היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

 
 

יישום הלכת אלסוחה על נפגעי טרור

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 

טיפים |  ניהול סיכונים לעסק   ביטוח עסק רכוש | ביטוח אחריות של עסק | ביטוח אינטרנט ומחשבים


 

דחו את תביעתכם - אל תהמרו על עצת חינם

 

העליון - יישום הלכת אלסוחה על נפגעי טרור

מאת:  מאת קטיה שורצמן יועצת לניהול סיכונים, מנהלת תביעות מבוטחים ומבטחים, מנהלת אתרי ביטוח ומנסחת פוליסות

 

 

 

השופט המנוח מאיר שמגר, אבי הלכת אלסוחהביום 10/3/2021 דחה העליון את הערעור של הרשות הפלסטינית ומרואן ברגותי על פסיקת המחוזי (שחייבה את הרשות ומרואן ברגותי בפיצוי נפגעי טרור ובני משפחתם בתשלום פיצויים עונשיים בסך כולל של 62 מיליון ₪, בגין מעורבותם בפיגוע ירי) וקיבלה באופן חלקי את הערעור שכנגד של בני המשפחה.

 

שופטת העליון, יעל וילנר, החילה את "הלכת אלסוחה"  (אחד מפסקי הדין המהפכנים שניתנו ע"י שופט העליון המנוח, מאיר שמגר) שמכירה בנזק הנפשי שנגרם לבני משפחה ואף למקורבים אחרים בשל תאונת דרכים, אף במקרים שהם לא היו מעורבים בתאונה גם על הפיצוי שמגיע לבני משפחתם של הנספים והנפגעים בפשעי טרור.

 

מתוך דברי השופטת וילנר בע"א  71/18 וערעור שכנגד הרשות הפלסטינית ומרואן ברגותי נ' יורשי המנוחה שרון בן שלום ז"ל ואח':

 

"כידוע, ניזוקים משניים הוכרו לראשונה כ"ניזוקים" הזכאים לקבלת פיצויים נזיקיים במסגרת הלכה אלסוחה. בפסק דינו של בית משפט זה באותו עניין נקבע כי אפשר לייחס למעוול חובת זהירות מושגית גם כלפי הניזוקים המשניים אשר נחשפו לפגיעה שהסב הוא לניזוק הישיר ונגרמה להם עקב כך נכות נפשית ממשית (להרחבתה של הלכת אלסוחה אף לנזקים פיסיים ראו חוות דעתו של המשנה לנשיאה א' ריבלין בע"א 9466/05 שוויקי נ' מדינת ישראל, פ"ד סב(3) 806 (2008)). יחד עם זאת, נקבע כי שיקולי מדיניות מחייבים את צמצום חובת הזהירות האמורה לכדי ניזוקים משניים העומדים בארבעה תנאים מצטברים: (1) קרבה משפחתית מדרגה ראשונה בין הניזוק הישיר ובין הניזוק המשני; (2) התרשמות מן האירוע המזיק (בדרך של ראייתו באופן ישיר, צפייה בטלוויזיה, קבלת דיווח מילולי וכיוצא באלה); (3) קרבה בזמן ובמקום לאירוע המזיק עצמו או לתוצאותיו (לרבות חשיפה מתמשכת לנזקי האירוע שנגרמו לניזוק הישיר); (4) נכות נפשית ממשית וניכרת אשר נגרמה עקב החשיפה לנזקו של הניזוק הישיר (התנאים המתוארים יכונו להלן בהתאם למספרם הסידורי). 

 

אשר על כן, על מנת שהטוען להיותו ניזוק משני יוכר כ"ניזוק" הזכאי לפיצויים, עליו לקיים את כל ארבעת התנאים המצטברים שנקבעו בהלכת אלסוחה....  ניזוקים משניים אכן זכאים לקבלת פיצויים עונשיים, אך זאת בכפוף לעמידתם בכל ארבעת תנאיה של הלכת אלסוחה... "

 

מתוך דברי הסיכום של השופטת יעל וילנר:

 

"פיצויים עונשיים אינם באים בגדר סעיפים 17(ב) לחוק הנפגעים ו-21(א) לחוק משפחות חיילים, ומשכך נפגעים הזכאים לתשלומים מכוח חוקי התגמולים רשאים לגבות בנוסף פיצויים עונשיים אשר נפסקו להם בגין אותו האירוע שעליו נסבה הזכאות לתשלומים. לפיכך, יש לדחות את הערעור בכל הנוגע לקביעות בית המשפט המחוזי בנדון.

 

הזכאים לתשלום פיצויים עונשיים הם הניזוקים הישירים והניזוקים המשניים העומדים בכל תנאיה של הלכת אלסוחה. לפיכך, יש לדחות את הערעור ביחס לקביעת בית המשפט המחוזי שלפיה אף ניזוקים משניים זכאים לקבלת פיצויים עונשיים, וכן  לקבל את הערעור שכנגד על קביעתו כי אין להידרש לתנאי הרביעי לשם החלתה של הלכת אלסוחה ביחס לניזוקים התובעים פיצויים עונשיים.

 

יש לראות באחיו של ניזוק ישיר ובאחיותיו קרובי משפחה מדרגה ראשונה העומדים בתנאי הראשון הקבוע בהלכת אלסוחה, ולכן מתקבל הערעור שכנגד בכל הנוגע לזכאותם העקרונית של אחי המנוחים לקבלת פיצויים עונשיים (בכפוף לעמידתם ביתר תנאיה של הלכת אלסוחה).

 

יש לדחות את הערעור בכל הנוגע לקביעות בית המשפט המחוזי בדבר עמידתם של הורי המנוחים בתנאים השני והשלישי של הלכת אלסוחה (התרשמות מן האירוע המזיק וקרבה בזמן ובמקום לאירוע או לתוצאותיו).

 

על רקע האמור, יש לקבל את הערעור באופן חלקי ביחס לזכאותם של הורי המנוחים לקבלת פיצויים עונשיים, שכן הללו לא הגישו לבית המשפט המחוזי חוות דעת רפואיות בתחום הנפשי המוכיחות את עמידתם בתנאי הרביעי. הדיון יושב, אפוא, אל בית המשפט המחוזי על מנת לאפשר להורים ולאחים להגיש חוות דעת רפואיות כאמור, שעל בסיסן ישוב בית המשפט המחוזי ויכריע אם יש להכיר בהם כניזוקים משניים. כן יכריע בית המשפט המחוזי בדבר עמידתם של אחי המנוחים בתנאים השני והשלישי של הלכת אלסוחה.

 

פסיקת פיצויים עונשיים מחייבת התחשבות בחומרת מעשהו של המזיק, וממילא אף בתוצאותיו של מעשה זה ובמספר הניזוקים שנפגעו בגינו. לפיכך, יש לפסוק פיצויים עונשיים מובחנים עבור כל אחד ואחד מהניזוקים, ישירים ומשניים כאחד (ולא בסכום אחד עבור הפיגוע כטענת המערערים), כך שמידת הנזק האינדיווידואלי שנגרם להם תילקח בחשבון בקביעת שיעור הפיצויים.

 

יש לקבל את הערעור בכל הנוגע לסכום הפיצויים העונשיים אשר פסק בית המשפט המחוזי לטובת עיזבונות המנוחים ולטובת אפרת ושחר, כך שאלה יועמדו על סך של 3 מיליון ש"ח לכל אחד מהעיזבונות, מיליון ש"ח לאפרת ומיליון ש"ח לשחר.

 

יש לדחות את הערעור ואת הערעור שכנגד בכל הנוגע לחלוקת האחריות הנזיקית בין הנתבעים ובין עצמם (40% לרשות ו-60% לברגותי ולמפגעים). יחד עם זאת, נקבע כי הנתבעים יחובו כלפי התובעים בדרך של ביחד ולחוד."

 

מתוך דברי של שופט העליון יצחק עמית:

"הפיגוע מזעזע במיוחד לנוכח תוצאותיו – אח ואחות ובן הזוג של האחות, שחייהם נגדעו בגיל כה צעיר, ושתי פעוטות שנותרו יתומות מאב ואם. אין לכחד כי בית המשפט קמא "מתח עד לקצה" את בחינת הדברים במישור האחריות, ועלה במעלה האחריות מהמבצעים הישירים אל אחמד וממנו אל ברגותי וממנו אל הרשות הפלסטינית. אזכיר כי ברגותי עצמו זוכה במשפטו מאחריות פלילית קונקרטית לפיגוע הנדון בענייננו, שלגביו נקבע כי לא הוצגו ראיות המלמדות על מעורבותו הישירה. בית המשפט השתית את אחריותו של ברגותי לפיגוע, מאחר שהיה מודע לאפשרות שאספקה של כלי נשק וכספים לחוליות טרור עלולה להביא למותם של אזרחים ישראלים חפים מפשע. מסקנה זו כשלעצמה אינה פשוטה כלל.

 

למרות זאת, ובהינתן שבמאטריה ייחודית של מעשה טרור עסקינן, איני רואה להתערב בנושא האחריות, מהטעמים שעליהם עמדה חברתי, השופטת י' וילנר.

 

במישור הפיצויים, בית המשפט קמא השית פיצויים עונשיים על המערערים, דבר חריג במקומותינו, והסכום של 10 מליון ₪ שנפסק על ידו, הוא ללא אח ורע בדיני הנזיקין בישראל. ודוק: כפי שהראו התובעים בערעור שכנגד, בארצות הים נפסקים סכומים גבוהים יותר. ברם, כפי שציינו לעיל, התביעה נדונה על פי הדין הישראלי ועל פי אמות המידה המקובלות בישראל.

 

אני מסכים עם חברתי כי מספר הניזוקים אכן משפיע על חומרת המעשה ועל גובה הפיצויים העונשיים. עם זאת, לאור התכליות שבבסיס הפיצוי העונשי, קשה להלום פיצוי עונשי אחיד מוכפל במספר הניזוקים הישירים והמשניים, וללא הבחנה בין הניזוקים השונים. לשיטה זו, הפיצוי שייפסק בגין הפגיעה בפלוני שהותיר אחריו עשרה אחים יהיה גדול פי עשר מהפיצוי שייפסק בגין הפגיעה בפלוני שהותיר אחריו אח אחד.

 

הסוגיה של "ביחד ולחוד" בפיצוי עונשי היא סוגיה סבוכה ולטעמי יש לבחון כל מקרה לגופו. במקרה דנן, אני נכון להצטרף למסקנה של חברתי כי לנוכח הממצאים שבעובדה שנקבעו על ידי בית המשפט קמא באשר לתרומתה של הרשות לביצוע הפיגוע, יש מקום להטיל עליה חבות "ביחד ולחוד".

 

פסק הדין ניתן בהסכמתה של שופטת העליון ענת ברון.

 


כל שאלה או פניה נוספת - אך ורק באמצעות האתר

 

פורסם ביום 14/3/2021

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright