היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

יום עיון של AIDA ישראל

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

תוכן הכתבה

 

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 


טיפים למבוטח  |  ניהול סיכונים לעסק  | ביטוח עסק רכוש |  אחריות של עסק  | ביטוח אינטרנט ומחשבים



על ביטוח  | ספרות ולימוד  |  ביטוח עסקים |  ביטוחי פרט  |  סיכונים  | סוכנים ומבטחים


 

תקציר הרצאות יום עיון AIDA ישראל 11/11/08

מאת קטיה שורצמן

 

 

 

 

 

 

על ארגון AIDA

 

עו"ד גד נשיץ, נשיא AIDA ישראלעל ארגון AIDA:  AIDA Association Internationale de Droit d’Assurance הוא ארגון בינלאומי לדיני ביטוח שחברות בו 58 מדינות. עו"ד גד נשיץ, מארגן ומנחה יום הדיו משמש כנשיא הסניף הישראלי וכסגן נשיא הארגון העולמי. בדברי הפתיחה, ציין עו"ד גד נשיץ, כי הארגון העולמי נמצא בשלהי התפתחות וכי נפתח סניף אירופה  כאשר מבין תשעת חברי הנהלה, עו"ד פגי שרון, משרד לויתן, שרון ושות', היא הנציגה הישראלית. כמו כן מתוכנן בקרוב כנס משותף עם הארגון בתורכיה שיערך בארץ או באיסטנבול.

 

 

 


הגבלים עסקיים בתחום הביטוח על הגבול בין תיאום אסור להתאמה מותרת - עדי אייל ד"ר למשפטים ד"ר לכלכלה אוניברסיטת בר-אילן

 

ד"ר עדי אייל ד"ר אייל דיבר על קו הגבול שבין התנהגות אסורה והתנהגות מותרת לפי חוק ההגבלים העסקיים וכיצד ניתן לזהותה. להבדיל מהמקרים הברורים כאשר ניתן להביא ראיות על פגישות או התכתבות בין גורמים במטרה לתאם מחירים, הרי שעל פי החוק ניתן לראות כהתנהגות אסורה גם מקרה שבו נקבעים מחירים או נעשה פרסום ע"י צד אחד המגביל עצמו במטרה לאותת לאחרים להעלות מחירים.

 

אולם לא כל זהות של מחירים מעידה על התנהגות אסורה של תיאום במטרה למנוע התחרות חופשית. אפשר, כי מדובר בספק אחד הקובע אותו מחיר אשר אינו מאפשר הנחות מבלי לפגוע ברווחיות. העתקה של מחירים ותנאים – מותרת.

 

בכל זאת, כיצד ניתן לקבוע אם מדובר בהסדר כובל? לפי ד"ר אייל המבחן הקובע בכל מקרה הוא המבחן הכלכלי.

 

 למצגת ההרצאה

 

 


 

ד"ר שחר ולר – ההתפתחות בישראל ובאנגליה בנושא הקשר הסיבתי

 

עו"ד שחר ולרלדוגמא פס"ד באנגליה לפיו נקבעה אחריות המעביד להתאבדות של עובד לאחר שנפגע בתאונה פשוטה בעבודה כאשר המעביד היה אמור לצפות שיכנס לדיכאון בשל תאונה ויתאבד. גם בפסיקה ישראלית (המחוזי י-ם), המלל נגד סהר מדובר על התפתחות מחלת נפש ודיכאון לסוכרת.

 

קביעת הקשר הסיבתי בדיני ניזיקין שונה מביטוח סוציאלי או חוק הפלת"ד וקיים הבדל גם בין הקשר הסיבתי בדיני הנזיקין הכללים לבין דיני הביטוח.

 

בדיני הנזיקין מדובר בקשר סיבתי עובדתי – מבחן הסיבה בלעדיה אין – מבחן רחב מדי ואינו נותן מענה לשאלה אם ינתן להטיל אחריות משפטית בשל הנזק.

