.

לאור הנזק שנגרם למכון ויצמן ברחובות במסגרת מלחמת 12 הימים מול איראן מצאתי לנכון להעלות סקירה נרחבת של ביטוח הוצאות שחזור מחקר כפי שהוא מקובל כיום בחול וגם בישראל.

 

נזקי טילים שנורו במהלך מלחמה אינם מבוטחים לפי הביטוח הסטנדרטי אבל גופים גדולים כן מחזיקים בביטוח כנגד נזקי מלחמה כאשר במידת הצורך כולל הביטוח גם הוצאות לשחזור מחקר בעקבות הנזק שנגרם לרכוש.

 

מהו ביטוח הוצאות שחזור מחקר?

ביטוח הוצאות שחזור מחקר (Research Restoration Cost Insurance) הוא כיסוי ייחודי שנועד לכסות עלויות נדרש לשחזור מחקרים, נתוני מחקר, תשתיות, חומרי ניסוי ותוכן מדעי במקרה של אירועים בלתי צפויים – כגון אסון טבע, תקיפה סייבר, תקלה טכנית חמורה או תאונה חמורה במעבדה.

 

מוסדות מחקר, אוניברסיטאות ותאגידים מדעיים מטפחים פרויקטים ארוכי מועד שעלותם עשויה להגיע למיליוני שקלים. אובדן מחקר כזה (למשל, לדוגמה, שנה של ניסויים שלא נשמרו כהלכה) שכיח – אך גם יקר מאוד לשחזור.

 

הביטוח מאפשר:

חלוקת סיכון: במקום שכל עלות תחול על התקציב הפנימי, יכול הביטוח לכסות את עלויות השחזורים.

יציבות תקציבית: סיפוק להנהלות שחידוש מחקרים זרים בתקציב.

שקט נפשי לצוות המדענים וההנהלה.

 

סקירה בינלאומית

1. ארצות הברית - קיימת רגישות גבוהה לנזקים כאלה בעיקר בעקבות מגיפות ותקיפות סייבר. הביטוחים בתחום הסייבר כוללים כיסוי נרחב לשחזור מערכות ונתונים – כולל עלויות שחזור טכנולוגיות, תביעה משפטית, ניהול משברים ויידוע הצדדים

 

2. האיחוד האירופי - לאחר GDPR, יש דרישה להגנה עצמית גבוהה על נתונים. חברות ביטוח מציעות כיסויים נרחבים לשחזור מידע בעקבות פריצות, כולל כיסוי להוצאות ניהול ורגולציה.

 

שוק ביטוחי הסייבר צפוי להגיע ל־63.7 מיליארד דולר עד 2032, וצפוי CAGR של כ־21.7%

 

3. מדינות נוספות - ניו־זילנד, הודו, יפן ועוד מרחיבים רגולציה ותמריצים לתמיכה באינשורטק – כולל ביטוח למידע ברמה מחקרית. סין ודרום קוריאה משקיעות ב־AI מבוסס ביטוח לרכוש ותרופות – שמתאים לדרישות מחקר.

 

המצב בישראל

טכנולוגיות וחדשנות - ענף הביטוח המקומי מאמץ ניתוח מתקדם ועיבוד דיגיטלי בענף הרכוש והתאונות שימוש בביג דאטה ו־AI לתמחור, ניהול סיכונים ובקרה.

 

ביטוח סייבר - פוליסות סייבר כוללות כיסוי לשחזור מערכות ונתונים, כולל עלויות של ניהול משברים, הוצאות משפט והתנהלות מול הרגולטור כאשר קיימת חובת דיווח על אירועי סייבר כדי להפעיל כיסוי – ודגש על תמרוץ לחיסונים ומוכנות בתשתיות IT .

 

חסרונות

מבטחי מחקר מתמודדים עם אתגרים של חוסר מידע היסטורי למחקר, ולכן קשה לתמחור; דרושות מודלים מורכבים ובחינה עדכנית מתמדת.

