יהודה ביבס, בעל מכונית יוקרה מסוג יגואר, נהג להשתמש בה פעם
בשבוע בלבד, מדי יום שישי. בשאר הימים עמד לרשותו רכב אחר
והיגואר חנתה מאחורי ביתו. בתחילת שנת 2011 אביו לקה במחלה
קשה, וביבס נאלץ לטפל בו ולסעוד אותו – ומסיבה זו לא עשה שימוש
ביגואר.
אחרי מות אביו, ולאחר שלא עשה שימוש ביגואר במשך כארבעה
חודשים, ביבס פתח את הרכב וגילה שזה עבר הצפה קשה. כשפנה למבטח
– מנורה – בדרישה לקבלת תגמולי ביטוח עקב אירוע שיטפון, כאמור
בפוליסה, תביעתו נדחתה בטענה שלא מדובר בנזק תאונתי ושהנזק
נגרם עקב הזנחה מוחלטת.
ביבס תבע את מנורה בבית משפט השלום בתל אביב, ותביעתו התקבלה
[ת"א 11948-12-11 ביבס נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
(ניתן ביום 4/11/13)]. לגישת מנורה, הצפה איטית, במשך
כ-4 חודשים, כפי שאירע במקרה של ביבס, אינה מהווה "שיטפון".
מנורה הפנתה את בית המשפט להגדרה מילונית של המילה "שיטפון"
שמוסברת כ"הצפה במים של שטח יבש תוך פרק זמן קצר". לטענת
מנורה, מאחר שההצפה במקרה של ביבס נמשכה מספר חודשים, שבמהלכם
המבוטח הזניח את היגואר ולא דאג לבדוק אותה, למעשה לא מדובר
ב"שיטפון" כהגדרתו בפוליסת הביטוח, ולכן במקרה זה אין כיסוי
ביטוחי.
אלא שבית המשפט דחה את הטענה וקבע, בין השאר בהסתמך על
תקדימים, ששיטפון אינה בהכרח הצפה וששיטפון יכול להיגרם גם
בעקבות דליפה או חדירה איטית של מים. להשקפת בית המשפט,
"הפוליסה לא מחייבת מבוטח להימצא כל הזמן במצב של שמירה על
רכבו, אין חובה לאחסן את הרכב במקום סגור, כאשר לא משתמשים בו
תקופה מסוימת. לכן, הפוליסה תקפה גם כאשר המבוטח לא מצוי בקרבה
פיסית לרכב או שהמבוטח אינו מצוי מבחינה נפשית בקרבה לרכב."
בית המשפט קבע שבנסיבות העניין ביבס לא הזניח את הרכב. כך, לא
נמצא כל פסול באי-שימוש ביבס ברכב התחביבים במשך ארבעה חודשים
– בנסיבות שבהן נאלץ לסעוד את אביו הגוסס.
התביעה התקבלה במלואה, ומנורה חויבה לשלם לביבס תגמולי ביטוח
בסך של 67,430 ₪, שכר טרחת שמאי שערך חוות דעת לטובתו בסך של
5,960 ₪, פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 10,000 ₪ והוצאות משפט
ושכ"ט עו"ד בסך של 8,500 ₪.
הערת מערכת: