אישור קיום ביטוחים הוא מסמך חתום על ידי מבטחו של מוסר האישור שניתן למבקש האישור כאשר במרבית המקרים אם לא בכולם המצאת האישור נגזרת מהסכם בכתב שבין מוסר האישור (המבוטח) לבין מקבלו (מי שהתקשר עם המבוטח בהסכם: למשל שור או משכיר, קבלן, ספק, נותן שירותים וכו').

העניין הוא שבאישורי קיום ביטוח מציינים את גבול אחריות המבטח בביטוחי אחריות (ביטוחי צד ג', מעבידים, מקצועית, מוצר ועוד). לא פעם אני נתקלת בתופעה שיועצי ביטוח וגם סוכנים מציינים באישור קיום הביטוחים גבולות אחריות נמוכים מגבולות האחריות שבפוליסה. למשל למבוטח יש פוליסה לביטוח אחריות מקצועית ע"ס 10 מיליון ש"ח ואילו באישור קיום הביטוחים מופיע הסכום של 4 מיליון ש"ח בלבד.

הואיל וגבול האחריות הוא במרבית המקרים לכל העבודות של המבוטח ולא רק להתקשרות עם מבקש האישור, יש יועצי ביטוח שמאמינים בהקטנה של גבול האחרית באישור קיום הביטוחים תבטיח למבוטח, יתרה סבירה של גבולות אחריות כלפי מקבלי האישורים האחרים.

אלא ש

ככל שאחריותו של המבוטח כלפי מקבל האישור לפי הסכם ההתקשרות ביניהם עולה על סכום גבול האחריות האחריות שמופיע באישור קיום הביטוחים, הרי שבכל תביעה שתעלה על הסכום שנקוב בגבול האחריות,יהא עליו לפצות את התובע ועניין הגבלת הסכום באישור קיום הביטוחים יוכל לשרת רק את ... חברת הביטוח לרעת המבוטח ולא לטובתו.