 

בישראל עדיין אין פוליסות ייעודיות המשווקות כמוצר מדף שמיועדות להוצאות שחזור מחקר אקדמי כמונח מובחן – מדובר בכיסויים שמשתייכים תחת ביטוח סייבר, רכוש ועלות תפעול.

 

הכיסוי הקיים הסטנדרטי שקיים בישראל הוא במסגרת הרחבה לכיסוי הוצאות מו"פ (מחקר ופיתוח) לפי תנאי "ביט אובדן רווחים"

 

היקף הכיסוי:

מדובר על הרחבה אופציונאלית לפוליסת אובדן רווחים, לפיה – בתמורה לפרמיה נוספת – ניתן להרחיב את הכיסוי כך שיכלול גם הוצאות מחקר ופיתוח, במקרה של נזק שמכוסה תחת פרק א' (שמכסה נזקים ישירים לרכוש כמו אש, התפוצצות, פריצה, הצפה, רעידת אדמה וכו').

 

במקרה של השבתת פרויקט מחקרי עקב נזק: תינתן פיצוי לפי סכום שבועי מבוטח (מחושב כהוצאות מו"פ שנתיות / 50). הפיצוי מתייחס לכל שבוע עבודה – מלא או חלקי – שבו הייתה השבתה מלאה או חלקית.

 

במקרה של העברת פרויקט לעבודה מחדש: בין אם באופן מלא או חלקי, תינתן תמורה פרופורציונאלית לפי שיעור הפגיעה והוצאות שנדרשו מחדש.

 

לגבי הגדלת הוצאות התפעול – כלומר, עלויות נוספות עקיפות שהארגון נאלץ לשאת בהן עקב ההתאוששות מהאירוע – גם הן כלולות בכיסוי.

 

ניתוח ביטוחי – יתרונות

כיסוי מותאם לסיכון מחקרי מאפשר למוסדות עם פעילות לקבל הגנה ממוקדת, שהיא שונה באופייה מהכנסות מסחריות רגילות.

נוסחה פשוטה לחישוב שימוש בממוצע שבועי (1/50 מהוצאות שנתיות) מאפשר בהירות בתמחור ושקלול נזק.

מענה להפסדים תפעוליים עקיפים  לא רק נזק ישיר למבנה/ציוד מכוסה, אלא גם הנזק התקציבי לתוכנית המחקרית.

 

אתגרים וסייגים

הכיסוי מותנה רק אם הוסף מפורשות כלומר – אינו כלול אוטומטית, ויש לבדוק היטב אם נרשם בפוליסה בפועל.

 

לא מכסה תקלות טכנולוגיות או סייבר אלא רק מקרים פיזיים שמכוסים בפרק א' (נזקי רכוש). ולפיכך יש לרכוש כיסוי לסיכוני סייבר בנוסף.

הסכום השבועי המבוטח עלול להיות לא מספק בפרויקטים דחוסים בזמן            בעיקר אם הנזק נמשך זמן קצר אך הרסני.

 

לסיכום

תנאי ההרחבה לפי הפוליסה הישראלית שנוסחה ב״ביט אובדן רווחים״ מראים על התקדמות הענף  בישראל הואיל והכיסוי היה קיים בעולם המערבי כבר משנות השבעים של המאה הקודמת.

 

חברות הביטוח בארץ הכירו סוף סוף בכך שהוצאות מו"פ אינן שוליות – אלא חלק קריטי ומדיד בתזרים ובפעילות הארגונית. למרות שהכיסוי אינו אוטומטי, ולרוב מחייב תוספת, מדובר בכלי חשוב ביותר לגופים אקדמיים, ממשלתיים ופרטיים המתבססים על ידע וחדשנות.

 

בשילוב עם שוק ביטוחי הסייבר הצומח, יש מקום לדרוש פיתוח מוצר משולב – שמכסה גם השבתת ציוד וגם השבתת תשתיות מידע, כולל עיכובי ניסויים, עלויות שחזור, והשלכות רגולטוריות.

 

 

 

12/6/24