היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

מעסיק שלא הפריש לק"ג

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

 

אין להעתיק את המדריכים, לפרסמם או לעשות בהם כל שימוש אחר

 

 

 

 


 

מעסיק שלא הפריש לק"ג אפשר שהמבטח יפצה

מאת: עוה"ד ארתור בלאייר ויצחק פרנלדס

 

 

עו"ד ארתור בלאייר עו"ד יצחק פרנלדס

אין צורך להכביר מילים על חשיבותו של ביטוח פנסיוני לעובדים. ההפרשות נועדו להבטיח את זקנתו של העובד, להעניק לו רשת הגנה מינימאלית למקרים של אובדן כושר עבודה ונכות ולסייע לשאיריו למקרה שימות.

לכן נחקקה בישראל שורה של חוקים המחייבים מעסיקים להפריש לכל עובד הפרשות פנסיוניות. מה שאולי פחות מוכר הוא תחומי האחריות של חברות הביטוח – קרי אותן קופות גמל שאליהן אמורים המעסיקים להעביר את ההפרשות.

 

קיימים דינים מפורשים שמטילים אחריות לא מבוטלת על מעסיק שלא מפריש לעובד כספים לפנסיה כמתחייב בחוק (לדוגמה, ראו כאן מאמר שהתפרסם באתר זה על אחריות מעסיקים שלא רוכשים לעובדיהם ביטוח מפני אובדן כושר עבודה). אך בצד זאת הדין לא מסתפק בענישת המעסיק בלבד, ובמקרים מסוימים מוטלת אחריות ממשית גם על קופות הגמל.

 

דעת המערכת

 

האמור בכתבה זו, מייצג את דעתם של הכותבים.

 

דעת המערכת בנדון שונה ולצורך העניין נציג את התמצית בלבד:

 

לדעת המערכת כותרת המאמר היתה צריכה להיות: חברת ביטוח חויבה לשלם בגין מסמך מזויף.

 

ועוד: השופט המלומד לא התייחס בכלל לאפשרות של חברות ביטוח לבדוק את כתב היד והאוטנטיות של כל מסמך שמתקבל בחברה בהליך החיתום של הביטוח. אפשר ומבחינה טכנולוגית, נכון להיום פרוצדורה שכזאת אכן אפשרית (לא הוכח שהיתה אפשרית בעבר במועד שבו הומצא לחברת הביטוח המסמך המזויף) עלויות היישום והתכנות, יושתו על כלל ציבור המבוטחים. כאשר הסב טקסט העולה מפסק הדין הוא שהונאות ביטוח מהוות תופעה נסבלת ולגיטימית. כך לפחות לדעתה של עורכת ובעלת האתר.

 

 

חוב המעסיק הופך לחוב של קופת הגמל

חוק הגנת השכר קובע כי אי-העברת הפרשות פנסיוניות במועד לקופת העובד היא הלנת שכר. עוד נקבע בחוק שכאשר המעסיק לא מעביר כספים לקופת הגמל במשך למעלה מחצי שנה, רשאית הקופה (קרי, חברת הביטוח) להודיע על כך לעובד ולמעסיק. עשתה כן, חלפו 6 חודשים נוספים ולא השתנה דבר, כלומר המעסיק המשיך בהפרת החובה –ככל שחברת הביטוח התרשלה מלפעול לגביית החוב רואים את החוב של המעסיק לקופת הפנסיה כאילו שולם במועדו והעובד יהיה זכאי לזכויות כאילו חסך את הכספים. משמעות הדבר מבחינה מעשית היא שחברת הביטוח תפקיד מכספה את ההפרשות שלא בוצעו על-ידי המעסיק.

 

סעיף בלתי רגיל

מדובר בהוראת חוק מיוחדת במינה. נזכיר שחברת הביטוח (קופת הגמל) אינה זו שחייבת בתשלום פנסיה לעובדים, היא רק הגורם שמנהל את הקופה שבה נחסכים הכספים. אלא שבהתאם לדין כאשר המעסיק מפר את חובתו ולא מפריש כספי פנסיה וביטוח לקופה שפתח לשם כך עבור העובד, הופכת חברת הביטוח בעצמה לחייבת כלפי העובד רק במקרים מסוימים שבהם עולה בידי חברת הביטוח להוכיח בבית הדין כי עשתה כל שביכולתה כדי למנוע את הפרת החובה מצד המעסיק, עשוי בית הדין לפטור אותה מהאחריות. אך ברירת המחדל היא, כאמור, הטלת חובה ואחריות על חברות הביטוח כדי לעודד אותן להגן על זכויות העובדים ולפעול לאכיפתן.

בשנת 2013 בית הדין הארצי לעבודה הסביר את חשיבותה של ההוראה הבלתי שגרתית במילים אלה:

"סעיף 19א' לחוק הגנת השכר הוא הוראת חוק מיוחדת שנועדה להבטיח את זכויותיהם של עובדים בקופות הגמל חרף מחדלו של המעביד מלשלם לקופת הגמל את חוב דמי הגמולים. הנחת המוצא היא שהעובד הבודד מוגבל ביכולתו לאכוף את זכויותיו הפנסיוניות, חרף יכולתו התיאורטית לעשות כן. לפיכך, ונוכח ההשלכות העצומות על הביטחון הסוציאלי של העובד ושאיריו, הטיל המחוקק על קופות הגמל להיות סוכני אכיפה של הזכויות הפנסיוניות של חבריהן. המחוקק הטיל על קופות הגמל אחריות ונטל כבדים מאוד – הענקת 'כיסוי ביטוחי' חרף קיומן של הוראות תקנוניות של קופות הגמל המפקיעות את הכיסוי הביטוחי עם הפסקה בתשלום דמי הגמולים. בצד נטל כבד זה מעניק סעיף 19א' לחוק הגנת השכר לקופות הגמל תמריץ בדמות היכולת לתבוע פיצויי הלנת שכר".

