היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

שיחה עם עו"ד יוסף שטח

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 


על ביטוח  | ספרות ולימוד  |  ביטוח עסקים |  ביטוחי פרט  |  סיכונים  | סוכנים ומבטחים



טיפים |  ניהול סיכונים לעסק   ביטוח עסק רכוש | ביטוח אחריות של עסק | ביטוח אינטרנט ומחשבים


 

שיחה עם עו"ד יוסף שטח על העברית והביטוח

מאת: קטיה שורצמן יועצת לניהול תביעות ביטוח וניהול סיכונים

 

 

 

עו"ד יוסף שטח

עו"ד יוסף שטח חבר הועדה למונחי ביטוח שליד האקדמיה ללשון העברית, פעיל בתחומים רבים נוספים, שימש בעברו כיועץ משפטי בבנק הפועלים וכחבר דירקטוריון בחברת הביטוח כלל. בשיחה עם קטיה שורצמן, הוא מתייחס לתפקיד המשמעותי של השפה העברית בעולם הביטוח ולנושאים נוספים.

 

קטיה: האם אתה מוצא את העיסוק במונחי ביטוח כעיסוק קשור או נלווה לעיסוק המשפטי או שמדובר בעיסוק נוסף שאינו קשור לעיסוקך במשפטים?

 

יוסף שטח: הועדה למונחי ביטוח הנה למעשה המשך של הועדה לבנקאות ומונחי שוק ההון, בה הייתי חבר 13 שנים. חברותי בוועדה הנה  המשך לעיסוקי בביטוח כשהייתי 13 שנים דירקטור בחמש חברות הביטוח של כלל . כך שזה אינו קשור למשפטים, אם כי הידע המשפטי עוזר כמובן. זה קשור יותר לעיסוקי בלשון העברית. אני בוגר שפה וספרות ערבית ולמדתי קורסי היסוד בלשון עברית אצל גדולי הבלשנים באוניברסיטה העברית.

 

קטיה: מה דעתך על השימוש שנעשה במילים לועזיות בשפה העברית?

 

יוסף שטח: שפה אינה רק לשון היא גם  תרבות. השפה העברית היא אחד הנושאים  הבודדים והחשובים שמאחד כיום את העם בישראל. תחיית העברית היא נס ותופעה ייחודית בהיסטוריה העולמית.  לכן אני מתנגד מאד ל"עבלית"  – עברית אנגלית. 70% משמות בתי העסק הם בלועזית. ראיתי כותרות בעיתונים בנוסח "מיי פירסט בגרות" או  "איזה סורפרייז ", מלבד שמות כ"דה מרקר" ו"גלובס". לכן יזמתי הקמת חוג ידידי האקדמיה ללשון העברית בשיתוף אנשי ציבור מכל החוגים. בראש הידידים עומדת גב' גליה מאור, אני משמש כסגן יו"ר. כך יזמתי רכישת 10,000 עותקים מהמילון למונחי הבנקאות ושוק ההון על ידי איגוד הבנקים, שחולקו לכל מורשי החתימה בבנקים. אני מקווה שכך יהיה עם המילון למונחי הביטוח לכשיאושר- שיחולק לעובדים בענף וגם ללקוחות ובכך יפיץ את התורה, השפה. אני גם  חבר בוועדה למילון למונחי היין, שאושר על ידי מליאת האקדמיה. ההשקה שם היתה חגיגה.

 

קטיה: מה דעתך על העברית של היום לעומת השפה המקראית?

 

יוסף שטח: האם אין זה נפלא להבין את התנ"ך בעברית של ימינו. לשמוע את לשון חברי האקדמיה זה תענוג אמיתי, את דיוק לשונו של מורי פרופ' בלאו או את לשון חכמים שבפי נשיא האקדמיה, פרופ' בר אשר, זו הנאה צרופה, כמו להאזין לקונצרט , ולא משנה באיזה נושא מדובר.

 

קטיה: האם החברות בוועדה למונחי ביטוח שינתה במשהו את השקפת עולמך על תחום הביטוח וכיצד?

 

יוסף שטח: החברות בוועדה הרחיבה את ידיעותי. לעולם הביטוח התוודעתי מתוך חברותי בדירקטוריונים של חברות הביטוח, מלמעלה. כאן בוועדה זה מלמטה, עוסקים ביסודות וביסודיות בכל מונח שקשור לעולם הביטוח, מקיף, מגוון ומעניין. יש ענפים רבים של ביטוח ובכל ענף ישנן דקויות והבדלים בין מונח למונח. יש גם הבדלים בין המונחים בשפה הבריטית לאמריקאית או לגרמנית.

 

קטיה: האם תוכל להגדיר את ההבדל העקרוני בין דיני הביטוח לבין דיני הבנקאות?

 

יוסף שטח: הביטוח נראה לי כמקצוע מורכב יותר ומסובך יותר. בביטוח לא מספיקה ידיעת  4 פעולות חשבון. נדרש ידע גם בסטטיסטיקה, בהסתברויות ובאקטואריה. בביטוח המסורתי, 2 חלקים- חיים וכללי (אלמנטרי). נושא השקעת העתודות היה פשוט-בעיקר אג"ח מיועדות וממשלתיות ונדלן שבהם שכנו משרדי החברות. כיום זה 2 חלקים נוספים- חיתום ופיננסים. בביטוח המסורתי הייתה מחזוריות כל 4-5 שנים. בכל אופן היה יותר קל, אחרי שנה –שנתיים של הפסד היו מתקנים את התעריפים.

 

קטיה:  מהם זיכרונותיך מהתקופה בה שימשת כחבר בדירקטוריונים של חברת כלל?

 

יוסף שטח: השנים 86- 97, בהן כיהנתי בדירקטוריונים של חברת כלל היו שנים של צמיחה. כשהתחלתי הרווח השנתי הסתכם ב 12 מיליון וסיימתי עם 120. יושבי הראש והחברים היו מדור הנפילים – דברת ז"ל, גם מנהל גם איש מקסים, וייבדלו לחיים ארוכים וינשל ,אולשנסקי , וליאון רקנאטי. עזרא גבאי, רואה החשבון האגדי בענף, היה חבר בועדה למונחי ביטוח. המנכ"לים היו צעירים מוכשרים, עם מגע זהב, כרימון בן שאול ופיני כהן ובוגרים מנוסים כאייזנבך ומי זהב. לאייזנבך הצעתי פעם לכתוב ספר על שיטת הניהול שלו שהייתה מיוחדת במינה. עד למינויו של אביגדור קפלן סברתי שמנהל חברת ביטוח צריך רקע ביטוחי , אבל קפלן הצליח להוכיח שזה לא בהכרח נכון.

 

כלל ביטוח הייתה הראשונה שרכשה בנין ליד אזור התחנה המרכזית הישנה. מהראשונות שרכשה חברות, סוכנויות ותיקי ביטוח חיים. הייתי מהראשונים שהסבו תשומת הלב לנושא ההשקעות- לצורך במעקב ובקרה, לצורך להשקיע את העתודות לא רק באג"ח ממשלתי ובפיקדונות בבנקים. באותה תקופה, העיקר הפעילות היתה בצד החיתומי. עקב לקחי החברה לביטוח משנה, לא השקיעו בביטוח בחו"ל.

 

קטיה: מיהו בעיניך דירקטור למופת?

 

יוסף שטח: הדירקטור למופת בשבילי היה אלי כהן, ממנו למדתי כיצד לומר את הדברים החשובים ולעתים הקשים בצורה עניינית, שנשמעת ומעוררת כבוד.  לא רק לפרוטוקול, אלא מתוך חובת נאמנות לחברה. בכלל, תפקידו של דירקטור לתרום לחברה בחשיבה האסטרטגית – לצמיחה וגם למניעת משברים. יש נתונים בסיסיים ברורים, צריך אומץ וחובה לאומרם, לפעמים זה מאד לא נעים, אך עם הזמן לומדים להעריך. לא רק לדירקטור צריך להיות אמון במנכ"ל, גם למנכ"ל צריך להיות אמון בדירקטור, שידע שכשהוא חולק על דעתו. עניין זה נובע מראיית טובת החברה ולטובתו. זה כמו הסיפור של הסטודנטים בטכניון שנתבקשו לתכנן צינור דם לת"א וכולם עשו זאת בלי לשאול בשביל מה צריך צינור כזה. זה בדיוק התפקיד של דירקטור, אם הוא אינו שואל אין מי שישאל. בכל הדירקטוריונים שהייתי, אמרתי דעתי והיא נשמעה בכובד ראש. צריך לנהוג כבוד בכל. אף אחד לא נמשח בחכמת שלמה. כל אחד יכול לטעות. דירקטור צריך לעבוד קשה. כשהייתי יו"ר ועדת הכספים בלפידות ובנפטא  הכנתי מודל תקציבי לחברה ויחד עם חבר ועדה, ד"ר דן גלאי, הכנו תוכנית הבראה לחברה והוצאנו אותה ממשבר גדול בסוף שנות השבעים. פעם היה חשוב להיות רו"ח או להבין בחשבונאות, עם הזמן כשמלאה הארץ משפט, נוצר הכרח להיות גם עורך דין. נדמה לי  שהיה יותר טוב  כשהתייחסו לעסקים  יותר מאשר למשפטים.

 

קטיה: האם תוכל לספר על אודות פעילויותיך הנוספות?

 

יוסף שטח: מאז שסיימתי לפעול לביתי ונהייתי לסבא בגיל 49, החלטתי לפעול למען החברה. בעלם – עמותה לנוער במצוקה (כיום יו"ר ועדת הביקורת), יו"ר ידידי הקרן לחקר הסרטן בישראל שמחלקת 2 מיליון $ בשנה לששים רופאים ומדענים ובקידום עמותות נוספות.

 

קטיה: מהן הפעילויות הקשורות לביטוח?

 

יוסף שטח: אני פעיל בשני תחומים שיש להם נגיעה לביטוח: אחד- אני יו"ר המכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש שיעסוק גם בפוסט טראומה. זה מכון שמחצית מהמטופלים הם נכי צה"ל ונפגעי משרד הביטחון, היתר נפגעי תאונות דרכים, באים מהביטוח הלאומי ומחברות הביטוח. הטיפול במכון בסטנדרטים גבוהים מאד וברמה בינלאומית. עלות הטיפול בארץ היא 10% ממה שעולה בניו יורק. מסתבר שככל שמקדימים את הטיפול, זה טוב לחברה וטוב לנפגע. כל משוקם שמצליח למצוא עבודה מרחיב את הלב. נושא אחר שקשור גם לביטוח – אני פועל מזה כשנתיים לטובת "ניסוח משפטי בהיר ותמציתי". חוזה רכישת דירה בקנדה משתרע על עמוד וחצי, חוזה שכירות בשוויץ מכיל מספר שורות  כי החוזה הסטנדרטי נמצא בתקנות, במוסד בו אני עובד נסחנו חוזה שכירות של שלושה עמודים, לא מזמן קיבלנו חוזה כזה המשתרע על 90 עמודים. כתבי הטענות המוגשים לבית המשפט משתרעים על חוברות שלמות /ספרים, כך גם פסקי הדין. למי יש זמן לקרוא את כל זה, וזה בלתי מובן וזה מקור לסכסוכים. גם החוקים אינם מנוסחים בלשון ברורה. בארה"ב, באנגליה ובאוסטרליה ישנה דרישה לניסוח חוקים צרכנים בשפה רגילה ובהירה- " PLAIN ENGLISH” משפטים קצרים קלים להבנה. אז תארו לכם שמנסחים פוליסה בשפה בהירה ומובנת, הדבק אפשרי. בארץ התרכזו בצד הטכני - התעסקו בגודל האותיות ובצבען, זה בתקנות 2 לתקנות הגנת הצרכן- גודל אותיות בחוזה אחיד. אבל העיקר זה בתוכן. אפשר לנסח פוליסה בצורה מובנת – לכתוב את העיקר, מה היא כוללת ומה אינה כוללת – הפישוט לא יזיק לחברות הביטוח – שהרי חיתומית החברה צריכה לתמחר כל סיכון ולפי זה קובעת את הפרמיה. זה שזה מוסתר ,לא מובן , ואינו מתרכז בעיקר, רק יוצר סכסוכים מיותרים. לדעתי ניסוח ברור ייעל ויגדיל את המכירה. כפי שאני מעריך שזה ייעל את מערכת המשפט ב50%. העברתי הצעה ברוח זו לשר המשפטים, הרעיון נתקבל בברכה הבעיה כבכל דבר ביישום.

 

קטיה: כיצד אתה מוצא את הזמן הדרוש לפעילויותיך הרבות והמגוונות?

 

יוסף שטח: אני ישן בחצות וקם בחמש בבוקר. טלוויזיה אני רואה מעט, עיתונים- קורא כותרות. שבת- רוחנית, אני במנוחה שלמה. הילדים כבר נשואים.  רעייתי הנאווה מטפלת במשק הבית. אני עוד עוסק בספורט, שחייה סקי, ומטייל בג'יפים בחו"ל ועוד. הטכנולוגיה כמובן עוזרת בניצול הזמן ובהספק. מה עוד? טיס למדתי לפני יותר מעשור, ועוד לפני הטיב למדתי משפטים, מזרחנות כלכלה ומנהל עסקים. יהדות אני לומד כל הזמן. היד עוד נטויה. החיים מרתקים למלאי הסקרנות ולתאבי העשייה. צריך להתרכז בדברים החשובים באמת לנצל כל יום בלי לכעוס ולהתרגז...

 

פורסם ביום 9/12/2018

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright