היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

על התעללות של שחר וחברת ביטוח במבוטח

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 


על ביטוח  | ספרות ולימוד  |  ביטוח עסקים |  ביטוחי פרט  |  סיכונים  | סוכנים ומבטחים



טיפים |  ניהול סיכונים לעסק   ביטוח עסק רכוש | ביטוח אחריות של עסק | ביטוח אינטרנט ומחשבים


 

השופט הימן על כלל ושחר: לזמנו ולסבלו של מבוטח יש מחיר

 

מאת: קטיה שורצמן יועצת לניהול תביעות ביטוח וניהול סיכונים וחברה בוועדה למונחי ביטוח שליד האקדמיה ללשון העברית

 

 

 

רצפה ששקעה - תיק העשוי להגיע לבית משפט מחוזיביום  17/7/2018 ניתן פסק דין ע"י השופט גיא הימן מבית-המשפט לתביעות קטנות בתל אביב – יפו בת"ק 48375-12-17 מלכה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'. מדובר על נזק מבוטח בסך 585 ₪, שבגינו חויבו הנתבעות יחד ולחוד לשלם למבוטח גם בעבור: אובדן השתכרות של המבוטח שהמתין בביתו להגעת השרברבים מטעם שחר) בסך 8,775 ש"ח, כולל מע"מ + פיצוי על עגמת נפש  ע"ס 4,000 ₪ (נזק, שאינו ממוני ) + הוצאות משפט ע"ס 1,400 ₪.

 

מניסיון אישי כואב, אציין, כי התיאור של השופט, עולה בקנה אחד עם תחושות התסכול, חוסר האונים והכעס של מבוטח שנקלע על לא עוול בכפו לסיטואציה שבה הוא נזקק למימוש הביטוח אותו רכב במיטב כספו והשרברבים מטעם שחר קובעים ואינם מגיעים וכאשר המבוטח פונה לחברת הביטוח (לאו דווקא כלל) הוא זוכה להתעלמות ויחס מזלזל באינטליגנציה ומבזה לא פחות מזה ש"זכה לקבל" משרברבי שחר.

 

וכה אומר השופט הימן בפסק הדין:

"כל חטאו של התובע היה כי ועד-הבנין, שבו הוא מתגורר, נקשר עם נתבעת 1, כלל חברה לביטוח בע"מ, בביטוח לנזקי-צנרת. נתבעת זו שכרה את שירותי-השרברבות של נתבעת 2, שחר נזקי צנרת בע"מ. כך מצא עצמו התובע, עת שצינור העובר ברכוש המשותף של הבית, מתחת לדירתו, החֵל דולף אל דירת-השכנים שמלמטה, נדרש לביטוח הזה. כך מצא הוא את עצמו, שלא באשמתו, נאלץ לפגוש בשירותיה של נתבעת 2, שדומה כי למטה מהם לא יכלו להיות." (ההדגשה שלי ק.ש.).

 

מדובר על לפחות מעשרה ביקורים של שרברב, שתואמו עם המבוטח וחייבו אותו להישאר בבית, כבעוצר, במשך שעתיים עד חמש שעות בכל פעם (לרוב – ארבע שעות).

 

המבוטח המתין והמתין ואף שרברב לא הופיע ופעם אחר פעם תואם בעבורו ביקור חלופי מבלי שהמבוטח זכה אי פעם למענה ממקוד השירות של שחר אליו פנה.

 

על כך אומר השופט הימן: "נֶגַע זה – תיאומם של ביקורי-בית, המכריחים את המזמין להתבטל מעיסוקיו ולכבול את עצמו לביתו למשך שעות, רק כדי לגלות כי בתום-הזמן איש לא הגיע – יש לעקור מן השורש. המחוקק נתן לכך את דעתו, וגם בית-המשפט חייב לִתֵּן לתופעה זו את המענה השיפוטי ההולם. זאת, בדמותו של חיוב כספי ממשי אשר יפגע בכיסה של החברה המתרשלת ויבהיר, הבהר היטב, כי זמנם של לקוחותיה איננו הפקר."

 

מסתבר, כי, באחת הפעמים הנדירות בהן שרברב אכן הגיע לדירת המבוטח הוא דרש ממנו תשלום מראש של השתתפות עצמית, בסך 750 ₪ בניגוד להסכם לפיו מותר לדרוש את תשלום ההשתתפות העצמית רק בתום התיקון.