מבחן השכל הישר – אם התערבת גורם זר שוללת את הקשר.

בדיני הביטוח – שאלת פרשנות החוזה – הפוליסה אם יש קשר בין הנזק לבין הסיכון המבוטח. יש לקרוא מה אומרת הפוליסה.

קיימים מצבים מורכבים לעיתים נדירות – למשל בביטוח אש בלבד נגנבו סחורות שהוצאו בעת השריפה ממחסן . סיכון  אש מבוטח וסיכון גניבה לא. נקבע לפי פסיקה אנגלית וקנדית, קיומו של קשר לסיכון אש וזאת על מנת לעודד מבוטחים להוציא סחורה במקרה של שריפה.

 

למשל דוגמא של גשר מתמוטט – נפגעים אנשים האם תביעה נזיקית – השאלה האם נגרם בשל התרשלות בתכנון וקשר סיבתי להתמוטטות הגשר. המסר מפס"ד ההתמוטטות אירעה מרשלנות אם השאלה בהקשר של פוליסה לביטוח תאונות אם מגיעים תגמולי ביטוח אם מדובר בתאונה ואינה רלוונטית לרשלנות המתכנן.

 

פלוני נגד סהר שופט רביב י-ם  במרץ 1990 ת.ד. מעורב התובע ולא נגרם לו כל נזק פיזי בתאונה לאחר ימים מגיע לרופאים שונים סחרחורות כאבי ראש חוסר ריכוז סובל מאו סי די מפסיק לעבוד ומאובחן כסובל מהתסמונת בסמוך לתום ההתיישנות מגיש תביעה וטוען לקשר סיבתי בין התאונה לבין מחלת הנפש. בית המשפט דן אם יש קשר סיבתי בין התאונה למחלת הנפש. יש לייחס כ 15% תרומה למצבו הנפשי של התובע כאשר התאונה היוותה טריגר למחלת הנפש הנפגע היה בן 44 כשפרצה מחלת הנפש נדיר בגיל הזה וללא רקע גנטי – הביאו למסקנה של בית המשפט שמקבל את חו"ד המומחית מטעמו שהתאונה גרמה ב 15% למחלת הנפש של התובע. הספרות הרפואית אינה מכירה בקשר שבין לחץ לסוג הזה של מחלת הנפש אלא רק פגיעה ברקמת המוח. אותו תובע לקה בסוכרת 9 שנים לאחר התאונה ובית המשפט קבע שאין קשר סיבתי בין התאונה לבן הסוכרת אבל מצבו הנפשי מקשה עליו להתמודד עם הסוכרת ולכן יש קשר סיבתי ב 30% אותם הוא מכפיל ב15% ויוצא 4.5% = 20% של המבטחת לנזק. הדבר האחרון שזה נראה הכרעה לפי כללים רציונאליים כל שהם.

 

פס"ד קור באנגליה. מדובר בתאונת עבודה בעקבותיה נגרם לתובע שהיה אז בן 32 נזק ראש קשה. בעקבות התאונה הוא הפסיק לעבוד ולקה ובשנת 2002 קפץ מחניון מכוניות. השופטים ציינו שההסתברות שאדם שלוקה בדיכאון יתאבד היא נמוכה כ 4%. כיצד אפשר ליצור קשר סיבתי בין ההתאבדות לבין המוות ההחלטה נתקבלה באופן שקול. אולם המקרה הנדון, השופטים אמרו שיש קשר סיבתי בין התאונה לבן ההתאבדות החוליות היו קשורות זו בזו והיו סבירות.

 

 

 


 

עו"ד צביקה עקובוביץ, שתי הרצאות קצרות הצעת חוק ההתיישנות

 

עו"ד צביקה יעקובוביץפסד שניתן בתיק אמיתי שניתן לאחרונה בעליון רואים בו אבן דרך ומהפיכה שהעליון עשה לגבי ההתיישנות. לדעת המרצה החלטת העליון של רובינשטיין לא חידשה אלא החזירה את המצב שהיה לפני החלטת המחוזי. לפניכן החליטו שמרוץ ההתיישנות מיום התאונה. אחר כך החליטו במחוזי שמועד תחילת חישוב ההתיישנות יהיה יום קביעת הנכות . העליון דחה זאת הואל ומועד קביעת הנכות הוא מועד שרירותי והחוזר שזה יום התאונה.

