היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

סוגיית האגרה בביטוח רכב

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

ביטוח רכב

 תביעות ביטוח רכב

 


על ביטוח  | ספרות ולימוד  |  ביטוח עסקים |  ביטוחי פרט  |  סיכונים  | סוכנים ומבטחים



טיפים |  ניהול סיכונים לעסק   ביטוח עסק רכוש | ביטוח אחריות של עסק |


 

אגרת רישוי בביטוח רכב

ניתן על ידי עורכי הספר "המדריך המלא לשמאות רכב" שנכתב על ידי דני ריהן ושלום ראובן.

 

 

 

טופס חידוש רישיון רכב במחירוני יצחק לוי מופיעה ההערה "המחיר של מכונית חדשה אינו כולל הוצאות אגרת רישוי בסך 3,000-4,000 שקלים (אלא אם צויין אחרת). מחיר מכונית משומשת כולל את אגרת הרישוי יחסית לתקופת השימוש".

 

על פי תקנות התעבורה 289[1], 290[2] – זכאי בעל רכב להחזר יחסי של אגרת הרישוי בהתאם לתקופת השימוש במידה ונתקיים אחד מהמקרים המפורטים: "רכב שיצא מכלל שימוש מחמת שהתיישן, שפורק, שנקבע כרכב באובדן גמור...", או "...שהרכב נגנב וטרם הוחזר לבעליו הרשום בתוך חודש ימים מיום גניבתו...".

 

ערך רכב חדש המצוין במחירון יצחק לוי, אינו כולל כאמור את עלות אגרת הרישוי. מדובר במחיר עלות הרכב אצל סוכנות יבואן הרכב.

ערך רכב משומש, על פי מחירון לוי יצחק, כולל את עלות הוצאות אגרת הרישוי באופן יחסי לתקופת השימוש, קרי, אם אגרת הרישוי שולמה בתחילת השנה למשך 12 חודשים והרכב הוכרז כ"אבדן כללי" או ניגנב במחצית אותה שנה, בעל הרכב זכאי להחזר של מחצית עלות אגרת הרישוי.

דוגמא להמחשה – עלות אגרת הרישוי השנתית לרכב הינה 1,200 ₪ והיא שולמה מראש בחודש ינואר. בחודש יוני ניגנב הרכב או הוכרז כ"אבדן מוחלט". כיון שעלות הרכב המופיעה במחירון לוי יצחק כוללת את הוצאות אגרת הרישוי היחסית, עד חודש יוני, סך של 600 ₪. ובעל הרכב זכאי להפרש האגרה בסך 600 ₪ בעבור התקופה היחסית עליה שילם האגרה , והרכב לא יהיה בבעלותו.

במצב הפוך, בו רכב נגנב או הוכרז כ"אבדן גמור" ולא שולמה בעבורו אגרת רישוי מסיבה כלשהי, יקוזז סכום יחסי של אגרת הרישוי ממחיר המחירון. הקיזוז ייעשה באופן יחסי מהמועד בו הייתה אמורה אגרת הרישוי להיות משולמת עד למועד בו הרכב נגנב, או הוכרז כ"אבדן מוחלט".

 

רקע

 

מרבית חברות הביטוח בארץ נסמכות על מחירון הרכב של יצחק לוי.

עד למחירון 1.6.2010 (כולל), לא הייתה התייחסות במחירון לאגרת רישוי למכוניות משומשות. ההתייחסות הייתה רק למכוניות חדשות, וכך נכתב: "המחיר של מכונית חדשה הינה כולל הוצאות אגרת רישוי, בסך 3,000- 4,000 ₪ - (אלא אם כן צוין אחרת)".

 

החל ממחירון 1.7.2010 נרשמה התוספת- "מחיר מכונית משומשת כולל את אגרת הרישוי". מתאריך זה או בסמוך לו, החלו חלק מחברות הביטוח לקזז מערך המכוניות את יתרת אגרת הרישוי, בטענה כי מחיר מכונית משומשת כולל את אגרת הרישוי– אגרת הרישוי מוחזרת לבעל המכונית ע"י רשות הרישוי כך שלמעשה, נוצרת לכאורה כפילות בערך הכולל של המכונית.

 

ביום 1.10.2011 הוסף למחירון המשפט "יחסית לתקופת השימוש", היינו החל מתאריך זה נכתב במחירון "מחיר מכונית משומשת כולל את אגרת הרישוי יחסית לתקופת השימוש".

 

למרות ההבהרה עדיין חלק מחברות הביטוח מקזזות את יתרת האגרה בטענה כי התוספת - "יחסית לתקופת השימוש" מדבר על התקופה הנותרת.

 

טיעון זה מעלה שתי תהיות :

לשם מה הוסף השינוי מיום 1.10.2011 "יחסית לתקופת השימוש", לפי הפרוש כי מדובר בתקופת השימוש הנותרת, אין שינוי.

 

לא יתכן כי עד לתאריך 1.7.2010 במשך עשרות שנים לא הייתה התייחסות במחירון לנושא אגרת הרישוי למכוניות משומשות וחברות הביטוח שלמו את מלוא שווי המכונית (ללא קיזוז אגרת רישוי) ובעקבות תוספת ההערה, החלו קיזוזים ולמרות ההבהרה שהוצאה ביום 1.10.2011, לא פסקו.

