היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

ביטוח כפל ותחלוף

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 

 

 

הקשר שבין ביטוח כפל לתחלוף

מאת קטיה שורצמן

 

 

 

ביטוח כפל ותחלוף

עקרון התחלוף ועקרון ביטוח כפל, הם שני עקרונות החלים בביטוחי שיפוי בלבד ונועדו למנוע מצב שבו המבוטח יקבל פיצוי מעבר לנזק שנגרם לו. עקרון ביטוח הכפל מונע פיצוי העולה על גובה הנזק בשל קיומם של ביטוחים שונים לאותו סיכון וקובע מנגנון להשתתפות הפיצוי על ידי כל המבטחים אשר ערכו את הביטוח. עקרון התחלוף מצד שני, מונע פיצוי מעבר לנזק שנגרם באותם מקרים בהם המבוטח רשאי לתבוע מהמזיק את הנזק שנגרם לו בנוסף לתשלום בעבור הנזק המגיע לו לפי פוליסת הביטוח.

 

אחת הסוגיות שמתעוררות לפעמים בהשקה שבין שני העקרונות נובעת מאותם מקרים בהם קיים ביטוח רכוש המכסה נזקים שנגרמו באחריותו של המזיק המבוטחת לפי הפוליסה לביטוח אחריות חוקית לפי פוליסה בחברת ביטוח אחרת מזו של בעל הרכוש.

 

כלומר, האם במקרה של נזק יש לעשות חלוקה בין מבטחי הרכוש של הניזוק לפי פוליסה לביטוח דירה ומבטחי האחריות, לפי הפוליסה לביטוח עבודות קבלניות, לפי עקרון ביטוח הכפל? או לחילופין, האם יש להטיל את מלוא הפיצוי על מי שביטח את האחריות החוקית של המזיק הואיל ובכל מקרה, המבטחים של הרכוש רשאים לחזור אליהם בתביעת תחלוף לאחר ששילמו את הנזק לבעל הרכוש על פי תנאי הפוליסה וזאת בשל אחריותו בנזיקין?

 

הנושא נדון בפסק דינה של השופטת פנינה פליגלמן מבית משפט השלום בתל אביב - יפו בתא"מ 35981-08 מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ.

 

מדובר בתביעה הגישה חברת הביטוח שביטחה את העבודות הקבלניות ודרשה לשתף את חברת הביטוח שביטחה את הדירה של הניזוק לפי עקרון ביטוח הכפל.

 

הניזוק, עופר נמרודי, היה כלול בשם המבוטח לפי הפוליסה לביטוח אחריות חוקית וגם ביטוח הרכוש נערך על שמו, כך שמבחינת שם המבוטח הכלול בשתי הפוליסות השונות נמצאה התאמה להגדרתו של ביטוח כפל בחוק חוזה הביטוח.

 

נושא שלא היה שנוי במחלוקת הוא אחריותה של החברה הקבלנית לאירוע הנזק, מרשלנות בעת ביצוע עבודות שגרמה לנזק מים לרכוש שתוצאתו נזק בין השאר לפרקט, לאריחים ולרצפת הנכס.

 

חברת הכשרת היישוב, הסתמכה בתביעתה על פסיקה של העליון ברע"א 3948/97 מגדל חב' לבטוח בע"מ נ. מנורה חב' לבטוח בע"מ ורע"א 5499/97 מגדל חב' לבטוח בע"מ ומנופי אבי בע"מ נ. סיגנא חב' לבטוח בע"מ, פד"י נ, שם נקבע, כי בטוח הכפל דוחה את זכות השיבוב.

 

מצד שני, קיימים פסקי דין הדוגלים בגישה שונה לפיה לא יצא החוטא נשכר, כלומר כאשר דובר בנזק שנגרם באשמו של מזיק לא יחול עקרון ביטוח הכפל וכי הילכת סיגנא לא באה לדחוק מקומו של עקרון האשם בדיני הנזיקין ועל כן הכשרת הישוב אינה יכולה לחזור למבטחי הניזוק כשם שאינה יכולה לחזור לניזוק עצמו.

 

השופטת הזכירה את פסק דינה בת.א.20302/06 הכשרת היישוב חב' לבטוח בע"מ נ. מגדל חב' לבטוח בע"מ, לפיו כל תוצאה אחרת תהא בבחינת "הרצחת וגם ירשת".

 

השופטת התייחסה גם לפסקי הדין שניתנו בבר"ע 1366/07. השופט שוחט בסוף פסק דינו מסייג את הדברים  ואומר כי שאלת היחס הראוי שבין עילת הכפל לבין העילה הנזיקית, הינה שאלה כבדת משקל והוא מנוע מלקבוע בה מסמרות כל עוד בית המשפט העליון לא אמר בה דברו.

 

ת.א. 43324/04, שם אומרת השופטת ברק כי קביעתו של השופט שוחט נשענת על האמור בע"א (מחוזי חיפה)2898/04 אריה שירותי כוח אדם נ. צמנכ"ל הנדסה ויזום הצפון בע"מ, עליו הוגש ערעור לבית המשפט העליון ברע"א 12/06 ובברע"א 228/06  ובית המשפט העליון קיבל את הערעורים בחלקם, וקבע, כי מבחינה עובדתית אחראים שני הצדדים לנזקו של הנפגע ולכן אין לדבר על חלוקת נטל הפיצוי שבין מזיק לניזוק אלא בין שני מזיקים אשמים שיש ביניהם חלוקת אחריות לאירוע ורק לאחר שנקבעה חלוקת אחריות זו, נעשתה חלוקה נוספת על פי דיני הבטוח.

 

השופטת הסתמכה על דבריה של  השופטת שבח מבית המשפט המחוזי בע"א 1929/09  (ערעור על פסק דינה של השופטת פליגלמן ב ת.א.20302/06 ):

 

 "מכל מקום פסיקת בית המשפט קמא מתיישבת היטב עם ההלכות הנהוגות בדיני הנזיקין ומונעת תוצאה אבסורדית לפיה, ניזוק שדאג לעצמו מבעוד מועד בעריכת בטוח ולא נושא באשם כלשהו לקרות מקרה הבטוח – מבטחו ישתתף בפיצוי שייפסק לזכותו,בעוד שלו נהג בחוסר אחריותו לא דאג כלל לבטוח מבטח המזיק היה נושא במלוא הנטל.

 

פסיקת בית המשפט קמא אף מתיישבת עם דיני עשיית עושר ולא במשפט ולא גורמת לתוצאה מוזרה, לפיה ככל שהמזיק –האשם באירוע – מבטח עצמו בסכום נמוך יותר, כך יגדל חיובו של מבטחו של הניזוק, שלא אשם כלל באירוע. אימוץ השיטה הכלכלית עשוי להביא לכך שמזיק פוטנציאלי, אשר הינו ער לכך שהנפגעים הפוטנציאליים להיפגע על ידו כיסו עצמם בבטוח הולם ,יבטח עצמו בבטוח מינימלי, ובקרות, חלילה, נזק הנובע מאשמו שלו – יצא פטור בלא כלום, שכן מבטחי הניזוקים הם אלה שיישאו בנטל.

 

מכל מקום קבלת גישת המערערת, העומדת בסתירה לדיני הנזיקין המסורתיים, על כל תוצאותיה, הגם שיש בה ייעול ומניעת התדיינות משפטית, מחייבת שינוי חקיקתי, ולכל הפחות פסיקה מפורשת של בית המשפט העליון.

 

לעניות דעתי עד אז, אם בכלל, יש להותיר על כנה, למרות הלכת סיגנא, את הגישה הנזיקית ".

 

 

 

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright