עתיד פתרונות הביטוח לפרישה - קרנות הפנסיה וביטוחי החיים Marquee  טיפ 5   - עדכונים וטיפים מאתר ביטוח על בטוח
               

פייסבוק דף האתר

ביטוח בבלוג

היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

השלום על האופניים החשמליים

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

בעלת ותק של 35 שנה בענף הביטוח הכללי, מתמחה בניהול סיכונים, מתן הרצאות הדרכה, ייעוץ לאתרי אינטרנט, פיתוח פוליסות, חו"ד מומחה, ניהול תביעות ועוד.

 

היועצת קטיה שורצמן

יועץ  ניהול סיכונים בביטוח כללי

הקמה וניהול  אתרי ביטוח

 


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 קבלו את הטיפ השבועי,  לתיבת הדוא"ל שלכם - ללא תשלום

 

 

 

 

שם פרטי

 

 

שם משפחה

 

 

דואר אלקטרוני

 

 

תפקיד

 

 

חברה

 

   

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 


 

  


אין להעתיק את הטיפים, לפרסמם או לעשות בהם כל שימוש אחר

 

אופניים חשמליים סיכון מבוטח שלא תומחר

 

 

לפי השלום החשמליים אינם רכב מנועי

 

 

 

 

אופניים חשמליים, צילום אילוסטרציה

השופט מנחם מריו קליין מהשלום בת"א יפו, קבע, כי אופניים החשמליים אינם מהווים כלי רכב מנועי לפי הגדרתו בחוק הפלת"ד.

 

מדובר בפסק דין שניתן ביום 24/10/2015 בתא (ת"א) 23489-01-13  ש. צ נ' ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ. מעניין לראות, כי חברת הביטוח הישיר, החברה בתאגיד הפול (שטוען בתביעה ייצוגית שהוגשה במחוזי וטרם הוכרעה, כי האופניים החשמליים אינם מהווים כלי רכב מנועי כהגדרתו בחוק הפלת"ד) היא זו שטענה, כי האופניים החשמליים, כן מהווים כלי רכב מנועי לפי הגדרת בחוק הפלת"ד.

 

השופט קליין אמר, כי " השאלה בדבר סיווגם של האופניים חשמליים בתיק ספציפי זה איננה "שאלת מיקרו" [EX-POST] בלבד אלא מושפעת גם מ"שאלות מקרו" ומההשלכות אשר תהיינה לכלל הציבור בעניין ההכבדה שתיווצר בסיווג שכזה [EX-ANTE] מבחינת  רישוי, מבחן כשירות, רכישת ביטוח חובה, הטלת נטל כבד על קופת קרנית וכלל הציבור ומתן תמריץ שלילי לתופעה שבעיקרה חיובית שכן היא גורמת לדילול עומסי התנועה והפחתת זיהום אוויר במקומותינו.

 

המשמעות של סיווג אופניים חשמליים כרכב מנועי כהגדרתו בחוק הפלת"ד תכביד על הציבור הכבדת יתר שאינה רצויה מבחינת מדיניות שיפוטית ראויה ותביא לנזק מצרפי מבחינת זיהום אויר ועומסי תנועה לכלל הציבור. משכך נראה שבמידה ו"מאזני הפרשנות" מאוזנות, יש להעדיף את גישת התביעה והנתבעת 3 על פני זו של נתבעת 2 (וזאת בנוסף לטיעון של ב"כ הנתבעת 3 – המקובל עלי – על כי טענת הנתבעת 2 היא טענת הגנה ועליה הנטל לשכנע את בית המשפט בגינה).

 

ראשית, נפנה לסעיף 1 לחוק הפלת"ד בו ההגדרה הבסיסית הקובעת כי "רכב מנועי" הוא:

 

"רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית..."

 

הנה כי כן, ניתן לפרק הגדרה זו לארבעה מרכיבים. אדון בכל מרכיב בקצרה:

 

"רכב" – כבר נקבע בפסיקה כי בהגדרתו הבסיסית של "רכב" יצטרך בית המשפט למלא תוכן על מנת להגשים את תכליתו של חוק הפיצויים תוך הגמשה לפי שינויים טכנולוגיים (ראו ע"א 5847/96 חברה ישראלית לקירור נ' סובח, פ"ד נ(3)  819 , להלן: "עניין סובחי"). 

 

"הנע בכוח מכני" – המחוקק  דרש כוח מכני כזה המניע את הרכב. החוק מבחין בין רכב הנע בכוח פיזי ובין רכב הנע בכוח מכני. בעניין סובחי נקבע כי אין זה משנה

 

אם בשעת המקרה נעשה שימוש בפועל, אלא אפשרות השימוש בכוח מיכני, שניתן היה לעשות ברכב בשעת האירוע.

 

"על פני הקרקע" – נראה כי מטרת המחוקק הייתה להבדיל את כלי הרכב הנעים על פני הקרקע לאלו הנעים באוויר או במים (או מתחת לקרקע).

 

"עיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית" – דרישת המחוקק באה לשקף את הסיכון התעבורתי אשר כרוך בתאונת דרכים.

 

לטעמי, עצם הפעלת מנוע האופניים על ידי כוח פיזי (הזזת הדוושות) מראה לנו שהמדובר בכלי תחבורה המונע על ידי כוח פיזי ולא מכני. אינני מקבל את טענת הנתבעת 1 ולפיה אין כל משמעות לאופן הפעלת המנוע, בין אם על ידי מצערת יד ובין אם על ידי סיבוב הדוושות. סבורני כי ישנה משמעות רבה לעניין זה. מצערת יד (סע' 2 ב-ג לחוו"ד מומחה מטעם הנתבעת 3 שהוגשה ביום 27.4.2015) אינה אלא כלי עזר להתחלת הנסיעה אך אינה יכולה להחליף את פעולת סיבוב הדוושות על ידי כוח פיזי. כעולה מחוות-דעתו של המומחה – מר שוורץ זיו, מצערת היד מתנתקת מן המנוע במהירות של 6 קמ"ש והנעת האופניים נעשית רק על ידי כוח פיזי. חוות דעתו וחקירתו של מר שוורץ היתה מקצועית, קוהרנטית ואמינה בעיני ועדיפה על פני חוות דעתו של מומחה נתבעת 1, בין היתר מהנימוקים שציין ב"כ נתבעת 3 בעמ' 77 שורות 6-24 לפרוטוקול. משכך הדבר, אין לי אלא לקבוע כי אין מדובר ברכב מנועי כהגדרתו בחוק הפלת"ד.

 

למעלה מן הצורך אציין שאינני מקבל את עמדת הנתבעת 1 הסבורה כי ניתן להקביל  בין תקנות התעבורה לבין חוק הפלת"ד בעניין זה. סבורני כי ההקבלה אינה נכונה. חוק הפלת"ד הינו חוק שונה במהותו מפקודת התעבורה ומטרתו הסוציאלית של חוק הפלת"ד שונה במהותו ממטרותיה של פקודת התעבורה. גם הפנייתו של ב"כ הנתבעת 1 לדברי ההסבר שבהצעת החוק 1566 מיום 26.1.82, אינם משכנעים [מה גם ש"כוונת המחוקק" איננה בהכרח מה שצויין בדיונים בכנסת או בדברי ההסבר לחקיקה – השווה לע"א 2512/90 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' תופיני סער , מה (4) 405].

 

מהמקובץ לעיל, עולה שהתוצאה היא שאופניים חשמליים אינם מהווים "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק הפלת"ד. משכך, אין חובת ביטוח על אופניים חשמליים ומכאן שאין לנתבעת 3 (קרנית) כל חובת פיצוי בגין תאונה זו. "

 

השופט מריו קליין, בחפזונו להציל את מדינת ישראל ואולי גם את כדור הארץ מפני זיהום אוויר הנובע משימוש ברכב מנועי, שכח לרגע לעצור לחשוב על ההשלכה הביטוחית של הכרעתו. כלומר,  מעמדן של אופניים חשמליים ככלי תחבורה שאינו רכב מנועי, מקנה אמנם כיסוי ביטוחי במקרה של פגיעה על ידי כלי רכב מנועי, כיסוי לפי פוליסה לביטוח תאונות אישיות לתלמידים וכיסוי אחריות חוקית לפי פוליסות צד ג' ומעבידים לפי "תנאי ביט".

 

מצד שני הגדרה זו שוללת כיסוי למקרה של פגיעה עצמית או אחריות כלפי צד ג' בשל פגיעה שאינה קשורה ברכב מנועי, מה שמותר את הרוכב עם סיכון של מיליוני שקלים ללא אפשרות לביטוח ראוי.

 

הסיבה לכך, היא היעדר נתונים אקטואריים בשל חוסר ניסיון בתחום לחברות הביטוח. ללא הנתונים האקטואריים הביטוח הופך להימור כאשר לחברות הביטוח אין בסיס לחישוב הפרמיה.

 

האחריות למצב שנוצר, אינה מוטלת על חברות הביטוח, אלא על כנסת ישראל שלא טרחה לוודא באופן יסודי ומקיף את נושא הקף החשיפה לסיכון הכלכלי של רוכבי האופניים החשמליים ולא דאגה לוודא את קיומו של ביטוח ראוי לפני אישור התקנות המאשרות שימוש באופניים חשמליים.

 

 

עודכן ביום 30/10/2015

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright