היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

עיניים להם ולא יראו אוזניים

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 

 ביטוח סיעוד

טרמיטים, סוף מעשה מחשבה תחילה                          סנרגיזם בעבודת צוות בניהול תביעה

 

         מוניטין וזכויות יוצרים

 

עיניים להם ולא יראו אוזניים - ביטוח סיעוד קבוצתי
מאת עו"ד גידי גלבוע, ז"ל אשר שימש כס. יו"ר אגוד השמאים

 

 

עו"ד גידי גלבוע, ז"ל סגן ומ"מ יו"ר איגוד השמאים

"עיניים להם ולא יראו אוזניים"... (תקציר אירוע אמיתי)

 

כך ממש בתהילים פרק קטו ,רשום שחור על גבי לבן. את סימני הפיסוק, המציאו רק זמן רב לאחר מכן. מה שיוצר ללא ספק נישה מעניינת לצחקני הדור וליצניו.

 

במה דברים אמורים? – כאשר בעת מכירת מוצר ביטוח מוצגת למבוטח כוונה אחת, חיובית ככל שתהיה ואז, לאחר שהשתכנע ורכש מוצר יקר במיטב כספו, מודיעים לו "בצער" כי לא הבין את כוונת המבטח, שהרי ביחס למוצרים אחרים הוא אפילו קיבל הנחה    משמעותית. "מה לך כי תלין? עונה המבטח, הרי הכל בהתאם לתקנות ולחוק..."

 

הפעם, לשם שינוי- אדון בפוליסה הקרויה "ביטוח סעודי קבוצתי". כלומר, המבוטח ישלם מידי חודש סכום קבוע ויזכה לסיעוד אם וכאשר יתעורר הצורך.

 

ממליצי הפוליסה טורחים להדגיש כי היא זולה מחברתה "הפוליסה הפרטית" שבה עלול סכום הפרמיה להשתנות מעת לעת.

 

באופן בהחלט לא מפתיע, נמנע ה"קולקטיב" לשלוח למבוטח כתב פוליסה מלא ועדכני, וגם לאחר הפצרות חוזרות – לא נשלח אליו מידע מוצק. הסיבה לכך היא שבהתאם לתקנה ארכאית כלשהי- שעומדת בניגוד לכל הגיון צרכני רשאי המבטח להפסיק את הפוליסה משנת 2011 אם הבין לעניות דעתו כי איננה רווחית דיה לטעמו... (והרי אין עניין להודיע למבוטח מידע מסוג זה)

 

לבסוף, אחרי שנים של נאמנות המבוטח ובאופן חד צדדי  – נשלחת אליו "איגרת למבוטח  (שהגיע  בשעה טובה לגבורות ושמח  בחלקו הטוב על שעלה בידו ליהנות משרותי סיעוד- אם יזדקק  לכך).

 

באיגרת מודיע המבטח "בצער" על סיום חד צדדי של הכיסוי המוענק- מחוסר כדאיות כלכלית. ומה עם הסכום ששולשל לקופת המבטח לאורך עשרות שנים? " זה היה רק עבור הזמן שבו היית מבוטח בחברתנו. מעתה, נסכים להמשך הביטוח רק ב"פוליסה פרטית". ומה באשר לפרמיות? ובכן, מעתה תאלץ לשלם בהתאם לגילך הכרונולוגי, לאמור, תוספת של 100% לפחות לפרמיה.

 

מדובר הרי במבוטח נאמן, שהגיע לגבורות, בפנסיה, ללא מקור הכנסה נוסף שבעצם נשדד לאור היום במשך עשרות שנים בסכומי פרמיה שלעתים מגיעים למאות אלפי ₪, נומינלית. לו היו נעשים חישובי רבית- היתה הפגיעה המוכחת גבוהה בהרבה. חידוש הפוליסה בתנאים אלו איננו מעשי.

 

"עיניים להם ולא יראו אוזניים"... המבוטח נמצא מול שוקת שבורה.

 

את כספי הפרמיה שניכה לו מוסד "הקולקטיב"- לא יזכה לראות , גם לא חלק זעיר מהם. ביטוח סיעודי- לא יקבל לעולם, גם אם יזדקק.

 

האם לכך התכוון המחוקק ב"צדק חברתי?"

 

הדרך היחידה שנותרה בפני המבוטח היא פנייה לערכאות. הייעוץ המשפטי שיקבל קרוב לודאי הוא - אל תשליך כסף טוב לכיוונו של "כסף רע".

 

הסיכויים להוכיח את העוולה המוצגת כאן לעין השמש - נמוכים מאד נוכח התשתית הראייתית שברשות המבוטח.

 

והיכן העיתונות החוקרת? האמיצה? הרי העוול זועק לשמיים בניצול קשישים באלפי חשבונות "קולקטיביים" שהגיעו לגבורות.

 

ובכן, זו התכנסה לה בד' אמותיה, לשמירה על מקורות הפרנסה המגיעה מפרסום, מודעות וכיוצ"ב ושקט כבד עוטף את כתביה.כאמור- "עיניים להם ולא יראו אוזניים"...