 

 

מועד גיבוש הנכות הוא פרי המצאה, אין מועד כזה אף רופא אינו יכול לשים מועד מתי יכולה לבוא חישוב  הנכות. העליון אמר שהמועד צ"ל ברור ומוגדר על מנת שבית המשפט וגם המבוטח ידעו ממתי יש להתחיל את מניין ההתיישנות. בהנחה שלא כל בן אדם נפגע באבר אחד. למשל בפגיעה רב מערכתית תהיה טבלת התיישנות לכל פגיעה של הנפגע לפי אברים שונים – אבסורד אחד ואבסורד שני – מוסרים את מועד ההתיישנות לחו"ד של רופאים וכל רופא יקבע מועד אחד. מה שהנחה את העליון בפסקת אמיתי להגיע למועד מוגד וברור. כאשר מועלית טענת התיישנות בית המשפט העדיף יציבות ע"מ שהתובע הנפגע ידעו מתי מתחילה ההתיישנות ואף אחד מהם לא יהיה נתון בידי רופא כזה או אחר. אחריו היו פסיקות שונות לגבי מועד תחילת מרוץ ההתיישנות מקווה לאחר הפסיקה יהיה סדר. מה קורה כאשר הנכות לא התגבשה בתוך 3 שנים שהיא תקופת ההתיישנות וצריך להיות לכך מענה. השאלה שהתעוררה מהו מקרה הביטוח האם הנכות או התאונה? העליון קבע כי מקרה הביטוח הוא התאונה. הפתרון המקובל, פונים לחב' הביטוח בבקשה להאריך את תקופת ההתיישנות והחברות נענות ע"מ שהמבוטח לא יפנה לבית המשפט. חוק ההתיישנות החדש – הצעת החוק סע. 20 אם עומדת לפוג תקופת ההתיישנות והנכות טרם התגבשה, יכול התובע לפנות לביהמ"ש בבקשה להאריך את תקופת ההתיישנות – הבקשה צריכה להיות מוגשת בתקופת ההתיישנות. פס"ד אמיתי נקבע העיקרון הכללי. ההמשך בהצעת החוק שבה ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות.

 

 

 


 

עו"ד אילן קנר – הלכת קרישוב לאן?

עו"ד אילן קנרבעקבות פס"ד א. 1305/05 דוננפלד נגד קבוץ מעיין צבי. פס"ד זה הוא המשכו של פס"ד קרישוב – בעיה משותפת לשורה ארוכה של פסד – הלכת קרישוב לאן? מדובר בבעיה משותפת של תיקים תעסוקתיים כאשר אדם נחשף במקום עבודה לחומרים מסוכנים ונפגע יש להוכיח את הקשר הסיבתי בין מקום העבודה למחלה שלקה בה ב51%.

 

במקרים רבים קשה לקבל תשובה מדעית מובהקת לקשר סיבתי י בין חומר מסוים למחלה מסוימת.  למשל מחלת הסרטן יש סוגים שונים של סרטן: סרטן הריאות, סרטן הדם ומחלות רבות עם סיווגי משנה קשה מאוד או כמעט אי אפשר למצוא מחקרים שיצביעו על הקשר הסיבתי. בעיה אחת על ערך סינגרתי של מספר חומרים או יותר. למשל הסיכון לסרטן מסוג  מזוטריומה יודעים שזה אסבסט ב 85% מהמקרים אבל למעשנים ההסתברות גבוהה יותר ועניין זה יוצר קושי גדול יותר לצפות למחקרים. השופטת פלפל עשתה פריצת דרך במחוזי בתיק קרישוב הקביעה העובדתית היא שכמעט מחצית מעובדי המוסך חלו בסרטן. קרישוב חלה בלימפמה שאינה קשורה עם אסבסט שהיה במוסך. בית המשפט הגיע לתוצאה הנכונה.

