פייסבוק דף האתר

ביטוח בבלוג

היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

חוסר תום לב וכוונת מרמה

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

  

 

 

בין חוסר תום לב לכוונת מרמה בהסכמי ביטוח

מאת קטיה שורצמן יועצת לניהול סיכונים, מנהלת תביעות
וחברה בוועדה למונחי ביטוח

 

ציור של לב על יםתחילתו של ביטוח החיים עוד במאה השלישית שלפני הספירה.

עורכי דין לא מעטים וגם חתמים, נוטים לפעמים שלא להתייחס להבחנה הדקה אך החשובה שבין שני המונחים "תום לב" ו"כוונת מרמה", כאשר התוצאה האפשרית של חוסר תשומת הלב הראויה עשויה להיות משמעותית ולהשפיע על גורלה של תביעת ביטוח.

 

הסיבה העיקרית לקביעת סנקציות חמורות כנגד מבוטח במקרה של כוונת מרמה בניגוד לסנקציות חמורות פחות או היעדר סנקציות בכלל במקרה של חוסר תום לב נובעת מיחסי הכוחות הבלתי שווים שבין המבטח לבין המבוטח בעת יישוב תביעות ביטוח ומכאן שהמקרים בהם המבטח יכול להיות פטור מחבותו בכלל או למצער לצמצם את היקפה מוגדרים ומוגבלים בחוק חוזה הביטוח ובפסיקה.

 

ההבדל שבין חוסר תום לב (שאינו מחויב להיות קשור בכוונת מרמה ועשוי להתבטא גם בעצם ניהול מו"מ בעת רכישת הביטוח עם גורמים שונים ובטכניקות שונות של ניהלו) לבין כוונת מרמה היא בדרישות המופנות כלפי המבטח עפ"י הפסיקה להוכיח את כוונתו המבוטח להוציא כספים שלא כדין על יסוד העובדות הבלתי נכונות או הכוזבות (אותן מסר בידיעה שהן כאלו).

 

בכל הקשור בחיוב המבטח להוכיח את היסוד הנפשי (המניע למסירת המידע הכוזב), התפתחו שתי גישות בפסיקה:

  1.        הסתפקות בהוכחה של מסירת מידע כוזב הידיעה שהוא כזה.
     

  2.       הוכחה בנפרד של כוונת המבוטח בכל הקשור במסירת המידע הכוזב. האם נעשה במטרה להונות את חברת הביטוח או במטרה אחרת (כמו למשל להתיר מבן/ת הזוג את העובדה שהרכב ניתן לשימושו של קרוב משפחה או חבר שאינו מקובל על בן/ת הזוג וכו').

 

לפי הגישה השניה במקרה שבו חברת הביטוח הצליחה להוכיח, כי המבוטח מסר מידע כוזב בידיעה שהוא כזה, הרי שחובת ההוכחה לגבי הכוונה עוברת למבוטח שנהנה מיתרון ביחס למבטח בכל הקשור למידע המצוי בידיו.

 

ראו בעניין זה פסיקה של בית המשפט העליון קבע ברע"א 9215/10 יצחק פלדמן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

 

בעניין כוונת מרמה, הרי שככל שהמבטח מצליח להוכיחה, משמעה פטור מלא מתשלום תגמולי הביטוח ומהשבת הפרמיה למבוטח לעומת חוסר תום לב המקנה במקרים מסוימים למבטח אפשרות לתשלום חלק יחסי של תגמולי הביטוח באופן יחסי לפי יחס הפרמיה ששולמה לפרמיה הנכונה אצל המבטח לסיכון המבוטח.

 

על כן, בכל הקשור בחוזי ביטוח, חשוב לראות את ההבחנה לגבי תום לב וכוונת מרמה לפי הסעיפים והנושאים השונים של חוק חוזה הביטוח:

 

מס

נושא

סעיפים בחוק
חוזה
הביטוח

חוסר תום לב

כוונת מרמה

1

מענה בכתב לשאלות המבטח

6-8

V

 

2

הסתרה בכוונת מרמה של עניין שהמבוטח יודע שהוא מהותי למבטח

6-8

 

V

3

הודעה על החמרה בסיכון
אינה קיימת בביטוח חיים

17-19

V

V

4

אי נקיטת אמצעים להקלת סיכון

18,19,21

V

V

5

הכשלה של בירור חבות המבטח בתביעה

24

V

 

6

מרמה בתביעת ביטוח

25

 

V

7

סייג לתרופות בביטוח חיים

43

 

V

 

 

  

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright