היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

סינירגיזם בתביעות

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 

טרמיטים, סוף מעשה מחשבה תחילה                      

עיניים להם ולא יראו אוזניים - ביטוח סיעודי קבוצתי         מוניטין וזכויות יוצרים

 

 

 חוזר תביעות ושכ"ט שמאי  

סינרגיזם בעבודת צוות בניהול תביעה

 

 


מאת עו"ד גידי גלבוע, ז"ל, אשר שימש כס. יו"ר אגוד השמאים - שמאי רכוש וחקלאי

 

עו"ד גידי גלבוע, ז"ל, סגן ומ"מ יו"ר איגוד השמאים

סינרגיזם (תועלת שולית המתווספת לסכום הכולל של הפעילויות) בעבודת צוות בניהול תביעה.

 

עריכת חוות דעת בעניין תביעת נזק- הינה ללא ספק נושא מקצועי רחב יריעה. פה ושם קראנו מאמרים, פסקי דין והחלטות מקצועיות שונות שהביאו תיק תביעה לידי סיום מוצלח. לענייננו אין הבדל באם התביעה שולמה או נדחתה.

 

דגש ניתן לשיטת הפעולה של בעל מקצוע זה או אחר, מדוע נקט בדרך א' ולא בדרך ב' ובמקרים נדירים- נאמר אפילו במפורש כי יד המקרה זימנה למעורבים "ידית הצלה" בדמות רעיון או ממצא חשוב. מאחר ומדובר בקשת רחבה ביותר של פרקטיקות בתחומי המזון, התעשייה, הרכב, הספנות, התעופה וכיוצ"ב, הרי שבמאמרים המפורסמים מעת לעת יש בעיקר חידוד בעיה נקודתית והדעת אינה ניתנת להסקת מסקנות מערכתית.

 

לאחר צבירת ניסיון בתחום התביעות במשך מספר עשורים- הריני טוען כי קיים יתרון מובנה ועלויות טיפול יעילות יותר- כאשר לצורך עריכת חוות דעת בתביעה- מופעל צוות המתגבש על אתר ומלווה את העניין עד לסיומו. היתרון הוא כה בולט עד שלא ניתן לראות בו תוצאה של סכום עלויות עבודת הצוות- אלא בהכרח תוספת משמעותית כתוצאה מהסינרגיה (ראה כותרת) של פעילות הצוות.

 

עמדת המוצא של תובע- (בהנחה כי אכן נגרם לו נזק) ירודה ונחותה. מחד גיסא, נפגע רכושו (או גופו בנזקי גוף), חייו סטו ממסלולם, הוא נאלץ להקדיש משאבים לצמצום נזק (מקצוע בפני עצמו), עליו לפעול במהירות ובנחישות (שאחרת יטענו כי השתהה), המידע ביחס לנסיבות ולנזק עצמו חסר ברוב המקרים, השלכות האירוע עלולות לגרום התעצמות של הנזק ולכך עליו להוסיף כעת את עלויות הטיפול בתביעה אשר ממקום מושבו- נראות עצומות.

 

ברור אם כך, כי נטיית ליבו הטבעית של תובע ממוצע- מסיבה כלכלית גרידא של תשלום שכ"ט ראוי- תהא לאמץ לעצמו את האפשרות המצומצמת בה יבחר אולי בשמאי או בעו"ד או במהנדס ויטיל על שכמם את נטל ההתמודדות מול האירוע שתחילתו ידועה אך סופו "מי יישורנו".

 

אם נביט לכיוון עמדתו של איש תביעות בחברת ביטוח – נראה קרוב לודאי תמונה דומה. עדיף לו ניתן היה לדחות את התביעה – אך ללא גיבוי מקצועי ראוי- יחזור התיק מבית המשפט עם כל ההשלכות הנלוות לכך.

 

אלא שסוף מעשה במחשבה תחילה. נניח כי התובע בחר בשמאי לביצוע העבודה. גם איסוף נתונים מלא ומפורט שביצע השמאי, לא יעמוד במבחן המשפטי הראשוני ביותר. שכן, בצד שכנגד יעמוד מן הסתם משפטן מומחה שמקצועו הוא בתחום "שאלות למחשבה". כל חייו קודש לייצור שאלות "איפכא מסתברא" וכיוון מחשבתו הפוך לחלוטין. כבר קרה לא אחת שמערכת נסיבות עובדתית יצרה מפנה בהלך המחשבה בבית המשפט, כתוצאה מנימוק תיאורטי שאפילו חסר את הבסיס העובדתי.

 

עתה, נניח כי התובע בחר בעו"ד לייצגו. נימוקיו מרשימים, יכולתו המשפטית וירטואוזית אך לא ייתכן כי בתחומי איסוף הראיות בשטח, במועד הנכון ובתצפית הנכונה- יקבל את המסקנות הנכונות ביותר. יתר על כן, עצם הייצוג של הלקוח, מונע בעדו מלהעיד לטובתו.

 

קיימות דוגמאות נוספות כגון עדות שמאי רכב בנושאי רכוש כללי, עדות שמאי מקרקעין בנושאי נזק אש לרכוש, עדויות רואה חשבון בענייני מוניטין ואפילו עדויות מהנדסי כשל בנושאים הנוגעים לתפעול מוסכים.

 

דווקא בתחום ענף שמאות הרכב קיימות דוגמאות כשל רבות. בהיות שומת הנזק "דלת תקציב"- מרשה לעצמו השמאי חריגה לתחומים שכנים (חקירת דליקות לדוגמא) רושם "עובדות" ומסקנות בהתאמה לטווח ידיעותיו וניסיונו, נמנע מעריכת בדיקות מעבדה הכרחיות ומביא את כל התיק למצב בו ייחקר ע"י הצד הנגדי מעמדה של נחיתות. מאידך, החשש הוא כי באם יעמוד על דרישתו למבטח להוספת צוות חוקר, מתעד, בודק או אחר- יפנו לו שולחיו עורף והתיק יעבור למתחרהו. (במקום אחר כבר נאמר רבות על חריגה מתחומי הענף ולא נכביר מלים בנושא).

 

כאן המקום לציין כי חשש זה בדרך כלל הינו לשווא, שכן הנזק הנגרם מתיק שנכשל (כאשר הוכן בדרך בלתי תקינה)- עולה בהרבה על ההפסד של שכר טרחה זעום. מה גם, שתיק המגיע לדיון, זקוק תמיד למומחה נוסף וייתכן כי בסופו של עניין – יתמנה-  והתיק יגיע דווקא לידיך כפרי בשל. ( בדיקה שערכתי בתורת הסיכויים- מאשרת הנחה זו).

 

נכון כי הפעלת צוות מומחים בתיק תביעה- מייקר את הטיפול בנושא. עם זאת, עצתי למקבל החלטות סדרתי (למשל במחלקת תביעות) :

 

 

  1. מאחר והמומחים עצמם להוטים להישגים חיוביים בתיק- הרי שגם להם אין עניין להוציא הוצאות מרובות ללא פרופורציה באם אין בכך קידום מטרות סביר. לכן טוב לשמוע את דעתם לפני הטלת גרזן הקצוצים.
     

  2. תיק תביעה שהצליח בעקבות עבודת צוות- מכה גלים במספר פרקטיקות, מהווה מגדלור לתיקים דומים ומציב רף מקצועי גבוה בכל תחומי העניין הרלוונטיים. לכן, השפעתו אינה נבחנת רב בפריזמה צרה של ניהול התביעה הספציפית.
     

  3. אין בנמצא די חומר מקצועי ראוי בנושא ניהול תביעות. הצורך של צוות מטפל הוא להעלות את הדברים בכתב ובכך נוצר מאגר מקצועי מיוחד המאפשר השלכה לתחומי תביעה אחרים ועשוי לקדם את הענף כולו גם בהיבט רב שנתי.

 

 הנימוק האחרון בזכות הקמת צוות מקצועי בניהול תיק תביעה, טמון בניסיון הצבור בתיקים בהם התבטאה הצלחת התיק בסדר גודל שמעל לציפיות הורודות ביותר, כתוצאה מפעילות צוותים שעלות הפעלתם הפכה שולית.

 

תצלום של תרנגול מאת קטיה שורצמןמקרה ת.א.2089/99 מחוזי ת"א – קיבוץ גבולות ואח' – נגד מתמור ואח.

 

"בקליפת אגוז" נטען כי אספקת מזון לקוי לעופות פטם במשקי גידול גרמה להם להיות "קטנים וצהובים" ולכן נגרם לתובעים נזק בסדרי גודל שבין 4-8 מליון ₪.  התובעים הפעילו כלכלן וטרינר ועו"ד והסתפקו בכך.

 

הנתבעת הפעילה צוות שמנה, שמאי, וטרינר, חוקר פרטי, תזונאי, אגרונום ועו"ד. לאורך הטיפול שהתמשך כ4 שנים, נאספו 95 ק"ג של מסמכים שנופו ונערכו במשותף, קוימו דיונים משותפים בממצאי הביניים ונהדפו אחת לאחת טענות התביעה. הוכח כי אכן נגרם נזק אלא שסיבותיו כללו בין השאר גניבת עופות, ניהול לא תקין, גידול בלתי מיומן וטעויות כלכליות שהביאו בסופו של דבר לדחייה מוחלטת של התביעה בבית המשפט.

 

כמו כן נפסקו הוצאות משמעותיות לתובעים. אלו הגישו ערעור לעליון אך בשלב מסוים משכו את טענותיהם משהעריכו כי פסק הדין יוותר על כנו. פסק הדין במחוזי הפך לחלוט. התוצאה המשפטית כאן הינה מדהימה, נוכח היחס הקיים בין תביעות משפטיות המסתיימות לרעת המבטח מול אלו המסתיימות לטובתו.

 

במקרה שעדיין מתנהל בערכאות ולכן לא יזוהה כאן- פרצה אש בלול הודים לרבייה. השמאי ביקש תחילה להפעיל חוקר דליקות. החוקר הגיע וקבע כי קיים חשד לכשל מערכת חימום גז. הוזעק מומחה למערכות גז והחקירה נמשכה בשיתוף פעולה כצוות. ואכן נמצאה שורת כשלים בבדיקת המערכת שנועדה לחימום. העניין הושווה למקרה דומה קודם והוגשה תביעה לתחלוף מיצרני מערכת הגז. לתביעה סיכוי רב להסגר בפשרה.  התביעה בעניין המקרה הקודם נכשלה בהעדר עדויות מקצועיות נחוצות. ( בין השאר כיוון שלא הופעל מומחה מתאים).

 

מקרה נוסף שעדיין אינו בשל לפרסום התרחש כלהלן: כרם רוסס בחומר מיוחד כנגד מזיקים. למחרת יבש הכרם כליל ונגרם לו נזק בלתי הפיך. הוברר כי החומר בו נעשה שימוש שגוי ואינו מיועד למטרת השמדת המזיקים. התובע הפעיל שמאי ועו"ד. במהלך הבדיקות הופעלה גם מעבדת שדה לדגימות. תוצאות הבדיקות הצביעו על אפשרות של אחריות הסיטונאי שסיפק את החומר ולתמונה הוכנס בהתייעצות משותפת חוקר פרטי. הממצאים העלו שורת מחדלים כמעט פלילית וחוות הדעת נכתבה על בסיס העבודה המשותפת. הנתבע הפעיל מטעמו שמאי בלבד. יהיה מעניין לבחון כיצד תסתיים תביעה זו. אנו מניחים כי הממצאים ועבודת הצוות יביאו לתובע את התוצאות המקוות, על אף הנזק הכבד שנגרם לו. מכל מקום, נוסיף ונדווח כאשר תתרחשנה ההתפתחויות הבאות.

 

מדוגמאות אלו ורבות אחרות  יש להוציא את המסקנות הבאות:

 

  1. ההחלטה להפעיל/לא להפעיל צוות- קריטית ותקבע במידה רבה את תוצאות התיק.
     

  2. עלות הפעלת צוות חייבת להוות שיקול משני בהחלטה בטיפול בתיק.   
     

  3. היוועצות מוקדמת עם בעלי המקצוע, בהיותה בדרך כלל זולה או בחינם- היא חובה אצל מקבלי ההחלטות התובעים או הנתבעים.
     

  4. למועד הפעלת חלק מבעלי המקצוע- משמעות מכרעת. ברוב המקרים עדיף להיות ראשונים.
     

  5. הצלחה בתיק בו הופעל צוות- משפיעה על פרקטיקות רבות וטווה את הספרות המקצועית הבאה  שכל כך חסרה במקומותינו.
     

  6. כל אחד מיחידי הצוות העוסק בתביעה מרחיב את ידיעותיו וטווח עיסוקו תוך שיפור מקצועי גם בתיקים אחרים. שיתוף פעולה בינזרועי  הוא מסובך לעתים ודורש סבלנות והבנה למגבלות החברים בצוות.
     

  7. וזה שהביצוע הוא מעניין כבר אמרנו?