 

עמדת המפקח על הביטוח

 

המפקח על הביטוח התייחס לסוגיה במסגרת "היחידה לפניות הציבור מיום ד' תמוז ה"תשע"ב 24 ביוני 2012 (הנחיה בתיק מספר 89674).

 

מדובר היה בשתי תלונות שהוגשו נגד חברות ביטוח אשר קיזזו את אגרת הרישוי מערך הרכב. לאחר ליבון הסוגיה הגיע המפקח על הביטוח להכרעה וקבע "לפיכך אנו מוצאים את התלונות מוצדקות, לפי הוראת סעיף62(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) ה"תשמ"א – 1981 [להלן "חוק הפיקוח"] וקובעים שחברת הביטוח לא הייתה רשאית לקזז את ייתרת אגרת הרישוי כפי שעשתה במקרה זה.

 

לפיכך אנו מורים לחברת הביטוח להשיב לפונים את הסכום שקוזז. הסכום יישא ריבית והצמדה כדין.

 

כמו כן אנו מורים לחברות הביטוח לחדול לאלתר מביצוע הקיזוז האמור בכל התביעות המתבררות  ואלה שיוגשו בעתיד".

 

בית המשפט המחוזי בת"א הביע את דעתו בעניין החזר אגרת רישוי בפס"ד שניתן ביום 21 באוקטובר 2012 – אברהם הירשון ועידן שמש נ' מדינת ישראל – משרד התחבורה (רשות הרישוי).

 

במקרה זה דן בית המשפט במעמד אגרת הרישוי ולאחר ניתוח הנושא נכתב בסיכום פסק הדין כי הוא מקבל את פרשנות המשיבה (משרד התחבורה - רשות הרישוי)לגבי תקנה 290א(ב) לתקנות התעבורה היינו "הזכות לקבלת החזר אגרה יחסי אינה חלק מן הנכס הנמכר, בניגוד להנחה השגויה של המבקשים. מדובר בזכות אישית, לבעל הרכב ששילם את אגרת הרישוי (הדגשה לא במקור)

 

לפני כ 3 חודשים פורסם כי השופטת דפנה אבניאלי מבית המשפט המחוזי בתל אביב נענתה לבקשת המפקחת על הביטוח דורית סלינגר והורתה להשעות את המשך הטיפול בתביעות הייצוגיות, בכדי לאפשר למפקחת לסיים את טיפולה בסוגיה זו.

 


[1]   289. רכב שיצא מכלל שימוש, או הוצא מישראל

[תיקון: תשכ"א, תשל"ב(4),תשל"ו(3),תשמ"ב(4),תשמ"ג(5), תשמ"ד(4), תש"ס(3)]

(א)    רכב שיצא מכלל שימוש מחמת שהתיישן, שפורק, שנקבע כרכב באבדן גמור או שעומד להישלח לצמיתות אל מחוץ לישראל (להלן בתקנה זו - רכב שיצא מכלל שימוש), חייב בעל הרכב הרשום ברישיון, בעל הרכב לפי כל דין, שמאי הרכב, או מי שהרכב הועבר לו מכוח הסכם מכירה, צו של בית משפט או לפי חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 196720, או מכוח פוליסת ביטוח, להודיע על כך לרשות הרישוי בטופס או באמצעים ממוחשבים שהורתה עליהם רשות הרישוי, להחזיר לה את רישיון הרכב ולהסיר מהרכב את לוחיות הזיהוי.

(ב)    נמסרה לרשות הרישוי הודעה כאמור בתקנת משנה (א) - תבטל את רישומו ורישיונו של הרכב.

 

 

[2]  290א. פטור מאגרה והחזרתה

[תיקון: תש"ס(3)]

(א)    רכב שרישיונו בוטל לפי תקנה 289(ב) או הוחזר לרשות הרישוי לפי תקנה 290(ג) לתקופה של חודש לפחות, או שהוכח להנחת דעתה של רשות הרישוי שהרכב נגנב וטרם הוחזר לבעליו הרשום בתוך חודש ימים מיום גניבתו - פטור בעליו מתשלום אגרת הרישיון החלה על הרכב, מיום הגניבה ובלבד שנמסרה הודעה על כך למשטרה.

(ב)     שולמה אגרת הרישיון בעבור התקופה הפטורה מאגרה כאמור בתקנת משנה (א), זכאי בעל הרכב להחזר האגרה ששילם בעבור התקופה האמורה, ובלבד שהגיש בקשה להחזר כאמור לא יאוחר משנה אחת מהמועד שבו נגנב הרכב או שרישיון הרכב בוטל או הוחזר לפי תקנות 289(ב) ו-290(ג), בהתאמה.

(ג)     החזר האגרה ישולם בסך שהיחס בינו לבין האגרה כולה שווה ליחס בין התקופה הפטורה מאגרה לפי תקנת משנה (א) לתקופת הרישיון כולה; לסך האמור יצורפו הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי המדד הידוע ביום ביצוע החזר האגרה לעומת המדד שהיה ידוע ביום תשלום האגרה, כשהוא מעוגל לשקל הקרוב. 

 

 

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright