חו"ד של יועץ ביטוח בתביעת ביטוח של מבוטח כנגד חברת ביטוח או של חברת ביטוח כנגד מבוטח יכולה להיות בבחינת "מכת מחץ" (נוק אאוט) בקרב האגרוף המוחי שמתנהל בין המייצגים של הצדדים.

 

מהכרות אישית של שתי העמדות, הואיל ואני נוהגת ליתן חוות דעת לטובת המבוטח או המבטח לפי המקרה (כמובן שאיני נותנת חוות דעת לשני הצדדים במקרה אחד...) למדתי לדעת לא רק על חשיבותה של חוות הדעת המקצועית של יועץ ביטוח בתיק אלא גם ובעיקר על חשיבות התאמת הציפיות כלפי יועץ הביטוח ושימוש מושכל בחוות הדעת מטעמו גם בשלב בחקירה הנגדית של הצד השני,הסיכומים והליכי הגישור, בוררות ופשרה.

 

השלב הראשון והחשוב הוא הגדרת הציפיות כלפי היועץ והדוח מטעמו.

 

ברור שעניינים שאינם שנויים במחלוקת או עניינים שיכולים לפעול שלא לטובת המזמין חוות הדעת לא יכללו בחוות הדעת שתישאר אובייקטיבית למרות שלא תקיף את כל הספקטרום של המקרה הנדון.

 

אפשר להשיג את התוצאה באופן שבו חוות הדעת מתייחסת לשאלות שהוצגו ליועץ הביטוח באופן באופן מפורש על ידי עורך הדין שמייצג את מזמין חוות הדעת.

 

לפני שאציין אילו דברים אמורים להיכלל בחוות הדעת, חשוב להתייחס לכך שחוות הדעת אינה יכולה להתייחס באופן מפורש לסוגיית הוכחת הנזק ושיעורו - מדובר על עבודה של שמאי ביטוח.

 

חוות הדעת כן יכולה להתייחס ולפעמים חשוב שתתייחס לנוהל ההוכחה של שיעור הנזק המקובל בחרות ביטוח (כמו למשל שימוש במחירונים מקובלים דוגמת מחירון דקל או מחירון לוי יצחק), חובת המבוטח לפעול לצמצום הנזק בביטוחי רכוש ואחריות (למעט בביטוח לפי ערך מוסכם וביטוח ע"י קנ"ט), נוהל מינוי שמאים בחברת הביטוח בכלל ובתיק הספציפי בפרט. כלומר אם המבוטח  הוא זה שבחר בשמאי הביטוח לפי תנאי הפוליסה המיוחדים, הטעמה שלו לעניין האמינות ו/או המקצועיות של שמאי הביטוח תהיה חזקה פחות בנסיבות המקרה.

 

לקיומו של יועץ ביטוח מטעם המבוטח תהיה משמעות דרמטית כאשר פירוש הפוליסה לא ייעשה לטובתו של המבוטח מאחר שאינו נחשב לצד החלש בעסקת הביטוח.

 

לא פעם מחמיץ עורך הדין מטעם המבטח את סוגיית קיומו של יועץ ביטוח מטעם המבוטח בעיקר באותם מקרים שבהם סוכן הביטוח (למעט בביטוח יסכן ארוך טווח) משמש גם כיועץ. חוות הדעת המקצועית בתביעות ביטוח של יועץ ביטוח שמכיר את שוק ביטוח היועצים ומכיר מקרוב גם את סוכני הביטוח שמשמשים כיועצים יכולה להיות בעלת משמעות כל עוד יודע עורך הדין שהזמין את חוות הדעת לעשות שימוש מושכל במידע בהצגת השאלון ובחקירה הנגדית של התובע: "מה אמר יועץ לגבי התנהלותך במקרה הנדון?" "מתי התייעצת עם יועץ הביטוח שלך לאחר קרות מקרה הביטוח?" "האם התייעצת בכלל עם יועץ הביטוח מטעמך לאחר קרות מקרה הביטוח?" "מדוע לא הבאת חוות דעת נגדית של יועץ הביטוח מטעמך?" ועוד. במקרים מסוימים, לפי הצורך אפשר גם לזמן לעדות את יועץ הביטוח / סוכן הביטוח מטעם המבוטח לפי המקרה.

 

דבר נוסף אותו חשוב לזכור הוא שחוות הדעת של יועץ הביטוח אינה אמורה להיות חוות דעת משפטית (אלא אם כן היא מצורפת לסיכומים). התייחסות היועץ להוראות הרגולציה והדין היא חשובה, אולם הדרך הנכונה לעשות זאת היא בדגש ההתייחסות לנוהל הקיים  שמוסבר בחוות הדעת של היועץ בקיומם של הוראות הדין, רגולציה או פסיקה (בדרך כלל בהערות שוליים).

 

עורך הדין שמקבל את חוות הדעת להתייחסות, טוב ייעשה אם יתייחס לנאמר בחוות הדעת לצורך הכנת השאלות אותן יציג לצד השני (התובע או הנתבע) וכמובן לא ישכח להציג את הטיעונים שבחוות הדעת ככל שהתיק מגיע להליכי פשרה או גישור או בוררות.

 

---

מספר דוגמאות מחוות דעת (מבלי להזכיר מקרים):

• חברת הביטוח התייחסה במכתב הדחיה לחריג שמופיע בתנאים הכלליים של הפוליסה (הג'קט) כאשר בפועל ברשימת הפוליסה (או המפרט) הופיע באותו עניין חריג אחר לחלוטין בנוסח נוח יותר למבוטח.

• חברת הביטוח ציינה חריג הגיוני לחלוטין. אלא ש... אין כל בסיס שהוא במלל הפוליסה...

• השמאי מטעם חברת הביטוח ניכה באופן גורף שיעור קבוע מכל סעיפי תביעתו של המבוטח בשל "אי דיוק" מבלי לנמק.

• המבוטח דרש כיסוי לפי ביטוח אובדן רווחים כאשר פעילות העסק הופסקה.

 

 

 

23/2/24

---