הלכת השנים האבודות שנקבעה על-ידי בית המשפט העליון, מתייחסת להיקף הפיצוי בדיני נזיקין וקובעת, כי בפיצוי נזיקי יש לקחת בחשבון את  אמדן השתכרותו העתידית של הנפגע בשנות החיים שנגזלו ממנו בשל מעשה העוולה.

ברע"א 8925/04, נקבע כי ניתן להחיל את ההלכה רטרואקטיבית לגבי מקרים שהדיון בהם החל לפני שנקבעה ההלכה בהנחה שחברות הביטוח יכולות לשאת בנטל. ראו השפעה על ענף הביטוח.

הטיפ הקודם עסק בפוליסות שאינן מושפעות מהפסיקה החדשה

הטיפ החדש מפנה את תשומת הלב לביטוח פחות נפוץ והוא ביטוח אחריות המוצר למבנים.

הצורך בביטוח זה בגבולות אחריות נאותים נובע משתי סיבות הקשורות בחוק האחריות למוצרים פגומים התש"ם - 1980:

א. לפי החוק מבנה נחשב למוצר - פועל יוצא, מי שמיצר מבנה נחשב ליצרן.

ב. לפי החוק לא תינתן הגנה ליצרן כולל הסתכנות מרצון אם הנפגע הוא מתחת לגיל 12.

ג. לחוק זה אין איחוד עילה וניתן לתבוע גם לפי דיני הנזיקין.

כלומר אם ילד בן 10 מטפס על מעקה מרפסת של קומה עשירית נופל ונפגע, יצרן המבנה אחראי ללא קשר לסיכון מרצון של הילד וללא כל ההגנות האחרות ליצרן המפורטות בחוק ולפי הפסיקה החדשה, הפיצוי יהיה גם בעבור השנים האבודות בכפוף לפיצוי המרבי הנקוב בחוק (שילוש השכר הממצע במשק) ותקופת ההתיישנות המיוחדת.

שלכם

קטיה שורצמן, יועצת לניהול סיכונים ומנהלת אתרים