 

לעצם התיקון, נמצא, כי: "נעשתה עבודה רשלנית של סגירה ובגדרה, תחת התקנתו של אריח חלופי לזה שנשבר בעת-הפירוק, נמרח על הקיר אך חומר-איטום. שמאי מטעמה של נתבעת 1 אישר בעצמו, לאחר שבדק את הנושא, כי הייתה זו עבודה לא תקינה."  

 

תגובת הנציג של שחר, הצליחה לקומם את השופט ולא בכדי: "בייחוד נטען, כך ולא אחרת, כי על התובע היה להקטין את נזקיו בכך, שיבצע בעצמו את התיקון אשר התמהמה..."

 

וכך קבע בית המשפט: "אין זאת אלא כי נתבעת 2, שחר נזקי צנרת בע"מ, התרשלה באורח ממשי במתן-השירות שנרכש ממנה; התנהלה באורח שאיננו מקצועי; זלזלה עמוקות בזמנם ובקנינם של לקוחותיה; ופעלה בניגוד מוחלט להוראות שהיא עצמה קבעה. לאחר כל אלה ראתה לעצמה נתבעת 2 חירות להתייצב באולם-הדיונים ולהעלות טענות חסרות-שחר, מקוממות ונעדרות אחיזה משפטית כלשהי, תחת שתיטול אחריות להתנהלותה הנפסדת ותסיים פרשה עגומה זו באורח מכובד."

 

עד כאן שחר. חברת הביטוח מצידה: "התירה לעצמה להתעלם, באורח מופגן ובוטה, מהחלטתו המקדימה של בית-משפט זה, אשר כמו צפתה את התנהלותה הנפסדת." כלומר, כלל לא שלחה נציג מטעמה ועל כך קבע, השופט המן, כי:  "נתבעת, שאיננה יכולה לשלוח נציג, הרשאי להופיע לפי הדין באולם-הדיונים, איננה מתייצבת לדיון במשפטה. זהו, כמובן, ענינה אך בל תופתע היא אם בית-המשפט יחיל עליה את הוראתה של תקנה 11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976 אשר קובעת: "11. אי התייצבות למשפט  נמסרה על הדיון הודעה כראוי ו...התייצב התובע והנתבע לא התייצב – יתן בית המשפט פסק דין על יסוד כתב התביעה, ובלבד שהתובע הצהיר בפני בית המשפט על אמיתות האמור בכתב תביעתו...". לא זו בלבד, שבמחדלה המתואר איבדה נתבעת 1 את יכולתה להישמע בדיון, אלא שלפי מצוותן של התקנות קנה לו התובע זכות כי תביעתו נגד נתבעת זו תתקבל בהעדר-התייצבות, על יסודו של כתב-התביעה לבדו.".

 

בית המשפט לא זיכה את המבוטח בגין כל הסכומים שנתבעו על ידו, אולם קבע, כי יש לפצותו על: אובדן של 39 שעות עבודה, שאותן העביר בהמתנה לשרברב, עלותו של התיקון בפועל, נזקים לא ממוניים של טרחה רבה ושל עוגמת-נפש עמוקה, המקיפות את מלוא מחדליה של שחר וכן הוצאות-משפט המורכבות מתשלום, ששילם המבוטח למתמלל של שיחות-טלפון אשר הוצגו לבית-המשפט, עלות אגרת-ההליך ומהפסד-הזמן והטרחה של המבוטח בשל ניהול ההליך.

 

לסיכום האמור, מידיעה אישית של הח.מ. אין מדובר על מקרה בודד או מקרה חריג, למרבה הצער ותופעות מקוממות מהסוג האמור קרו בעבר ואף מתרחשות כיום גם לאחר עדכונו של חוזר השרברבים.

 

חברות ביטוח שטומנות את ראשן בחול מתוך מחשבה, כי מרבית המבוטחים אינם ערוכים להתמודד מול חברות ביטוח בבתי משפט או אפילו לפנות למחלקת פניות הציבור של הפיקוח, אינם מעלים על דעתן, את הסיכון אותו הן נוטלות על עצמן בהתנהלות זו, כאשר מהפרקטיקה הקיימת, ניתן כיום להגיש לבית המשפט תביעות משלימות גם לאחר קבלת תגמולי הביטוח בשל ראשי נזק שלא שולמו למבוטחים ובכלל זה פיצוי נזיקי למבוטחים בשל הפרה חוזה הביטוח ע"י חברת הביטוח, ואפשר, כי מה שאני כותבת כאן יעבור מהתיאוריה לפרקטיקה הרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים.

                                   

 

 

פורסם ביום 27/7/2018

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright