ביום 15/9/2020
ניתן על ידי בית המשפט העליון בבריטניה פסק דין בהיקף העולה על 150 עמודים לגבי
מקרי בוחן שהובאו על ידי ה- FCA (המפקח על הביטוח בבריטניה), בעניין הכיסוי הביטוחי
לפי פוליסות אובדן תוצאתי לנזק שנגרם לבתי עסק שונים בבריטניה בשל הקורונה.
בית המשפט
בבריטניה בחן 21 ניסוחים מדגמיים מובילים של פוליסות לביטוח אובדן תוצאתי של שמונה
מבטחים.
השופטים הגיעו
למסקנה שיש לשפוט את הכיסוי לפי כל פוליסה לפי הניסוח הספציפי אולם פסק לטובת
המבוטחים בפוליסות שכללו כיסוי למחלות ולווירוסים ולא היו מוגבלות לכיסוי נזק פיזי
לרכוש ובכלל זה פסקו לטובת המבוטחים בעניין כיסוי מניעת גישה.
ההליכים ביזמת
הרגולטור הבריטי שייצג את המבוטח כנגד המבטחים הנתבעים, הוצגו כמקרה מבחן. המטרה
הייתה לקבוע סוגיות עקרוניות בנושא כיסוי הפוליסה וסיבתיות על פי ניסוחים של
פוליסות לדוגמא.
הדיונים התנהלו בחודש יולי 2020
על בסיס דיון מהיר. שמונת המבטחים שנתבעו הסכימו להשתתף בתיק המבחן.
המפקח על הביטוח הבריטי ייצג את האינטרסים של המבוטחים, שרבים מהם היו עסקים קטנים
עד בינוניים. נדונו 21 ניסוחים לדוגמא מתוך כ 700 סוגים של פוליסות של 60 מבטחים
שונים, שעסקו בנזקים שנגרמו לכ 370,000 מבוטחים העשויים להיות מושפעים מתוצאות
הפסיקה. המשפט התנהל בסיקור חי וניתן היה לצפות בו באמצעות האינטרנט בשידור חי.
סיכום קצר של
הפסיקה - ביטוח הפרעה לעסקים עשוי לכסות אובדן רווחים והוצאות נוספות שסובל מבוטח
כתוצאה מנזק מבוטח לרכוש פיזי כמו בעקבות שריפה או שיטפון. אולם פוליסות רבות
כוללות הרחבות ספציפיות בעניינים שאינם נזק פיזי וכיסוי זה, של הפרעה שלא בגין נזק
פיסי, הוא הכיסוי הביטוחי שנדון על ידי בית המשפט.
פוליסות ביטוח
ביטוח אובדן תוצאתי
כוללות ניסוחים הקובעים כיצד יש לכמת את הפסדי המבוטח בהתייחס לנושאים כגון אובדן
רווחים ו/או הוצאות נוספות שנוצרו. הם מכילים בדרך כלל סעיפי "מגמות" (או הוראות
מקבילות במנגנון הכימות) כדי לאפשר התאמת הפיצוי למגמות עסקיות שהיו משפיעות על
העסק בכל מקרה אלמלא היו העניינים שהולידו את תביעת הביטוח.
הצעדים שנקטה
ממשלת בריטניה לא השפיעו באופן שווה על כל המבוטחים. בעוד שההצהרות ב -16/3/2020
חלו על כל הציבור הרי שהתקנות מ 21/3/20202 ומ 26/3/2020 הטילו דרישות שונות על
מבוטחים שונים: התקנות קבעו כי עסקים מסוימים נסגרים, ואפשרו למבוטחים אחרים להישאר
פתוחים והתעלמו מסוגי עסקים אחרים. היו גם הוראות רגולטוריות נפרדות ביחס לבתי ספר
וכנסיות ובתי מלון ה- FCA והמבטחים הסכימו לסווג את עסקים המבוטחים בהתייחס לאופן
שהושפעו מהתקנות.
הצדדים סיכמו על
מדגם של פוליסות לביטוח הפרעה עסקית בצורה סטנדרטית לשיקול בתיק. בסך הכל נבחנו,
כאמור, 21 פוליסות מובילות.
ההוראות
הרלוונטיות בפוליסות נחלקו לשלוש קטגוריות:
ניסוחי מחלה:
הוראות המספקות כיסוי להפרעה עסקית כתוצאה או בעקבות או כתוצאה מהופעת מחלה הניתנת
לדיווח ברדיוס מוגדר מהמתחם המבוטח.
מניעת גישה /
ניסוחים של רשות ציבורית: הוראות המספקות כיסוי כאשר הייתה מניעה או הפרעה של גישה
למתחם או השימוש בו כתוצאה מפעולה או מגבלות ממשלתיות או אחרות.
ניסוחים
היברידיים: הוראות המוטלות על ידי מגבלות המוטלות על המקום ביחס למחלה הניתנת
לדיווח.
בית המשפט קיבל את
העמדה של הפיקוח על הביטוח בבריטניה והגיע למסקנה כי הגורם הקרוב להפרעה העסקית הוא
המחלה הניתנת להמחשה שבה ההתפרצויות האישיות מהוות חלקים שאינם ניתנים לחלוקה;
לחלופין (אך באופן פחות משביע רצון) כל אחת מההתרחשויות האינדיבידואליות הייתה גורם
נפרד אך יעיל לפעולות שננקטו על ידי הרשויות.
בית המשפט סבר כי "הפרעה" אינה מחייבת הפסקה מוחלטת של העסק, אלא נועדה להיות
"הפרעה לעסקים".
פסק הדין (עליו ניתן עדיין לערער) מביא בשורות טובות למספר גדול של מבוטחים, במיוחד
לאלה עם שהפוליסות שלהם כוללות כיסוי לווירוסים ולמחלות וכן למניעת גישה או הרחבות
מיוחדות בניסוח דומה לנוסחים שנידונו בהליך.
לגבי
תביעות
ביטוח
בישראל, הפוליסות אמנם שונות אבל בעקרון מדובר על ניסוחים דומים בחלק מהמקרים כך
שהפסיקה בבריטניה צפויה לעלות לא מעט כסף למבטחים בישראל וגם לספק פרנסה לעורכי דין
(אלו שמייצגים את חברות ביטוח ואלו שמייצגים מבוטחים) וגם ליועצי
ביטוח
במתן חוות דעת למבוטחים ועורכי הדין...
