היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

תחלוף ושמאות

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

 

אין להעתיק את המדריכים, לפרסמם או לעשות בהם כל שימוש אחר

 

 

 

 

 

כיתוב "בלעדי לאתר"
 

 

סוף תחלוף בשמאות תחילה

מאת: קטיה שורצמן יועצת לניהול סיכונים

 

 

 

צילום של עננים בכיתוב סימן שאלה ומתחתיו המילה "תחלוף" בצדדיו מובטח ומבטחחברות הביטוח רגילות ליישם את זכות התחלוף (הסוברוגציה או השיבוב) המוקנית להן על פי הוראות חוק חוזה הביטוח לאחר תום הטיפול בתביעה ותשלום תגמולי הביטוח למבוטח.

 

תשלום תגמולי הביטוח  למוטב מהווה את העילה לתחלוף ועד לתשלום תגמולי הביטוח אין לחברת הביטוח כל עילת תחלוף כלפי הצד השלישי שגרם לנזק המבוטח אשר בגינו שולמו תגמולי הביטוח וזאת לפי הוראות סעיף 62 (א) לחוק חוזה הביטוח (ההדגשה שלי ק.ש.):

 

" (א)     היתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח מששילם למוטב תגמולי ביטוח וכשיעור התגמולים ששילם."

 

כלומר נושא יישום זכות התחלוף של המבטח, נדחה לקראת תום הטיפול בתביעה ומהווה למעשה את השלב האחרון של התביעה.

 

את נושא התחלוף יש לקחת בחשבון כבר בעת הטיפול הראשוני בתביעה. כידוע, הנתבע (הצד השלישי גורם הנזק או גם מבטחו) אינו ממהר וחש לשלם לחברת הביטוח את הסכום אותו הוא נתבע לשלם (סכום התביעה ששולם למבוטח בתוספת הוצאות המבטח).

 

על כן מן הראוי להיערך כבר במועד קבלת ההודעה על קרות הנזק לנקוט בכל הצעדים המתבקשים:

 

קיומה של זכות התחלוף - כאשר המבטח רואה אפשרות לתחלוף בתום תביעת הביטוח, טוב ייעשה אם יערך כבר בשלב מינוי שמאי הביטוח על מנת לבדוק את אפשרות התחלוף (שלא תתקיים באותם מקרים בהם המבוטח ויתר מראש לצד השלישי על זכות התחלוף לפני שקרה מקרה הביטוח, למשל לפי הסכם). כלומר, שמאי הביטוח יתבקש להמציא למבטח, עוד לפני המצאת הדוח הסופי, כל הסכם ככל שיש כזה שנערך בין המבוטח לבין הצד השלישי (המזיק).

 

הסכם של המבוטח עם המזיק, ככל שקיים, מן הראוי שייבדק על ידי מחלקת התביעות מול נוסח הפוליסה. במקרים לא מעטים עשויה להתעורר מחלוקת כבר בשלב זה, כאשר מצד אחד המבוטח ויתר על זכות התחלוף לטובת המזיק, אבל המזיק מצדו לא ויתר על זכות התחלוף לטובת המבוטח והפוליסה כוללת תנאי של ויתור הדדי על זכות התחלוף על מנת להפעיל את הוויתור לפי הפוליסה.

 

בעניין זה יש לקחת בחשבון אם המבוטח היה מודע לעניין זה בעת ההתקשרות בהסכם הביטוח וכי חברת הביטוח והסוכן וידאו כי המבוטח אמנם הבין את התנאי ואת השלכותיו.

 

כאשר עולה מהבדיקה הראשונית, כי אכן קיימת למבטח זכות לתחלוף, הרי שעליו להיערך לקראת האפשרויות העומדות בפני הצד השלישי לטעון טיעונים שונים אשר קבלתם ע"י בית המשפט עשויה לדחות או לפחות לצמצם את אחריותו לפיצוי המבטח לפי תביעת התחלוף.

 

קיומו של כיסוי ביטוחי - הטיעון הראשון העשוי לעלות על הפרק, כאשר מדובר בכיסוי ביטוחי הכלול ברשימת הסיכונים הנוספים לכיסוי האש הבסיסי הוא היעדר כיסוי ביטוחי. זכות התחלוף הרי קמה במקרה של תשלום תגמולי ביטוח בגין אירוע מבוטח. בכל מקרה בו יעלה בידי הצד השלישי להוכיח, כי מדובר באירוע שאינו מבוטח, תישלל זכות התחלוף של המבטח.

 

וכך כותב עו"ד ירון אליאס בספרו "דיני ביטוח" הוצאות דין וביטוח 2009:

 

"ככלל, הנטל להוכיח כי התשלום למבוטח לא נעשה "בהתנדבות "מוטל על  המבטח. בהקשר זה נקבע כי המבטח רשאי ליהנות מחזקה שבעובדה, המעוגנת בניסיון החיים ובהלכות המסחר המקובלות בענף הביטוח, שלפיה חברות הביטוח אינן משלמות למבוטחיהן אלא את הסכומים המגיעים להם מתוקף הערכות השמאי ומתוקף. ברם, כאשר הצד השלישי טוען להיעדר חבות על-פי  פוליסות הביטוח, ולא יותר מכך הפוליסה, הנטל הוא על המבטח להציג ראיות המלמדות על קיומה של חבות כזו".

 

כלומר על מנת להתמודד אם טענה מסוג זה כל שתעלה בעתיד על ידי המזיק או גם מבטחו, חשוב כבר בשלב הכנת חוות הדעת של השמאי מטעם המבטח (או גם השמאי מטעם המבוטח ככל שקיים), לציין בדיוק את הסעיף בתנאי הפוליסה (התנאים הכלליים או גם רשימת הפוליסה, המפרט) את מספרו של כל סעיף וסעיף בפוליסה אשר על פיו ניתן הכיסוי הביטוחי ואפילו לצטט כל הסעיף רלוונטי בחוות הדעת השמאית.

 

קיומו של מיגון - טענה נוספת לגבי קיומו של כיסוי ביטוחי יכולה להיות טענה לגבי אי קיומו של מיגון או תנאי אחר שנדרש בפוליסה.

 

 על כן, שמאי ביטוח שמכין דוח תביעה אשר עשוי להגיע מאוחר יותר לתביעת תחלוף, טוב ייעשה אם יברר את קיומם של תנאי המיגון שנדרשו בפוליסה, לפני שיעלה את הדברים על הכתב ויציין בדוח עצמו, כי המבוטח עמד בכל תנאי המיגון שסוכמו אתו או שתגמולי הביטוח אמורים להיות משולמים למרות שהמבוטח לא עמד בתנאי המיגון מסיבות מוצדקות שיפורטו בדוח (כמו למשל, אי קיומם של תנאי מיגון שלא השפיע על נסיבות מקרה הביטוח הנדון ועוד).

 

שיעור הנזק שנגרם – טענה נוספת שיכולה לעלות היא שחברת הביטוח שילמה תגמולי ביטוח בסכום העולה על שיעור הנזק שנגרם. לשם כך, כל שמאי הביטוח לצטט מחירונים רלוונטיים בחוות דעתו ככל שהוא מסתמך עליהם או גם לצרף הצעות מחיר מגורמים מוכרים על מנת שחברת הביטוח תוכל לבסס את תביעתה מול המזיק.

 

המצב המקובל שבו השמאי קובע סכום נמוך יותר מדרישת הלקוח על מנת להותיר מקום למשא ומתן מול המבטח והסוכן, עשוי לפעול דווקא לרעתו של המבטח בתביעת תחלוף מול צד שלישי, אם וכאשר המבטח ישלם בסופו של דבר סכום גבוה יותר מזה שנקבע על ידי השמאי ועל כן בתביעה שמיועדת למסלול התחלוף, מן הראוי להגיע לסיכום בין הצדדים לגבי שיעור הנזק שנגרם לפני עריכת הדוח הסופי של השמאי.

 

קיומה של אחריות המזיק ושיעורה – בדוח שמאות רגיל בשל נזק לרכוש, שמאי הביטוח אינו נכנס מטבע הדברים למידת רשלנותו של המבוטח עצמו באירוע הנזק הואיל וביטוח הרכוש, בדרך כלל, מכסה מקרי ביטוח אשר אירעו בשל רשלנותו של המבוטח וטענה לגבי רשלנות רבתי של המבוטח עצמו היא טענה נדירה. ברם בכל הקשור בתביעת תחלוף, מדובר למעשה בזכות נזיקית של המבוטח עצמו שעוברת לידי חברת הביטוח לאחר ששילמה למבוטח את תגמולי הביטוח בשל הנזק שנגרם.

 

כלומר אם המבוטח עצמו אחראי ל 100% מהנזק שנגרם, הרי שלחברת הביטוח אין כל עילה לתחלוף הואיל ולמבוטח עצמו לא היתה מלכתחילה כל עילה נזיקית נגד הצד השלישי. כך למשל אם אחריותו התורמת של המבוטח לאירוע הנזק היא 30% הרי שזכות התחלוף של חברת הביטוח כלפי המזיק היא רק לגבי 70% מהנזק הואיל והמזיק אינו חייב לפצות את המבוטח בשל רשלנותו העצמית.

 

על כן, בתביעה המיועדת למסלול התחלוף, טוב ייעשה השמאי אם יציין, את מידת קיומה של רשלנות תורמת של המבוטח עצמו או גם של גורמים אחרים באירוע הנזק וינמק היטב את קביעתו.

 

הקף הכיסוי מול הקף אחריות המזיק – אחריות המזיק מוגבלת למידת אחריותו כלפי המבוטח. כלומר, יש לקחת בחשבון את הסכום אותו היה מחויב המזיק לשלם לבוטח אם לא היה קיים ביטוח. כל  כיסוי העודף לאחריות זו, לא ישולם לפי תביעת התחלוף, אלא אם כן יוכח, כי הפיצוי המגיע למבוטח לפי דיני הנזיקין חופף אץ הסכום ששולם על ידי המבטח. דוגמא טובה לעניין זה הוא נושא תשלום תגמולי ביטוח לפי ערך כינון (חדש במקום ישן) כאשר המזיק יכול לטעון בצדק, כי הנזק שנגרם למבוטח הוא לפי ערך שיפוי (כלומר ישן במקום ישן) ועל כן יש להוריד מסכום תביעת התחלוף את הפרש העלות שבין ערך שיפוי לערך כינון. הגנה מראש של המבטח לטענה כזו ככל שתיטען יכולה להיות, ציון מפורט בדוח השמאי, כי לא ניתן להחליף את הרכוש שניזוק ברכוש משומש (כמו למשל צביעת קירות לאחר שריפה, או החלפת מרצפות, לא ניתן לעשות ברכוש משומש) וכך הפיצוי לפי ערך כינון מתחייב מנסיבות המקרה וגם לציין בדוח השמאי שתי עמודות של ערך כינון וערך שיפוי כמקובל הואיל ובמקרה שבו מצוינת בדוח הערכה לפי ערך כינון בלבד, עשוי הנתבע לטעון המזיק שהוא אינו אמור לפצות את המבטח לפי ערך כינון, אלא לפי שיעור הנזק שנגרם בפועל למבוטח, דהיינו לפי ערך שיפוי.

 

כך גם נטען כנגד חברת הביטוח בבית המשפט בהליך תא (ת"א) 21464-09-09‏ ‏ כלל חברה לביטוח בע"מ נ' מועצה אזורית חוף השרון, שם קבע, השופט אלי ספיר מהשלום בתל אביב – יפו, כי המזיק אינו אמור לשלם במחיר כינון, אלא להחזיר את המצב לקדמותו ואם ניזוק ציוד ישן, עליו להשיב את ערכו של הציוד הישן.

 

על כן, כאמור הכנה טובה של דוח השמאות במקרה הנדון תכלול התייחסות לאפשרות לחלף את הרכוש שניזוק ברכוש ישן.

 

כל למשל נאמר בפס"ד שניתן בתיק ע"א 676/72 משה ולאה קפטה נ' דוד וסימה לסקובסקי:

 

"חריג לכלל ולפיו הפיצוי נעשה בערכי שווי הנכס ולא בעלות הכינון הוא כאשר התשלום הכספי - לפי שווי השוק - אינו מגשים באופן הולם את המטרה של השבת המצב לקדמותו. אפשרות זו קיימת במקרים בהם ערכם הסובייקטיבי של המקרקעין, עבור הניזוק, גבוה מערך השוק ( פ"ד כז (2) 249, 250 (1973)). "

 

בכל הקשור בתביעת תחלוף, יש לזכור, כי מדובר למעשה בתביעה נזיקית במסגרתה על חברת הביטוח מוטלת החובה להוכיח, כי שילמה לפי תנאי הפוליסה את כל מה ששילמה ואת אחריותו של המזיק כלפי המבוטח לגבי סכום התביעה הנטען על ידה כלפיו.

 

 

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright