עידן הקורונה הביא אתו את המגמה של עבודה בבית, אבל עוד לפני עידן הקורונה נהגו חלק
מבעלי הדירות לקיים חוג בית בדירתם.
הכרתי לא מעט חוגים
למוסיקה, ליוגה, לבישול, לספרות ואפילו למחול שהתקיימו בדירות מגורים. שלא לדבר על
חוגי בית בדירות מגורים לצרכים פוליטיים שמתקיימים מדי פעם בעם בדירות
מגורים.
התחום שבין שימוש רגיל בדירת מגורים לבין שימוש למטרות עסק
אינו תמיד ברור ובהיעדר קביעה ברורה ברשימת הפוליסה, עשוי בית המשפט לדחות תביעה
כנגד המבוטח בשל נזק גוף או רכוש של מי מהמשתתפים בחוג הבית.
הטיפ שלי כמו בכל מקרה שאינו ברור הוא לפנות לחברת הביטוח
ולקבל אישור בכתב לכיסוי הפעילות לפי הפוליסה לביטוח
תכולת דירה
לפני פתיחת החוג.
כך למשל, דחה השופט אטדגי יונה ביום 26/4/2007 תביעה אשר
הוגשה על ידי מבוטחים בגין פריצה לדירת מגורים ששימשה גם לחוג יוגה. ה.פ.
201414/05 (שלום ת``א) אבי חסון נ` שירביט חברה לביטוח.
השופט אטדגי, קבע, כי השימוש שנעשה בדירה, חורג מההגדרה של
"מגורים", לאור העובדה שמפגשי היוגה נערכו תמורת תשלום בתדירות של 3-4 פעמים בשבוע
והמשתתפים במפגשים היו אנשים מזדמנים שלא נמנו בין מכריהם של המבוטח ואשתו.
לפי הרגולציה משנת 2015 הסייג לגבי שימוש שלא למטרות מגורים
חל רק לעניין סיכון פריצה ושוד של מלאי עסקי, ואפשר, כי הארוע בדירת המגורים היה
מכוסה לפי ביטוח הדירה, לו נערך כיום.
הסיכון העיקרי לדעתי הוא כיסוי אחריות כלפי צד שלישי בשל
פציעה חלילה של מי מהמשתתפים בחוג (נושא שלא נדון בעניין חסון) ועל כן לדעתי חשוב
לקבל אישור מהמבטח מראש ובכתב בשים לב לכך שביטוח אחריות כלפי צד שלישי לפי ביטוח
הדירה אינו מכסה פעילות עסקית.
.
לקבלת מענה (בתשלום סמלי) לשאלה
הפרטית שלכם
