בשנת
2012, חלו בתנאי
ביט שינויים מועטים ביותר לעומת 2011 וזאת
לאור העובדה שהחל משנת 2009 חלו שינויים ניכרים ביותר
בתנאי ביט שכללו גם צמצום משמעותי בהיקף הכיסוי
הביטוחי.
את מיעוט השינויים
בתנאי 2012, ניתן להסביר ב"שקט התעשייתי" היחסי בשוק
ביטוח המשנה העולמי
אשר, הצליח להתגבר על ההפסדים בשל אסונות הטבע בתחילת
2011 באופן שלא פגע בהיקף ההיצע לחברות הביטוח.
השינויים בכל
הפוליסות:
קיזוז יתרת
הפרמיה במקרה של
אובדן כללי (טוטל לוס), גם לגבי תשלומים שטרם הגיע
תשלומם – מוגבל לגבי הפרמיות לפי הפוליסה שבגינה הוגשה
התביעה. כלומר, מובהר, כי במקרה של טוטל לוס המבטח
אינו רשאי לקזז תשלומי פרמיה שטרם הגיע מועד תשלומם
המגיעים לו לפי פוליסות אחרות. דבר אשר ניתן היה להבין
לפי נוסח סעיף זה בפוליסות של השנים הקודמות.
בפוליסות לביטוח
אחריות חוקית (חבויות) נעשה התיקון בשינוי המחויב אשר
מופיע בנוסח הפוליסות משנים קודמות כך כאשר שבמקום "אובדן
כללי" מופיע "מיצוי גבולות האחריות לפי פוליסה זו".
שינויים שחלו
בפוליסות ספציפיות:
בפוליסה לביטוח כנגד
סיכוני
טרור נוסף חריג
סיכונים גרעיניים, דבר המורה על החשש של מבטחי המשנה
מפני שימוש שיעשו אירגוני הטרור בנשק גרעיני.
באותה הזדמנות
תוקנה גם טעות הדפוס בפוליסה המשולבת לביטוח אש ואובדן
תוצאתי כך שהגורם הנושא בתשלום
השתתפות עצמית לפי
הפוליסה הוא כמובן המבוטח ולא המבטח, כפי שנכתב
בפוליסה בטעות.
אובדן דמי שכירות
–
השינוי המשמעותי ביותר חל בתנאי הרחבה לביטוח אובדן
דמי שכירות לפי פוליסת האש.
שכירות ע"י המבוטח
שהוא בעלים של המבנה הניזוק
– הרחבת כיסוי –
במקום כיסוי לתשלום דמי שכירות ודמי ניהול נוספים
בעבור שכירת מבנה חלופי למבוטח שהוא הבעלים של המבנה
הניזוק, הרי שמשנת 2012 הכיסוי כולל את מלוא דמי
השכירות והניהול לגבי המבנה החדש במקום הכיסוי הקודם
שהיה מוגבל להפרש שבין עלות השכירות ודמי הניהול במקום
המבוטח לבין המקום החדש.
צמצום הכיסוי
למבוטח שהוא שוכר מבנה – כאשר המבוטח שהוא שוכר מבנה
מחויב לשלם דמי שכירות גם כאשר המקום אותו שכר אינו
ראוי לשימוש בשל מקרה הביטוח, הרי שהפוליסה לשנת 2012
תשלם בעבור הוצאה זו אולם לא תשלם בנוסף דמי שכירות
בעבור מבנה חלופי.
כמו כן נוסף סעיף,
לאור הצמצום הנ"ל המקנה כיסוי לדמי שכירות נוספים
שיידרשו לכיסוי ההפרש של עלות השכירות של המקום שניזוק
לעומת המקום החדש, כאשר המבוטח הוא שוכר המבנה.
כלומר, כאשר מבוטח
שוכר מבנה והמבנה ניזוק ואינו ראוי לשימוש, הרי שחברת
הביטוח משלמת את התוספת לדמי השכירות, כלומר את ההפסד
שנגרם למבוטח.
עצה שהיתה נכונה
גם לשנים הקודמות: אותם מבוטחים אשר התחייבו לשלם דמי
שכירות ללא קשר למצבם של הנכנס, חשוב שיעשו אחת משתי
הפעולות הבאות (או ינסו לפעול לפי שתי הדרכים ולקוות
כי לפחות אחת מהן תצלח):
-
לשנות את הסכם
השכירות, כך שלא יידרשו לשלם דמי שכירות כאשר הנכס
אינו ראוי למגורים.
-
ירחיבו את הכיסוי
לפי הפוליסה כך שהביטוח יכסה דמי שכירות גם במקום
החדש בנוסף לאובדן דמי השכירות במקום המבוטח. קרוב
לודאי שחברת הביטוח תענה לבקשה זו כאשר המבוטח
יבטח את דמי השכירות בסעיף נפרד וישלם בעבורם את
הפרמיה הנאותה.
כל
זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים"
©
Copyright |