היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

חובת גילוי המבטח לסוכן

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני


 

 

 

אין להעתיק את המדריכים, לפרסמם או לעשות בהם כל שימוש אחר

 

 

 

 

סוכן הביטוח

 

הסיפור של שרה בר-לבב וחובת הגילוי של המבטח לסוכן

מאת: קטיה שורצמן יועצת לניהול סיכונים בביטוח כללי

 

 

 

צילום אילוסטרציה של עננים עם הכיתוב "חובת הגילוי"הספרות המשפטית הביטוח, הפסיקה, חוקי הביטוח וחוזרי הפיקוח על הביטוח כוללים אלפי דפים העוסקים בחובת הגילוי של המבוטחים כלפי המבטחים  ובחובת הגילוי של המבטחים והסוכנים כלפי המבוטחים.

 

להזכירכם בקצרה, כי חובת הגילוי נובעת מהחובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת המופיעה בחוק החוזים וכי בחוזי הביטוח קיימת חובת גילוי מיוחדת המבוססת על העובדה שבכל הקשור לחוזה ביטוח מתקיים אי שוויון בין הצדדים לחוזה הביטוח: מצד אחד למבוטח יש יתרון בכל הקשור למידע לגבי הסיכון המוצע לביטוח, נסיבות התרחשות הנזק והנזק הממשי שנגרם לו בפועל מצד שני לחברת הביטוח יש יתרון בעצם העובדה שהיא זו שמנסחת במרבית המקרים את מסמכי הביטוח ומחליטה אם לשלם באופן מלא או חלקי או לא לשלם למבוטח בכלל את תגמולי הביטוח בשל תביעתו.

 

העניין הוא שהפסיקה במדינת ישראל וחוזרי הפיקוח משיתים חובת גילוי גם על סוכני הביטוח כלפי המבוטחים.

 

כך למשל פסק הדין המפורסם, ע"א 4819/92 ישר מנשה נגד אליהו היא לוודא שהמבוטח אכן מודע לסייגי הפוליסה.

 

כך גם חוזר פיקוח 1997/5  (בעניין הרעת תנאי ביטוח בחידוש) לפיו נדרשים המבטחים  להודיע למבוטחים על כל שינוי מהותי בפוליסה החדשה שלושים ימים לפני תום תקופת הביטוח מציב דרישה גם כלפי סוכן הביטוח לשלוח הודעה בנפרד על השינוי המהותי ולוודא כי ההודעה התקבלה על ידי המבוטח וכי הוא מסכים לה.

 

על מנת שסוכן הביטוח יוכל לעמוד בחובת הגילוי כלפי המבוטחים המושתת עליו לפי הפסיקה וחוזרי הביטוח, עליו לקבל מבעוד מועד את המידע מחברת הביטוח, הואיל וסוכן הביטוח אינו מסוגל לנפק למבוטחים מידע אשר אינו מצוי ברשותו והוא תלוי לשם כך באופן מוחלט בחברת הביטוח.

 

נראה, כי חובת הגילוי של חברת הביטוח כלפי הסוכנים לא באה לידי ביטוחי בחקיקה מיוחדת לענף הביטוח, בפסיקה או גם בחוזרי הביטוח.

 

תשאלו את עצמכם, מה כבר יכול לקרות, הרי על פני הדברים נראה, כי לחברות הביטוח ולסוכני הביטוח יש מטרה זהה בכל הקשור בחובת הגילי כלפי המבוטחים וכי פשוט לא יעלה על הדעת, כי חברות הביטוח יסתירו מידע מהותי מהסוכנים.

 

כל זה נכון בתיאוריה, אולם בפרקטיקה, קורה לא פעם שחתם ביטוח בד"כ המדרגים היותר נמוכים וחסרי השכלה ביטוחית מסודרת, מתייחס למסמך הפוליסה כבד קנוואס ריק המאפשר לו לצייר עליו כאוות נפשו, כלומר לכתוב ברשימת הפוליסה תנאי מיגון לפי מיטב הבנתו והשקפת עולמו וזאת מבלי להתייעץ עם סוכן הביטוח או לשתף אותו בכלל בנושא המיגון החדש שנדרש על ידו. מה שנקרה בשפת העם "שיטת מצליח"...

 

תאמרו לעצמכם, כי הדבר אינו אפשרי וכי כל שופט טירון יזרוק את חברת הביטוח מאולם בית המשפט כאשר תבוא בטענות של אי קיום תנאי מיגון אשר לא סוכמו מראש עם המבוטח.

 

אולם, החיים כידוע חזקים מכל דמיון פרוע ומכל הגיון כפי שתוכלו לראות לפי הסיפור של הסוכנת הבכירה, היועצת והמרצה לביטוח שרה בר-לבב אשר נתבעה בהודעת צד ג', ע"י חברת הפניקס, בתיק תביעה שבו היא העידה לטובת המבוטח ומסרה, כי חברת הביטוח פשוט הוסיפה תנאי מיגון שלא היו ידועים לא לה ולא למבוטח בתוספת לפוליסה שהוצאה במהלך שנת הביטוח כאשר השופט אליהו קידר, סגן נשיא בית משפט השלום בתל-אביב יפו, קיבל את התביעה של המבוטח נגד חברת הביטוח וחייב אותה לשלם לו את הנזק שנגרם אך קיבל באותה עת את תביעת צד ג' אותה הגישה חברת הביטוח נגד סוכנת הביטוח שרה בר-לבב וחייב אותה לשלם לחברה 30% מהנזק וכל זאת בשל העובדה שסוכנת הביטוח לא טרחה לקרוא את כל תנאי המיגון לפני מסירת הפוליסה למבוטח.

 

תוכלו להתרשם ביתר פירוט מקריאת פס"ד שניתן בתיק תא (ת"א) 39539-07 י.ס אשכנזי סוכנויות בע"מ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ נגד הסוכנת שרה בר לבב (צד ג)

 

העניין הוא, שהגישה אינה ייחודית, לדאבוני לחברת ביטוח אחת בלבד, וכבר ראיתי במו עיני נוסח (בחברת ביטוח שאינה הפניקס) שחתמת ניסתה לכלול בפוליסה הקובע, כי התנאי לכיסוי ביטוחי הוא שהמבוטח יעמוד באמצעי המיגון לשביעות רצונה המלא של חברת הביטוח וזאת מבלי לפרט את התנאים למיגון בכלל.

 

כיועצת לניהול סיכונים בביטוח כללי , אני דואגת לכך כי תנאי הביטוח י המיוחדים שלי יכללו, בין היתר, התייחסות מיוחדת לאופן קביעתם של תנאי המיגון.

 

בדיעבד, לאור תוצאות התיק שבנדון ניתן לראות, כי התנאים המיוחדים שלי פועלים גם לטובתה של חברת הביטוח לאור התוצאות של החברה שתבעה את הסוכנת כצד ג':

  1. עלות שכ"ע של פקידי תביעות וחתמים בניהול תביעה בבית המשפט במשך שלוש שנים.
     

  2.  תשלום שכ"ט עו"ד מטעמה של חברת הביטוח.
     

  3. תשלום מלוא סכום התביעה בתוספת 20% הוצאות משפט למבוטח בקיזוז של 30% מהתביעה ע"ח סוכנת הביטוח.
     

  4. אובדן תיק הביטוח של המבוטח.
     

  5. אובדן תיק הביטוח של לקוחות סוכנת הביטוח.
     

  6. סיכון לאובדן (לפחות חלקי) של תיקי לקוחות של סוכני הביטוח שהם תלמידיה של המרצה שרה בר-לבב.
     

  7. פרסום שלילי בכלי התקשורת.

 

האם לא פשוט יותר לקבוע תנאי חיתום מחייבים בכל חברת ביטוח לגבי קביעת תנאי הפוליסה המיוחדים בכלל ותנאי המיגון בפרט בשיתוף פעולה מלא עם סוכני החברה עוד לפני שהפיקוח או גם בתי המשפט בישראל ייזכרו לשים לב ולהתייחס לנושא חובת הגילוי של חברות הביטוח כלפי הסוכנים כמתבקש מהעובדות.

 

וגם חשוב לא פחות, לגלות לסוכני הביטוח את תפקידם בסילוק תביעות (האם מותר או אסור להם לומר למבוטח מה לדעתם מבוטח ומה אינו מבוטח?).

 


פיתרון נוסף

 

יכול להיות בדרך של סעיפים מיוחדים בהסכם העבודה של סוכן הביטוח עם חברת הביטוח לפיהם:

 

  1. חברת הביטוח  נוטלת על עצמה אחריות בלעדית על כל תוצאה ישירה או עקיפה הנובעת מ או הקשורה למעשה או מחדל של חברת הביטוח.
     

  2. חברת הביטוח פוטרת את סוכן הביטוח מכל אחריות כלפיה בשל כל תוצאה ישירה או עקיפה הנובעת מ או הקשורה למעשה או מחדל של חברת הביטוח.
     

  3. חברת הביטוח מתחייבת לפצות את סוכן הביטוח בגין כל תביעה או דרישה אשר תוגש כנגדו בקשר למעשה או מחדל של חברת הביטוח.


 

הערה של ערן פלג:

 

בשנה האחרונה בפוליסת ביטוח דירה של חברת הפניקס נוספה פיסקה  מאוד "מעניינת" לנושא כיסוי התכשיטים, מצ"ב הציטוט :

 

"תכשיטים  כאמור לעיל שאינם ענודים  ע"י המבוטח – מכוסים ע"פ תנאי הכיסוי הביטוחי  ע"פ הפרק הרלוונטי ואולם, בעת המצא התכשיטים בדירה  המבוטחת, על  המבוטח להקפיד ולהימנע  מהחזקתם במקום חשוף  וגלוי לעין בהיעדר נוכחות  של בני הבית בדירה "

 

לטעמי פיסקה מאוד מטרפדת .

 

 

 

 

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright