר את
זכות היוצרים לעמוד בקשר כלשהו עם אומדן הנזק המשוער של התובע ולא להוות סעיף דרכו
מתעשר התובע שלא כדין על חשבון המפר"; ובהמשך: "הפיצויים צריכים לעמוד ביחס כלשהו
לאומדן הנזק המשוער של המערערת ולא להביא להתעשרות שלא כדין על חשבון המשיבים...""
היעדר ציון שמו של האמן ליד חלק מהיצירות – "בעניין
הפקת לוח השנה והדוח הכספי מדובר בתחולת הדין הקודם, ונדרש אפוא, להוכיח מה הנוהג
ומהו "היקף ומידה מקובלים" ולא להסתפק בקביעה העובדתית כי אין השם נזכר ליד הציור
ללא שהונחה תשתית ראויה, שהרי "על פי החקיקה הקודמת, ייחוס יצירה ליוצר נדרש
בהיקף ובמידה "המקובלים". ... אומר כי גם לפי אמות הבחינה המקובלות בחוק החדש
לא שוכנעתי כי הופרה זכותו המוסרית של האמן, שכן לא מצאתי כי יש ביצירת פסיפס
הציורים של אמנות ישראלית ללא שם של מי מהאמנים "כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר"
(סעיף 46(2) לחוק)."
אי מתן שמות ליצירות – "מקובלים עלי דברי מר בידרמן,
בעל גלריית בידרמן שעוסק שנים בתחום האמנות, והוא שרכש עבור מגדל את הציורים של
הצייר וכסלר: "הנוהג המקובל בקרב האמנים בישראל, ובכלל, ישנם אמנים שרושמים על חזית
היצירות או על גבי היצירות את שמות היצירות; אולם כאשר לא צוין בכתב על ידי האמן שם
ליצירה, ניתן לה שם על ידי בעליה... האמן המנוח – יעקב וכסלר ז"ל, לא ציין בכתב...
את שמות היצירות...כפי שנוהגים חלק מהאמנים לעשות. על כן, השמות המצוינים במסמכי
הרכישה הם שמות שניתנו ליצירות במהלך השנים, על ידי בעליהם הקודמים, כפי הנוהג
בתחום, וכן בשמות אלה הן נמכרו לגלריה שלי לפני שנים רבות"".
טענת המפר התמים של המפרסם - "אין לקבל את טענת טיטאן
כי היא לכל היותר מפר תמים, שכן ההתנהלות הבסיסית של חברה שעיסוקה הוא עיצוב ומיתוג
מחייב בדיקה מעמיקה וראויה של השאלה האם יש למבקש העבודה רשות להשתמש בזכויות
היוצרים של בעל הזכות."
טענת התובעים להצגת התמונות באופן
שפוגע במוניטין האמן – "לא ראיתי לקבוע כך, גם לא שוכנעתי כי שילוב ציורי האמן
בפסיפס יצירות אמנות ישראלית מהווה פגיעה באמן. ודווקא הרושם העולה מהצגת הציורים
בפסיפס הציורים של אמנים ישראלים אחרים הוא ראוי ומכבד, ולא ניתן להתרשם אחרת,
ובודאי שאין בהצגת הציורים בפסיפס כדי להוות סילוף של היצירות שפגע בשמו ובכבודו של
האמן."
לסיכום הפתרון האולטימטיבי: להקדים תרופה למכה - במחשבה מראש
לקבוע בחוזה עם היוצר בעת רכישת היצירה את ההסדר לעניין זכויות היוצרים ביצירה ככל
שהרוכש או בר רשות מטעמו, יעשה שימוש ביצירה לצורך פרסומיו.
כל שאלה או
פניה נוספת - אך ורק באמצעות האתר
פורסם ביום 19/10/2021
| 