 

פרשת בן שמעון

מקרה שנדון באחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב ממחיש את הסוגיה. באותה פרשה דובר על אישה שעבדה במשך 16 שנים בבית מרקחת. סמוך לאחר תחילת העסקתה פתחה עבורה המעסיקה ביטוח מנהלים בחברת מגדל, אך זמן קצר לאחר מכן התברר שהמעסיקה לא מעבירה חלק מההפרשות למגדל בעוד היא מבצעת ניכויים בעניין משכר העובדת.

לאחר שמגדל שלחה הודעה בעניין לעובדת ולמעסיקה נושא הפיגורים הוסדר מספר פעמים, ומאז העובדת לא שמעה יותר ממגדל, ראתה בתלושי השכר שמדי חודש המעסיקה מנכה משכרה תשלומים להפרשות פנסיוניות והייתה סבורה שהכל בסדר. אך כאשר התפטרה מעבודתה (אחרי 16 שנים, כאמור), גילתה לתדהמתה שבמשך כל השנים האלה המעסיקה לא הפרישה כספים לקופת הגמל, פרט לתקופה הראשונית בתחילת הביטוח.

מה שמעניין בפרשה הוא העובדה שהתביעה הופנתה נגד חברת הביטוח, ולא כלפי המעסיקה. הסיבה לכך נעוצה, קרוב לוודאי, במצבה הכספי של המעסיקה שיכולת הפירעון שלה כפי הנראה עוררה ספקות.

לאחר שבית הדין דן בטענות הגנה כאלה ואחרות של מגדל, ובהן כי העובדת ידעה היטב על אי-ביצוע הפרשות במשך השנים ואפילו ביקשה לשנות את סוג הביטוח, הוא דחה (5.3.16) את כולן וחייב את חברת הביטוח לשלם לעובדת את זכויותיה – היינו גמלת הפנסיה – כאילו המעסיקה ביצעה את כל ההפרשות.

בהקשר זה נדחתה טענה של חברת הביטוח שלפיה בשנת 1997 קיבלה מהעובדת מכתב המנוסח בכתב ידה שבו ביקשה לשנות את אופי הפוליסה מחיסכון פנסיוני ל"ריסק", היינו לביטוח חיים. העובדת טענה כי מעולם לא ראתה את המסמך והשופט אורן שגב האמין לה והעדיף את גרסתה על פני הגרסה של מגדל. עוד חברת הביטוח טענה כי סמוך לאחר קבלת המסמך הוציאה לעובדת הודעה מסודרת על שינויי הביטוח; אלא שהטענה לא הוכחה משלא הוצגה כל אסמכתא למשלוח הודעה ברוח זו לעובדת.

השופט שגב הסביר בפסק הדין כי בהתחשב במטרתו הסוציאלית של החוק, אין די בכך שחברת הביטוח מודיעה לעובד ולמעסיק על אי-ביצוע הפרשות פנסיוניות, אלא שבמקרים מסוימים עליה לנקוט פעולה הרבה יותר דרמטית – להגיש תביעה נגד המעסיק. לא עשתה כן, תהיה חשופה לאפשרות שתחויב לפצות את העובד מכיסה.

במקרה זה מגדל לא תבעה את בית המרקחת שעה שבמשך שנים רבות ידעה כי אינו מעביר כספים לקופת העובדת, ובכך לקחה על עצמה סיכון גדול לפצות את העובדת מכיסה–סיכון שאכן התממש. בסופו של דבר חברת הביטוח חויבה לשלם לעובדת את זכויותיה כאילו הועברו כסדרם, קרי כל סכומי ההפרשות שלא בוצעו לטובתה על-ידי המעסיקה במשך כ-16 שנים, בסכום הגבוהמ-430,000 שקלים.

יצוין כי אין פירוש הדבר שהמעסיקה תקבל פרס ותהיה פטורה מחובת התשלום. למגדל הזכות לתבוע שיפוי מהמעסיקה, אך הקושי שלעתים מתעורר במקרים אלה קשור ליכולת הפירעון של המעסיק. אם מדובר בחברה בפירוק או בעוסק מורשה שמצוי בהליכי פשיטת רגל, הסיכוי בסופו של דבר להיפרע מהמעסיק אינו רב.

נרשה לעצמנו להניח, לנוכח הקביעה הלא טריוויאלית בפסק הדין לעניין אחריות קופת הגמל וחובותיה באשר לאכיפת זכויות העובדים, שמגדל לא תשלים עם הגזרה ותבקש לערער על פסק הדין. ימים יגידו.

 

[ק"ג 1666-03-12 בן שמעון נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח' (5.3.16)]

הכותבים ממשרד מקונן-בלאייר-איתן שעוסק בדיני ביטוח, נזיקין ועבודה לא ייצגו בהליך

 

10/4/2016

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright