רק מעטים מקרה אנשי הביטוח יודעים, כי חוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971 (תיקון 1 משנת 2017) קובע, בין היתר, כי:

 

השוכר לא יישא במישרין בתשלומים בעד דמי ביטוח בעד ביטוח הדירה המושכרת  בביטוח מבנה הדירה (וזאת לפי סעיף 25ט. (ב) (2) לחוק).

 

מדובר כמובן על תיקון שנועד להגן על השוכרים. אולם לפי הפרקטיקה המקובלת, כאשר משכיר הדירה עורך ביטוח לנכס, הוא אינו מודע לנושא התחלוף כך שגם אם הביטוח לנכס נערך על ידי בעל הנכס הרי שהדייר עדיין עשוי להיות חשוף לתביעת תחלוף של המבטח.

 

כלומר המשכיר ביטח את המבנה אבל הדייר עשוי להשיב למבטח של המשכיר את סכום הנזק ששילם מכיסו, ככל שתתקבל תביעת התחלוף של המבטח נגדו...

 

לפיכך מומלץ למי שמבטח דירה מושכרת לדרוש סעיף ויתור על תחלוף לטובת השוכר.

 

הסיבה לכך היא שלפי התקנות ויתור על תחלוף בפוליסה של דירה מושכרת יחול רק אם מדובר בויתור הדדי על זכות התחלוף ולא בכל מקרה הדייר מבטח את רכושו או גם טורח לכלול סעיף ויתור על תחלוף בפוליסת התכולה.

 

וכך גם ממומלץ על ידי עיריית תל אביב יפו בנוסח של חוזה מומלץ לשכירות דירה מטעם העירייה: חוזה השכירות שפורסם בזמנו באתר העירייה, כולל סעיף קצרצר שעוסק בעניין ביטוח דירה (שלוש שורות ושתי מילים). הסעיף מחייב את המשכיר בביטוח המבנה תוך וויתור על זכות התחלוף לטובת השוכר ומאפשר לשוכר שיקול דעת לגבי עריכת ביטוח לתכולה וביטוח אחריות חוקית כלפי צד שלישי.

 

מבחינת החוק עצמו, רצוי לתקן את התיקון ולקבוע באופן פוזיטיבי, ולקבוע, כי ביטוח הדירה על ידי המשכיר יכלול סעיף ויתור על תחלוף לטובת השוכר ובני משפחתו למעט לטובת אדם שגרם לנזק מתוך כוונת זדון.

 

---

לקבלת מענה (בתשלום סמלי) לשאלה הפרטית שלכם

---