היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

מיקרו טראומות לרכוש

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 

 

 

מיקרו טראומות לרכוש - אירוע מתמשך

מאת קטיה שורצמן, יועצת לניהול סיכונים ותביעות ביטוח

 

מיקרו טראומות לרכוש

הכתבה בנושא מיקרוטראומות עסקה בסוגיית הכיסוי הביטוחי לפי ביטוח תאונות אישיות ואחריות המעבידים לנזקי הגוף העשויים להיגרם לאדם בשל חשיפה לרצף חוזר ונשנה של תאונות קטנות חוזרות ונשנות אשר כל אחת מהן אינה גורמת לנזק אולם הרציפות של התאונות עשויה לגרום לנזקי גוף משמעותיים.

 

כתבה זו עוסקת ב"מיקרוטראומות לרכוש" – כיסוי ביטוחי לנזק מתמשך שנגרם לרכוש בשל חשיפתו להליכים שמקורם היה בלתי צפוי מבחינת המבוטח כאשר הנזק, כאמור הולך ומתעצם במהלך הזמן שבו פועלים אותם ההליכים על הרכוש.

 

הדיון בנושא הכיסוי הביטוחי לנזק מתמשך לרכוש חשוב לא רק מבחינת קיומו או אי קיומו של הכיסוי הביטוחי, אלא גם ולא פחות לגבי צורת החיוב בדמי ההשתתפות העצמית, כאשר התייחסות לכל "מיקרו אירוע" כמקרה ביטוח נפרד לגביו יש לחשב השתתפות עצמית נפרדת עשויה לרוקן את הביטוח מתוכנו.

 

 


 

נזקי טבע ורעידת אדמה

לפני הדוגמאות והתייחסות בתי המשפט, ניתן ללמוד, על כך שהביטוח מכיר ברצף אירועים כמקרה אחד, דווקא מתנאי הכיסוי הביטוח לנזקי רעידת אדמה ונזקי טבע. אם ניקח לדוגמא את תנאי ביט לביטוח רכוש, שם נראה, כי הפוליסה מכירה ברצף אירועים אשר קרו בתוך מסגרת זמן מוגדרת של 72 שעות כאירוע אחד לצורך ניכוי השתתפות עצמית.

 

"אבדן או נזק שארע תוך פרק זמן של 72 שעות רצופות אחרי שנרשמה לראשונה רעידת האדמה ייחשב כאירוע אחד".

 

" לעניין סיכון סערה וסופה ו/או גשם,  שבר ענן,  שלג וברד ו/או נחשול ו/או שיטפון כנ"ל ייחשב כאירוע אחד כל אבדן או נזק שארע תוך פרק זמן של 72 שעות רצופות מתחילת האבדן או הנזק.  למען הסר ספק מובהר בזה כי אם האירוע עצמו נמשך מעל 72 שעות ללא הפסקה ייחשב כל פרק הזמן מתחילת האירוע ועד סופו לאירוע אחד."

 

כלמור, כאשר מדובר ברצף של אירוע הנמשך ללא הפסקה, חברת הביטוח מכירה בהתרחשות הממושכת כאירוע אחד וכאשר מדובר בנזקי טבע, גם כאשר ההתרחשות הרצופה נמשכת מעל ומעבר ל 72 שעות רצופות.

 

 


 

 סדקים בקירות שנתגלו לאחר השלמת הפרויקט

כאשר מדובר בנזק שנגרם באירוע מתמשך, קורה לא פעם שהנזק מתגלה לאחר תום תקופת הביטוח. כך למשל קרה במקרה שנדון ב ע"א 15/86 חיצוב סחר ופיתוח בע"מ נגד מנורה חברה לביטוח בע"מ. מדובר בסדקים בקירות המבנה אשר נתגלו כחודשיים לאחר מסירת הדירות לדיירים, כאשר כבר פג תוקפו של ביטוח עבודות קבלניות שהוצא לפרויקט ולאחר ניסיונות תיקון חיצוניים שלא עלו יפה, התברר כי הפגיעה במבנים רצינית ודורשת תיקון יסודי, הכרוך בהוצאות מרובות. חברת הביטוח טענה, כי כל האירועים למעט הנזק לצנרת שאירע בתקופת הביטוח נגרמו לאחר שהביטוח פקע ועל כן האירוע אינו מבוטח לפי הפוליסה, המבוטחים מצידם טענו, כי כל הנזקים התרחשו במועד שבו היה הביטוח תקף.

 

בית המשפט העליון הכיר בנזק כאירוע מכוסה לפי הפליסה לביטוח עבודות קבלניות. וכך אמר השופט המנוח, דב לוין:

 

"עם זאת אין לפרש את המילה "יחולו" כ "יתגלו". נזקים שחלים משמעם שהם נגרמים - בזמן הקובע, אך גם אם הקפם או קיומם מתגלה רק לאחר עבור התקופה, אלה גם אלה מכוסים. גם כאן לשון הפוליסה ברורה: "יחולו" - משמע הליך הגרימה שלהם (ולא עובדת התגלותם) התרחש בתקופת החיסוי. "

 

 


 

הקמת מבנה במקום שגוי

אירוע מתמשך מסוג אחר נדון בבית המשפט העליון בתיק ע"א  5775/02  נווה גן (א.כ) בניה ופיתוח השקעות בע"מ ואח' נגד. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח'.  מדובר במקרה אשר בית המשפט העליון החליט לגביו שאינו מבוטח לפי הפוליסה לביטוח עבודות קבלניות הואיל ולא נגרם נזק פיסי לרכוש אולם בכל הקשור לאירוע תאונתי, קבע בית המשפט העליון, כי הקמתו של הבניין בחריגה מהמתחם שבו היה צריך לבנות אותו מהווה אירוע תאונתי על אף שמדובר בתקופת בניה שנמשכה מספר שנים.  וכך אומר השופט א' ריבלין:

 

"הגדרת המונח "תאונה" אינה אחידה, ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו. בענייננו, אין להכליל בהגדרת המונח "תאונתי", המופיע בפוליסת הביטוח, גם יסוד של פתאומיות או מיידיות. נזקים לרכוש, הנגרמים במהלך ביצוע עבודות קבלניות, יכולים לקרות גם בדרך שאינה פתאומית, חדה ומיידית. אין כל סיבה להבחין, בהקשר הנדון כאן, בין נזק פיזי הנגרם לרכוש כתוצאה מהתממשות פתאומית של סיכון, לבין נזק הנגרם כתוצאה מהתממשות הדרגתית של סיכון, באופן שהראשון יהא בתחום הכיסוי הביטוחי והשני – לא.  אין כל היגיון לייחס לצדדים רצון ליצור הבחנה כזו. במיוחד כך, כאשר יש להניח כי הפרשנות שניתנה למונח זה בפרשת סלע הנ"ל עמדה לנגד עיניהם, וכאשר הכלל בכגון דא הוא, כי יש לפרש את הטקסט באופן המיטיב עם המבוטח, שלא הוא אשר ניסח את הפוליסה.

 

 המסקנה העולה מן האמור היא, כי הייתי נוטה לראות בהקמת המבנה במקום שגוי כ"נזק תאונתי בלתי-צפוי". בהקשר זה יש להדגיש, כי "רשלנותו של המבוטח אינה שוללת את היותו של הנזק פרי אירוע תאונתי ואינה הופכת את הנזק לוודאות" (פרשת סלע הנ"ל, בעמ' 325; והשוו ע"א 710/75 "מנוע" ת"א-יפו, הנדסה כללית ותכנון בע"מ נ' "קונפידנציה" בע"מ, פ"ד ל(3) 53). אלא שכאמור, הנזק שנגרם בענייננו אינו נזק פיזי. 

 

 האירוע הביטוחי בענייננו הוא הקמת המבנה במקום שגוי. זוהי "התאונה". הבחירה להרוס את המבנה, על-מנת לתקן את הליקוי, אין בה כדי להפוך את הנזק לפיזי. אולם אילו היינו מבקשים למצוא את יסוד הפיזיות הנדרש בהריסת המבנה, הרי שלא היה מתקיים, לגבי נזק זה, יסוד התאונתיות, שכן מדובר ב"נזק" שנעשה במכוון על-ידי המבוטח. מעשה מכוון – אפילו נעשה בלית-ברירה – אינו יכול להיחשב נזק "תאונתי" על-פי הפוליסה."

 

 


 

נזקי אבק צד ג' עבודות קבלניות

 

בכל הקשור לכיסוי ביטוחי לפי הפרק לביטוח אחריות חוקית כלפי צד שלישי במסגרת עבודות קבלניות בשל נזקי אבק מתמשכים לרכוש של צד ג' ניתן ללמוד מהחריג המיוחד בעניין זיהום, כי נזק מתמשך, כן יהיה מבוטח שאם לאכן, החריג בעניין זיהום לא היה מופיע בפוליסה מלכתחילה. וזהו נוסח החריג:


"זיהום אוויר או זיהום מים או זיהום קרקע,  מחוץ לאתר המבוטח,  אולם למעט זיהום שהינו תוצאה של אירוע תאונתי,  פתאומי ובלתי צפוי מראש."

 

מקריאה זהירה של נוסח החריג ניתן ללמוד, כי החריג בעניין זיהום אינו חל על נזק שנגרם לצד שלישי בשל זיהום בתחומי האתר המבוטח עצמו כאשר לגביו אין דרישה לקיומו של אירוע תאונתי,  פתאומי ובלתי צפוי מראש.

 

קל וחומר לגבי נזקי אבק אשר אינם נזכרים בחריגי הפוליסה כלל וכלל ובכל מקרה, גם אם האבק יוכר כחומר מזהם הרי שחדירת אבק לדירות הנמצאות בשכנות לאתר הבניה אינה כרוכה בזיהום אוויר או מים או קרקע אשר לגביהם חל החריג.

 

כלומר, מהאמור לעיל ניתן ללמוד, כי פרק ב' לביטוח עבודות קבלניות, אכן מכסה אחריות כלפי צד שלישי בשל אבק החודר לדירות ולבתי עסק הנמצאים בשכנות לאתר הבניה בשל ביצוע העבודות הקבלניות.

 

 

 


 

נזקי חלודה לחיפוי שיש

בהרצאתו בכנס אלמנטר 2010, הציג יועץ הביטוח, עו"ד אורי אורלנד לדוגמא של אירוע אשר לדעתו אמור להיות מכוסה לפי הפוליסה לביטוח עבודות קבלניות. מדובר בנזקים של כתמי חלודה המתגלים בציפוי השיש החיצוני של מבנים אשר מתגלים בדרך כלל לאחר השלמת הפרויקט הקבלני ותום הביטוח כאשר הסיבה היא שימוש בברגים בלתי תקינים.

 

לאור הסקירה בסעיפים הקודמים, ברור, כי מדובר באירוע תאונתי והכיסוי הביטוחי אמור לחול גם אם הנזק נתגלה לאחר תום תקופת הביטוח וגם מבחינת מספר האירועים ניתן לטעון שמדובר באירוע אחד. אולם, וכאן בדומה לנווה גן, הפוליסה לביטוח עבודות קבלניות (תנאי ביט) כוללת חריג מפורש לעניין נזקי חלודה והחלדה המוציא את הנזקים מסוג זה מכלל ביטוח.

 

" אובדן או נזק ישיר של פחת,  בלאי,  החלדה,  שיתוך (קורוזיה), ירידת ערך הנובעים מחוסר שימוש או מתנאים אטמוספריים רגילים".

 

מכאן ניתן ללמוד, כי גם לאחר שצולחים את כל המכשולים בעניין הכיסוי הביטוחי, עדיין נשאר החריג המיוחד לעניין החלדה המוציא את הנזקים מכלל הכיסוי הביטוחי.

 


 

 

הספר דיני ביטוח  מאת ירון אליאס

פרק 10 בספרו של עו"ד ירון אליאס, "דיני ביטוח", עוסק בארבעת יסודותיו של מקרה הביטוח והם: יסוד הסיכון, יסוד הנזק, יסוד הסיבתיות ויסוד הזמן.

 

אליאס מתייחס באופן מפורט ומעמיק ביותר כדרכו למועדים השונים של התרחשות הנזק לעומת מועד הגילוי ומקרים של גרימה נמשכת של נזקים, כמו למשל במקרה של חיצוב סחר המוזכר לעיל כאשר הנזק לסודות הדירה המשיך והחמיר לאחר מסירתה לדיירים. בסיום הפרק מובא מקרה של מגדלי התאומים אשר עורר מחלוקת משפטית אם מדובר באירוע אחד או שיים הואיל ולפי הפוליסה היה גבול אחריו לאירוע בגובה סכום הביטוח של מגדל אחד. כלומר אם מדובר בשני אירועים, קיים כיסוי ביטוחי לשני המגדלים שנהרסו בפעולת הטרור של 9/11 ואם מודבר באירוע אחד הרי שקיים כיסוי ביטוחי רק למגדל אחד. בסקירת הגישות השונות, האמריקאית, האנגלית והישראלית, מתייחס אליאס לנושא הקשר הסיבתי (הסיבה הקרובה), לפי הגישה הישראלית, כך שכל עוד לא נותק הקשר הסיבתי בין האירועים השונים עדיין מדובר במקרה ביטוח אחד.

 

 


 

לסיכום

לפי פסיקה של בית המשפט העליון, נזק מתמשך נחשב לאירוע תאונתי ומכוסה לפי הפוליסות הקיימות גם אם הוא מתגלה לאחר תום תקופת הביטוח. עם זאת עדיין מדובר במקרה שסיבתו מבוטחת לפי הפוליסה הרלוונטית ולא הוצאה מכלל כיסוי ביטוחי, כמו למשל נזקי החלדה וקורוזיה שאינם מבוטחים לפי הפוליסה לביטוח עבודות קבלניות לפי הדוגמא דלעיל.

 

 

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright