היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

מוכנות כלכלית לרעידת אדמה

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 

 

מי מוכן לרעידת האדמה הבאה?

מאת קטיה שורצמן, יועצת לניהול סיכונים ומנהלת תביעות בביטוח כללי

 

 

צילום אילוסטרציה

בסוף חודש מאי 2012 פרסם משרד האוצר את המלצותיו לגבי היערכות פיננסית למקרה של רעידות אדמה ומקרי חירום נוספים במדינה ישראל לאחר ביצוע ההתאמות הנדרשות.

 

ההמלצות הן פרי עבודה של צוות בינמשרדי שפעל בנושא בשנה האחרונה בשיתוף אגף החשב הכללי, הפיקוח על הביטוח, אגף תקציבים ומשרדי ממשלה ובהם משרד הבינוי והשיכון, משרד ראש הממשלה ומשרדים נוספים. הצוות הפעיל חמישה צוותי משנה שעסקו בבחינה של נושאים מגוונים: מיפוי נכסי הממשלה וסטאטוס הביטוח, הערכת אומדן היקף הנזק כתלות בעוצמת האירוע, סטנדרט ביטוח, הזרמת משכנתאות וצוות לבחינת כלים פיננסיים וביטוחיים להיערכות לאירוע רעידת אדמה. בראש ועדת ההיגוי בינמשרדית עמדו דר' אבי שפירא, נציגי בנק ישראל ונציגי חברת הביטוח הממשלתית ענבל.

 

לפי הפרסום נראה, שהצוות לא בחן את ההיערכות של המבטחים לתרחיש של רעידת אדמה מבחינת הסכומים המבוטחים בביטוח משנה על בסיס חוזים שאינם יחסיים לערך הרכוש המבוטח שנמצא בסיכון לאור העובדה שהמבטחים במדינת ישאל אינם נדרשים לנהל רישום של צבר סיכונים (אקומולציה) על מנת לאמוד את מידת החשיפה של כל מבטח לאירוע של רעידת אדמה. כלומר, אם חברת ביטוח מסוימת רוכשת ביטוח משנה לסיכון רעידת אדמה בשיעור של 5% או אפילו 10% מכלל סכומי הביטוח לרכוש, היא עשויה למצוא את עצמה במצב של חוזר כיסוי ביטוחי במקרה של רעידת אדמה שתגרום נזק רחב ממדים לרכוש הנמצא המרכז הארץ, בעיקר מגדלים הבנויים לגובה רב.

 

כמו, כן חסרה, לטעם הח"מ, התייחסות לצבר סיכונים הכולל התייחסות למכלול הכיסוי הביטוחי. כלומר, סיכוני אחריות חוקית (אחריות מקצועית של מתכננים, אחריות המוצר למבנים, אחריות צד ג' וחבות המעבידים) בנוסף לסיכוני הרכוש.

 

התרחיש שנבחן הינו אירוע רעידת אדמה שמופיע בתדירות של אחת למאתיים חמישים או לחמש מאות שנה. לפי הערכת הצוות, היקף הנזקים הישירים לרכוש ציבורי כתוצאה מרעידת אדמה (ללא רכוש משרד הביטחון שאינו מבוטח כנגד רעידת אדמה) עשוי להגיע לכדי 2.5-3.9 מיליארד דולר. הנזק לרכוש שאינו מבוטח (לא כולל את הרכוש של משרד הביטחון) עשוי להגיע לכדי 0.1-0.2 מיליארד דולר.

 

מה שלא פורסם בתקציר העבודה הוא נושא ההשתתפות העצמית בביטוחי רעידת אדמה. כאשר מדובר בשיעור של 10% מסכום ביטוח הרכוש שאינו דירת מגורים (בדירת מגורים ההשתתפות העצמית יכולה לנוע בין 2% עד 15% מסכום ביטוח הרכוש)  הרי שמן הראוי היה להתייחס לנושא ההשתתפות העצמית בפרק מיוחד במקום סיווג רכוש מבוטח או אינו מבוטח הואיל וגם גבי רכוש מבוטח עדיין מדובר בביטוח חלקי של 90% בלבד מערכו ויש להציף את השאלה לגבי מקור המימון לגבי ההפרש של ערך הרכוש שאינו מבוטח בזמן אמת.

 

עוד נושא חשוב שלא זכה להתייחסות הוא הצורך בביטוח ערך קרקע במקרה של רעידת אדמה הדרוש לבעלי רכוש המחזיקים ביחידות במבנים שלא כל היחידות בהם בוטחו כנגד סיכון רעידת אדמה.

 

כיסוי מסוג זה ניתן להשיג כיום רק בחלק מחברות הביטוח בלבד ואך ורק לגבי ביטוח של דירות מגורים, כאשר ביטוח מסוג זה נדרש גם לבתי עסק, משרדים, מרפאות ורכוש עסקי אחר הממוקם בבתים משותפים.

 

 

עיקר הממצאים של צוות העבודה:

 

  1. לא הוגדר סטנדרט לביטוח נכסים ציבוריים.בנוסף, לא מוגדר התהליך ליישום הביטוחים והליך בקרה מתמשכת בגופים הכפופים לרגולטורים.
     

  2. משרד הביטחון אינו מבטח את נכסיו מפני אירוע רעידת אדמה ובכלל זה נכסים "רגילים" (שאינם מסווגים) ברי ביטוח, כגון: מבנה הקריה בת"א או מבנים מרכזיים אחרים. בנוסף, למשרד הביטחון אין מידע בדבר היקף הנכסים אשר ברשותו ועל כן גם לא ניתן להעריך את היקף החשיפה.
     

  3. המערכות הממשלתיות הקיימות לסיוע בתחום הדיור (משכנתאות ומענקי משרד השיכון) אינן מותאמות לסיוע לאזרחים שביתם נפגע עקב רעידת אדמה.
     

  4. ברשות המדינה קיימים מקורות מימוניים להתמודדות פיננסית עם אירוע של רעידת אדמה בהתאם לתרחיש שהוצג. כלים אלו עשויים להיות מוגבלים בתרחישים קיצוניים, שכן באירוע משמעותי תחול ירידה בהכנסות ממיסים ויעלו צרכי מימון נוספים במשק.
     

  5.  מניתוח צוות הכלים הפיננסיים עולה כי הכלים היעילים ביותר להיערכות פיננסית וביטוחית לאירוע רעידת אדמה כפי שהוצג בתרחיש הינם: קרן הון ריבונית וביטוח משנה.
     

  6.  שיעור של כ- 60% בביטוח בנייני מגורים פרטיים קיים נתון גבוה בהשוואה רב לאומית (קליפורניה - 35%, יפן - 20%, גרמניה - 10%, טורקיה כ- 32%).
     

  7.  מודעות חלקית בקרב הציבור לחשיבות ביטוח הרכוש הפרטי כנגד רעידות אדמה.

 

 

ההמלצות העיקריות של צוות העבודה:

  1. להנחות את משרד הביטחון לבצע הליך ניהול סיכונים אשר בסופו יוחלט כיצד לבטח את נכסיו.
     

  2. לקבוע סטנדרט ביטוח לרעידות אדמה בקרב כלל הגופים הציבוריים.
     

  3.  להנחות את הגופים הציבוריים לבחון את דרישות הביטוחים מן הגופים הכפופים ומפוקחים על ידם בהתאם לסטנדרט הביטוח שגובש בצוות. בעניין הביטוח, מן הראוי ליתן את הדעת להוראות הפוליסה התקנית לביטוח הדירה ותכולתה, לפיה גם מבוטח שלא רכש ביטוח כנגד סיכון רעידת אדמה יהיה מבוטח כנגד סיכון זה אם לא חתם לחברת הביטוח על טופס ויתור מיוחד. על כן, מן הראוי ליתן את תשומת הלב של המבטחים בביטוח דירות לסוגיית הביטוח שלא מדעת לגבי סיכון זה או אולי להתאים את התקנות.
     

  4. להנחות את משרד הבינוי והשיכון לבחון שינויי חקיקה בחוקים הרלוונטיים (פינוי-בינוי, תמ"א 38, חוק המקרקעין) להתמודדות עם שיקום מבנים שניזוקו בשל רעידת אדמה.
     

  5. לקבוע, כי בהתרחש אירוע שלרעידת אדמה ניתן יהיה לממש את התקבולים שיצטברו בקרן הייעודית של תקבולי המדינה מתמלוגי הגז.
     

  6.  להנחות את משרד הבינוי והשיכון להיערך להענקת תעודות זכאות לסיוע במתן משכנתא, שכר דירה בהתאם למודל מותאם לרעידת אדמה למי שביתו נהרס או נפגע קשה כתוצאה מרעידת אדמה.
     

  7.  לצאת בקמפיין פרסומי להגברת המודעות לרכישת ביטוחים כנגד רעידות אדמה במסגרת המחלקה לחינוך פיננסי במשרד האוצר.

 

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright