ביום 18/7/2018, פרסם מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, דוח "מוכנות המדינה לרעידת אדמה - תשתיות לאומיות ומבנים". הדוח מציג תמונת מצב עדכנית לגבי הליקויים בהערכות לרעידות אדמה והוא נוסף לדוחות קודמים בנושא מוכנות לאירועי חירום. בדוח התייחסות לחסרים בתחום הביטוח.

 

מומחים בתחום סבורים כי התרחשותה של רעידת אדמה חזקה, על כל השלכותיה הקשות היא כמעט ודאית. השפעתה על אזורים שונים במדינה תהיה עצומה. בהתאם למסגרת להיערכות שאושרה על ידי הממשלה, יש להיערך ל-7,000 חללים, 8,600 פצועים קשה, 37,000 פצועים קל, 9,500 לכודים בהריסות בניינים ו-170,000 חסרי קורת גג.

 

ליקויים בהיערכות פיננסית וביטוחית - מדובר בליקויים של ממש בכיסויי הביטוחי של האזרחים והתושבים מפני רעידות אדמה. למשל: בהיעדר פוליסות לביטוח רכוש משותף בבנייני מגורים, ברוב המקרים יתקשו הדיירים בשיקום הבניין לאחר רעידת אדמה. שיעור הבתים המשותפים שביטחו את הרכוש המשותף מפני סיכוני רעידת אדמה נמוך מאחוז אחד.

 

ביטוח עבור ערך הקרקע נוסף על ביטוח מבנה מאפשר למבוטח לרכוש דירה אחרת תחת דירתו שנהרסה, במקום לשקם את הדירה שנפגעה. לביטוח זה חשיבות במיוחד באזורים שערך הקרקע בהם גבוה. שיעור המבוטחים שרכשו ביטוח עבור ערך הקרקע  הוא נמוך, שיעור המבוטחים שרכשו ביטוח בשיעור 200% או 300% לפחות מסכום ביטוח הדירה הנקוב בפוליסה נמוך מאוד.

 

עוד דוגמה, חוק לימוד חובה, קובע כי התלמידים יבוטחו בביטוח תאונות אישיות לתלמידים, אולם בפוליסה לביטוח התלמידים ישנה החרגה הקובעת כי הביטוח אינו מכסה רעידת אדמה או תאונה שאירעה בעטיה.

ניסיונן של מדינות אחרות מלמד כי להיערכות מקדימה לרעידות אדמה יש השפעה מכרעת. ככל שהמבנים והתשתיות עמידים יותר ברעידות אדמה, כן יקטן היקף הנזק בהם, ויפחתו המשאבים שיידרשו להצלת חיי אדם ולטיפול בתשתיות שנפגעו.

 

מבקר המדינה, מציין כי בשנים האחרונות נעשים צעדים להגברת המודעות לסיכוני רעידת אדמה והדרך שבה יש להיערך לקראתה. משרדי הממשלה וגופי התשתית השונים הרחיבו בשנים אלה את הפעולות לחיזוק התשתיות לשם צמצום הנזק שייגרם בעטיה. עם זאת, בביקורת נמצא כי המדינה אינה ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה קשה.