 

 השופטת הבינה שיש קושי לתובע  להוכיח והסתפקה במבחן השכל הישר. למרות הביקורת הפסיקה אושרה גם בעליון לפעמים יש תחושת צדק שהם חייבים להשתמש בכללים משפטיים כדי לעשות צדק. המדינה הגישה בקשה לדיון יוסף בקרישוב משום שהיא פוחדת מתביעות בשל סרטן בשל מקרים נוספים., גם בהיעדר מחקרים אפשר להוכיח קשר – הלכת קרישוב.

 

אותה הלכה הגיעה והשתרשה והתרחבה לתחומים אחרים, כלי שהיה נחוץ כמו עדן מלול מתחיל מפלת"ד – מחלת זאבת שפרצה זמן קצר לאחר ת.ד. המדע לא יודע לקבוע אם המחלה פורצת גם מטראומה או לא. בדיני הקשר המסורתי היינו נופלים. השופטת וולצקי אורית פינטו נ סהר הרופא של בהמ"ש אמר שאין קשר סיבתי אין מחקרים סדורים אבל יש חומר מחקרי ותלונות שאפשר להוכיח מתיקו של המבוטח. השופטת קבלה את התביעה שעומדת עכשיו לערעור. הגענו למצב שבו הלכת קרישוב משמשת בכל תחומי הנזיקין כאשר המדע לא יודע הקשר הסיבתי התפיסה של בתי המשפט האזרחי הקדי ה את החוקים הסוציאליים – בביטוח הלאומי הרבה יותר גרוע עולה שחדירה נעשית פ"סד חדש בנצרת עדוה 1817/05 מלל אלתית הכיר בקשר בין פרקינסון לחשיפה לחומרים מסוכנים – הלכת קרישוב. היום הכירו גם בזאבת, למפומה וגידול מוחי של חייל אחר מקרינה לטענתו. מעבר לכך הלכת קרישוב עוזרת גם בסוגית ההתיישנות. הנטיה היתה לקחת מחלה לפצל למחלות שוות ולטעון שלמחלת משנה אין כיסוי.

 

 

 

 


 

עו"ד חיים גלזר – הלכת הניכוי לאור פסק דוביצקי

עו"ד חיים גלזרבתחילת הרצאתו הציג עו"ד גלזר נוסחה שהוכנה ע"י השופט ריבלין בפס"ד כרכבי שנועדה לפשט הדרך לחישוב התוצאה הנכונה בסוגיית הפיצויים לתלויים ועיזבון.

 

כיצד לחשב את הנזק של התלויים ושל העיזבון שניהם גם יחד.

 

לא נותר אלא ללכת בדרך היותר קשר ולסקור את הפסיקה. אטינגר. תביעת התלויים ועיזבון. דובינצקי התפתחות מאטינגר צרור כרכבי ולאחרונה דוביצקי. העליון ספק מהפיכה החוקתית עכשיו יש מלחמת ריבלין בבני אור מורשת פסיקת אור נתונים לביקורת ולשינוי וריבלין אוזר אומץ מפסק דין אחד לשני. אם בוחנים ההלכה שהנודעת לתביעות התלויים והעיזבון. האצת העיזבון – אפשר היה לנכות מהפיצוי – קיבלו בטרם עת את העיזבון בעזרתה היו מפחיתים את סכום הפיצוי. אפשר היה להפחית הפיצוי לאלמנה בשל סיכוייה להתחתן. גם זה אינו קיים עוד. פס"ד קידר, השופט טל בדעת מיעוט, את אשר מגיע לתלויים בגין הכאב והסבל של המנוח עוברת לעיזבון. ההלכה למרות שהיתה בדעת מיעוט כתוצאה מאותה הלכה נקבע במסגרת פס"ד דוביצקי ניתן להוסיף פיצוי שהיה נפסק מסורתית בשל כאב וסבל. הלכת הניכוי לזקוף לטובת התלויים לנכות את ההנאה שיש להם בשל מותו של המנוח. חישוב הפסדי התלויים מפחיתים את ידת הקיום של המנוח.

 

התפלאו כאשר ניתן פס"ד אטינגר שבהמ אינו רואה בעין יפה את ההפליה בין הנפגע החי היכול לתבוע פיצוי אובדן הכנסה וכאב וסבל ולמנוח. פסיקת הגבוה מבין השנים פסד צרור ניתן פיצוי בראשי הנזק בתביעה גבוה יותר ובשניה מתאיינים כלא היו. שופט ריבלין ניכוי תביעת היורשים מתביעת התלויים אין להוריד מתביעת היורשים את תביעת התלויים. אורנית צרור – נבחן באותו פסד מבלן החפיפה הלכת הניכוי איננה מניעת פיצוי כפל אלא מניעת פיצוי כהלכתו. העניין תוקן בפסיקה מאוחרת מרכיב התמיכה לא יפסק פעמים בתביעת התלויים וגם היורשים. בנוסף לתביעה הרגילה תביעה של אובדן שירותים שהיא למעשה אובדן תמיכה ההנמקה. בימ חרג מהפרקטיקה הגבוה מבין השנים חבותו הכספית של המזיק גדלה.

 

למצגת ההרצאה

 

 

 

 


 

השופט בדימוס, ד"ר גבריאל קלינג – תביעה בין חבות ביטוח ואתיקה מקצועית.

 

השופט בדימוס ד"ר גבריאל קליגנושא ההרצאה הוא אתיקה  ניגודי עניינים בפעילותם של עורכי הדין- פס"ד שנין לפני כחודש בארה"ב – סינסינט אינשורנס נגד הופמיסטר. עו"ד יצג חברת ביטוח נגד תביעת צד ג' ניהל מו"מ לפשרה נאמר במו"מ שהביטוח הוא ע"ס 1 מיליון דולר לאחר מכן התברר לאותו צד ג'ש הביטוח היה 5 מיליון $ בערכאה הראשונה זכה ב 28 מיליון $ - התביעה היתה נגד חב' הביטוח הואיל ועו"ד היה שלוח של חברת הביטוח וחברת הביטוח נמצאה אחראית למעשיו. פס"ד בוטל בערעור.  כאשר עו"ד מייצג מבוטח בתיק שחברת הביטוח אינה נתבעת אולם היא זו המשלמת את שכרו, נאסר עליו לציית להוראות חב הביטוח אלא עליו לציית להוראות המבוטח. לפי סע 68 לחוק חוזה הביטוח כאשר שכ"ט משולם ע"י המבטח שאינו צד להליך ניתן להיעזר בפס"ד שלא מעולם הביטוח, בעניין אחר בגץ 744/97 גוזלן נגד השופט אמינוב. השאלה האם אדם שמימן את ייצוג הנאשם בבית המשפט האם הוא הלקוח של עורך הדין ולכן בשאלה של חיסיון אני הוא בעל הזכות לחיסיון כי אני הוא הלקוח ביהמ"ש החליט שהמממן אינו הלקוח של עורך הדין.

 

חברת הביטוח המשלמת רק שכ"ט אינה הלקוח של עורך הדין. לעתים מתברר לע"וד המיצג את הלקוח שאין כיסוי ביטוחי.האם הוא רשאי למסור המידע שנודע מהמבוטח הנתבע ולמסור אותו לחברת הביטוח? בעניין זה אין הכרעות שיפוטיות. לב הבעיה הוא ניגוד העניינים כאשר עו"ד מיצג מבוטח הוא עלול להיקלע למצב של ניגוד עניינים בינו לבין חברת הביטוח. לפי כלל 14 לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, משנת 1946 נקבע שעו"ד לא ייצג לקוח אם קיים חש שלא יוכל למלא את חובתו כלפי הלקוח ולא יוכל באותו עניין לייצג לקוחות בעלי עניינים מנוגדים. כלומר, לא יוכל לייצג אם קיים חשש לניגוד עניינים. לעו"ד אסור להיכנס לכך ולקבל העניין לטיפולו. כאשר מבוטח נותן לעו"ד יפוי כח והאם אפשרי שחברת הביטוח תחשב כלקוח של עורך הדין? לדעתי הדבר אינו אפשרי. בהמשך נאמר בכלל :16 לא יטפל עו"ד בלקוח בתנאי שיש זיקה בעניין שקיבל מהלקוח או מטעמו למשל למד מהמבוטח שאין כיסוי ביטוחי אינו יכול לעשות כל דבר מטעם חברת הביטוח ולא להודיע לה וחובתו היא אך ורק כלפי הלקוח. נשארת השאלה אם עו"ד שמיצג חברת ביטוח א' יכול בהמשך ליצג חברת ביטוח ב'? סעיף 14ג בענין שצד בו לקוח קבוע לא ייצג בו לקוח אחר הלקוח הקבוע חברה א' המזדמן חברה ב' בלי קשר לתמורה אי אפשר לקבל בהנחה שיש ניגוד ענינים, כי יהיה לעו"ד קשה לנהל כנגדה את הענין באותו להט ובאותה מסירות שהית נוהג כרגיל. לפי כלל 14 ד אפשר להתגבר על ההוראה אם נעשה הסכם בכתב בין הצדדים – אם שתי החברות מסכימות שייצג הפעם חב ב'. מדוע בכתב? התשובה היא שמי שמיצג את חברה א 'וידע שפע של עניינים הוא מכיר אתה חברה צריך הסכמתה וצריך שחברה ב' תדע שבלב ליבו של עו"ד יש ניגוד עניינים.

 

 


 

עו"ד פגי שרון –AIDA  אירופה - מקור למשפט השוואתי

עו"ד שרון היא, שותפה במשרד לויתן, שרון ושות', הנציגה הישראלית ל AIDA אירופה, בכנס AIDA ישראל שנערך ביום 11.11.08 במלון קרלטון ת"א

 

עו"ד פגי שרוןכשהובאה הצעת חוק חוזה הביטוח בשנת 1975 לדיון בקריאה ראשונה התייחס חבר הכנסת שמואל תמיר לסעיפי ביטוח יתר ואמר כהאי לישנא: "אינני חושב שזה צודק. רשאי צד לבטח אותו נכס שלוש פעמים בשלוש חברות. הוא אומר: הבזיך שנמצא על הארון בחדר העבודה שלי שווה בשוק 150 לירות. לדידי יש לו ערך מיוחד ואני רוצה שיהיה מבוטח – 500 לירות ואני רוצה לבטח אותו בשלוש חברות. מדוע לא?"

(בזיך = קערה).לבד מן ההערה על הבזיך, הכנסת רחשה תודות על החוק החדש. שר המשפטים דאז, חיים צדוק, פירט את מטרותיו של החוק החדש שהעיקריות בהן הן ההתנתקות מהמשפט האנגלי בדיני ביטוח.

כך למשל בנושאי אי גילוי. הפסיקה האנגלית המחמירה – אפשרה למבטח בדין האנגלי להתנער מהביטוח כליל גם אם הפרט לא היה עשוי להשפיע על החלטת המבטח אם להתקשר בחוזה.

הוראות החוק החדש, אמר השר, מביאות לשינוי לפיו המבטח זכאי להתנער מחבות אבל לא בכל מקרה יופקעו כליל זכויות המבוטח אלא רק יופחתו באופן יחסי. ואלו דברי השר: "במקום העיקרון של "הכל או לא כלום" מוצע הסדר המאפשר להתאים את התוצאות לנסיבות הענייניות של המקרה הנדון."

וכאן, הוא מוסיף: כאן יש להזכיר גם את סעיף 29 להצעה המסמיך את בית המשפט "אם נראה לו צורך לעשות כן בנסיבות העניין" לפסוק למבוטח את תגמולי הביטוח, כולם או מקצתם, אף אם לא קוים אחד התנאים שבהם הייתה מותנית חבות המבטח. סעיף 29 הקיים בחוק גם כיום מאפשר לבית המשפט לפסוק תגמולי ביטוח חלקיים במקרה שהופר תנאי מתנאי הפוליסה, וזאת משיקולי צדק לאור נסיבות העניין. סעיף 29 אינו נזכר כלל בחוות דעתו של היועץ המשפטי שאומצה על ידי המפקח על הביטוח והופצה על ידו לחברות הביטוח, בה יצא כנגד תורת האשם התורם בתביעות ביטוח.

היינו, המפקח, בניגוד לרוח החוק ומנסחיו שואף להחזיר את בתי המשפט לימי "הכל או לא כלום" וסובר שאם מתמלאים תנאי פסק דין סטארפלסט – פטור המבטח מחיובו כליל (היינו – הפרת תנאי בפוליסה לנקוט אמצעים סבירים להגנה על העובדים – מתוך פזיזות וברשלנות רבתי). אם לא מתמלאים התנאים – וגם לא מופר תנאי מתנאי הפוליסה – יש לדעתו להתעלם מרשלנות רבתי של המבוטח או מפעולה שנעשתה בפזיזות ולפסוק את מלוא תגמולי הביטוח.

דעת המפקח מנוגדת לחוק חוזה הביטוח, לשונו ורוחו. ומה הקשר בין דברים אלו לנושא שנתבקשתי לדווח עליו – כנס AIDA בהמבורג גרמניה? – המחקר ההשוואתי.  בגרמניה נחקקה בנובמבר 2007 רפורמה בדיני הביטוח ונכנסה לתוקף ב- 1 בינואר 2008. הרפורמה בעיקרה צרכנית, דורשת בהירות בניסוחי הפוליסה, נותנת למבוטח שבועיים לבטל פוליסה חדשה, וכן קובעת כללים מנחים בנוגע לפטור או להגבלת אחריות המבטח כשהנזק במקרה הביטוח שהתרחש נגרם על ידי אשמו התורם של המבוטח.

אם מקרה הביטוח נגרם בכוונה – המבטח פטור. רשלנות גרידא – לא תשפיע על זכות המבוטח. ברשלנות רבתי Gross Negligence ניתן להפחית את החיוב בהתאם לחומרת ההפרה.

נשמע מוכר? אולי אחרי הכל הפחתת תגמולי ביטוח ביחס הולם להפרה או להתנהגות עוולתית של המבוטח הקשורה בקשר סיבתי למקרה הביטוח – אינה דבר בלתי מתקבל על הדעת, והראיה – שמערכות משפט שמהן שאוב החוק שלנו – מכירות בו.

בהמבורג נוסדה AIDA Europe שהיא התאגדות בתוך הארגון הבינלאומי לדיני ביטוח AIDA ובה חברות מדינות אירופה ובתוכן – ישראל.

הארגון האירופאי מנוהל על ידי מועצה בת 9 חברים בתוכם אני מייצגת את ישראל והוקמו בו קבוצות עבודה לנושאים שונים בדיני ביטוח, דבר המאפשר יצירת משפט השוואתי בנושאים שונים על ידי עורכי דין העוסקים בביטוח, נציגי חברות ביטוח אירופאיות – ואנשי אקדמיה, פרופסורים מאוניברסיטאות באנגליה, הולנד, בלגיה וגרמניה.

התיאוריה המקובלת במספר מדינות באירופה וקרויה Apportionment of Liability מדברת על חלוקה יחסית של סכום הנזק בין שני צדדים, כאשר הצד הנפגע המבקש שיפוי תרם במעשיו או מחדליו לקרות המקרה.

בהולנד, פסק דין מבית משפט עליון ב- 2006 נקבע כי העיקרון של חלוקה יחסית של חבות יחול על קשר סיבתי בין מחלת סרטן של עובד במפעל אסבסט שגם עישן. נקבע שהמעסיק ישלם פיצוי פחות השיעור שיש לייחס לעישון.

החלוקה היחסית, דבר שתורגם במחוזותינו לביטוי העברי "אלוקציה" אולי הוא הביטוי ההולם במקום רשלנות תורמת או "אשם תורם" אשר זכה לביקורת מצד המתנגדים להחלתו בתביעות ביטוח ולכן מוצע לקרוא לסעד זה "הפחתה יחסית של תגמולי ביטוח" , דבר העולה בקנה אחד עם, למשל, סעיף 29 לחוק חוזה הביטוח ולרוחו של החוק השוללת את התורה של "הכל או לא כלום".

הכינוס הקרוב של AIDA אירופה ב- 26/7 בנובמבר בבודפשט ומוזמנים עורכי דין ואקדמאים לקחת חלק בדיונים  מפרים בנושאי ביטוח ובאפשרות ללמוד מכלי ראשון על פתרונות לבעיות דומות בדיני ביטוח המתעוררות במדינות השונות.

השיקולים הניתנים במדינות אירופה לחלוקה היחסית הם שיקולי צדק, ושקילת כלל הנסיבות. לאחרונה, פעילות אינטנסיבית להרמוניזציה בין מדינות אירופה בדיני ביטוח – ורצוי לעקוב אחרי זה מקרוב וללמוד ולעדכן את החוק גם אצלנו, בין בפסיקה ובין על ידי תיקוני חקיקה.

והערה לסיום –

הסעיפים המקנים לבית המשפט שיקול דעת לפסוק תגמולים חלקיים – 8.6 (אי גילוי – תגמולי ביטוח מופחתים לפי המצב לאמיתו), 19-17 (החמרת סיכון – תגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי), 21 (אי נקיטת אמצעים שהותנו להקלת סיכון), 29 (חיוב במקצת תגמולי הביטוח בהפרת תנאי שלא השפיע השפעה של ממש על הסיכון).

ההוראות מצביעות על גישת המחוקק לתיגמול חלקי או יחסי ולא שיטת הכל או לא כלום.

כל עוד לא פסק בית המשפט העליון הלכה בתורת "האשם התורם" או "התיגמול החלקי" – הלכת בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין פי.ווי. נ' מגדל היא הלכה מנחה ויש לה תוקף משכנע לגבי בתי המשפט הנמוכים ואף במחוזי. וזאת, מבלי לגרוע מכבודו של המפקח שכבודו במקומו מונח.

שני פסקי דין מאוקטובר 2008 החילו את תורת האשם התורם החוזי והפחיתו האחד – 50% והשני 33% מחבות המבטח.

50% - השארת מנוע דולק ליד כספומט ל- 30 שניות, ת.א. 24003/04 חיימוב סרגיי נ' הכשרת היישוב, 2.10.08.

33% - אשם תורם באי חידוש פוליסה במועד פלאפל אוריון נ' הראל, 22.10.08, השופטת תמר נאות פרי.

המפקח על הביטוח שהוא רגולטור הקובע את הכללים בחוזרים, מטיל עיצומים כספיים על המבטחים בגין הפרות החוזרים, ודן בתלונות מבוטחים ופוסק בעניינים ספציפיים ואף בעניינים עקרוניים – כלליים, מגלם בכך את שלוש הרשויות בגוף אחד – ממש – הכל יכול.

לעיתים בית המשפט מבקש מהמפקח גם להביע את דעתו על פרשנות החוזר שקבע.

לדעתי, תפקיד הפרשן נתון לבית המשפט ולא למפקח ועל כך נביא ציטוט מדברי המלומדת עינב – "תגידי, רנין, ממתי שואלים את האח הגדול מה אתה חושב?".

 

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright