כל
מי שצפה בכתבה המטלטלת של ניב רסקין בערוץ 12 על אודות מצבו
הרפואי המורכב של גיבור הספורט הישראלי ואיש הביטוח לשעבר,
מיקי ברקוביץ',
חווה רעידת אדמה רגשית. תחושה דומה חוו גם אלו שנחשפו לעובדות מבלי שצפו בשידור
עצמו.
יש המצרים על פרסום מצבו של מיקי ברקוביץ ברבים
וטוענים, כי ראוי היה לשמור על פרטיותם של מיקי ושל בני משפחתו.
עמדתי שונה בתכלית, ואסביר:
כיום מתנהלים
בישראל וברחבי תבל עשרות מחקרים מבטיחים שטרם הבשילו לכדי תרופה.
כידוע,
קצב ההתקדמות של כל מחקר נמצא ביחס ישר למשאבים
הכספיים והאנושיים המוקדשים לקידומו.
עצם הידיעה כי
אדם אהוב, נפלא ונעלה כמו מיקי ברקוביץ', אייקון וגיבור ישראלי ללא עוררין, לקה
במחלה הקשה ללא כל קשר לאורח החיים הבריא והספורטיבי שניהל, מעוררת מוטיבציה אדירה
שיש בה כדי לגרום לבעלי המאה (משקיעים ופילנתרופים) ולבעלי
הדעת (מדענים וחוקרים) להגדיל לעשות לקידום פיתוחם של
פתרונות חדשניים ולקצר את משך הזמן להגעתן של התרופות החדשניות לשוק.
הפן הביטוחי:
לחברות הביטוח
יש עניין מובהק בקידום פיתוח התרופות בשל הכיסוי שניתן למחלות מסוג תשישות הנפש
במסגרת פוליסות הבריאות, הסיעוד והמחלות הקשות.
מומחה ביטוח
הבריאות הבכיר,
גבי נקבלי, אומר, כי ברגע שימצא פתרון
רפואי למחלות האלצהיימר והדמנציה שנכללות בפוליסות
הביטוח תחת ההגדרה "תשישות הנפש", ניתן יהיה לראות שיפור מהותי ומשמעותי
בתוצאות החיתום של
ביטוחי
הבריאות והסיעוד
והמחלות הקשות.
מיקי ברקוביץ,
שימש בעברו כסוכן
ביטוח
במשך עשרות שנים וכך גם חברו הטוב והקרוב של מיקי ברקוביץ,
גיבור הביטוח הראשון והפעיל החברתי,
טל ברודי וגם
כוכב הכדורסל המיתולוגי
דורון ג'מצי
היה סוכן ביטוח. בנו של טל ברודי,
רן ברודי,
משמש כסוכן ביטוח נכון להיום.
בעולם הריאלי
שבו אנו חיים, לאמוציות האנושיות יש תפקיד מכריע בקידום המאבק במחלות קשות.
כך, למשל, חשיפת מחלתו של כוכב הקולנוע הענק
רוק הדסון באמצע שנות ה- 80 של המאה
הקודמת שינתה מקצה לקצה את התודעה הציבורית לגבי האיידס, והזניקה את התקציבים
שהביאו לפיתוח קוקטייל התרופות שהפך מחלה קטלנית למחלה כרונית מנוהלת.
וזאת בעיקר בשל הפעילות האמיצה של חברתו, כוכבת הסרטים האדירה,
אליזבת טיילור,
זיכרונה לברכה.
מחלות דמנציה
ואלצהיימר פוגעות ברבים וטובים. די אם נזכיר, לדוגמה, את נשיא ארצות הברית לשעבר
רונלד ריגן, שחשף באומץ את מחלתו
במכתב מרגש לאומה, את שחקן הקולנוע
ברוס ויליס, המתמודד כיום עם דמנציה
פרונטוטמפורלית (FTD) ואת השחקן והקומיקאי האהוב
רובין ויליאמס, שסבל ממחלת דמנציה עם
גופיפי לואי (LBD) (אותה מחלה ממנה סובל מיקי ברקוביץ שלנו, האהוב והיקר). חשיפת
המקרים מציפה אל פני השטח את דחיפות המאבק במחלות הניווניות של המוח.
מעבר לדמויות
הציבוריות, כולנו מכירים בסביבתנו הקרובה מקרים רבים הממחישים עד כמה האתגר נוגע
כמעט לכל בית.
מדע הרפואה
תיעדף לאורך שנים את אריכות החיים על פני איכות החיים, בפרט בגיל המבוגר. אולם
העובדות הכואבות מתדפקות על פתח תודעתנו, ואין מנוס מהתגייסות כוללת למאבק.
רקע מדעי: החזית המחקרית במלחמה באלצהיימר ובדמנציה
מחלות ניווניות
של המוח הפכו לצירי מאבק מרכזיים בעקבות העלייה המבורכת בתוחלת החיים. בעבר, כאשר
מרבית האוכלוסייה לא הגיעה לגיל זקנה, המחלות הללו כמעט שלא אובחנו.
מחלת האלצהיימר
זוהתה ותוארה לראשונה על ידי הרופא והפסיכיאטר הגרמני ד"ר אלויס אלצהיימר רק בשנת
1906.
לפי נתונים שנכרו בעזרת הבינה
המלאכותית:
כיום חיים בעולם המערבי כ-22 עד 25 מיליון בני
אדם עם אלצהיימר ודמנציה, מתוך למעלה מ-57 מיליון חולים ברחבי העולם כולו. מחלת
האלצהיימר לבדה מהווה כ-60% עד 70% מכלל מקרי הדמנציה.
המחקר הרפואי
בתחום עובר כיום מהפכה חסרת תקדים: מעבר מטיפול סימפטומטי בלבד (הקלה על
התסמינים) לטיפולים המשנים את מהלך המחלה עצמה (Disease-Modifying Therapies). צנרת
הפיתוח העולמית כוללת כיום כ-200 ניסויים קליניים הפועלים במגוון ערוצים ביולוגיים:
1. תרופות ביולוגיות לפינוי משקעי עמילואיד
לאחר עשורים של
ניסויים, אושרו בשנים האחרונות התרופות הראשונות מסוגן (כגון נוגדנים חד-שבטיים)
המצליחות לפנות את משקעי חלבון העמילואיד-בטא מהמוח. תרופות אלו משיגות האטה של
כ-27% עד 35% בקצב ההידרדרות הקוגניטיבית והתפקודית בשלבי המחלה המוקדמים.
2. רתימת מערכת החיסון והפחתת דלקת מוחית (Neuroinflammation)
אחת המגמות
המבטיחות ביותר מבוססת על ההבנה שאלצהיימר קשורה הדוקות לדלקת כרונית במוח
ולהזדקנות מערכת החיסון.
הישגים ישראליים פורצי
דרך: מחקרים שהתפרסמו בכתבי עת מובילים כגון Nature Medicine, בהובלת פרופ'
מיכל שוורץ ממכון ויצמן למדע ובפיתוח חברת "אימונובריין צ'קפוינט" (ImmunoBrain
Checkpoint), הציגו גישה חדשנית דרך התרופה הנסיונית IBC-Ab002. הטיפול אינו מתמקד
רק בפינוי חלבונים, אלא ברתימת מערכת החיסון ההיקפית של הגוף כדי לשפעל מנגנוני
הגנה טבעיים, להפחית את הדלקת המוחית ולהגן על תאי העצב.
3. טיפול ממוקד בחלבון טאו (Tau)
בעוד שמשקעי
העמילואיד נחשבים לטריגר מוקדם, חלבון הטאו (Tau) יוצר "סבכים" תוך-תאיים ונמצא
במתאם ישיר להרס הנוירונים ולפגיעה בזיכרון. מחקרים קליניים מתקדמים (שלב III)
מתמקדים כיום במעכבי התלכדות טאו ובחיסונים ייעודיים שמטרתם למנוע את קריסת מערכת
ההובלה התאית במוח.
4. הגנה סינפטית והמוח המטבולי: פריצות דרך מאוניברסיטת בן-גוריון .
המחקר המודרני תופס כיום את האלצהיימר לא רק
כהצטברות חלבונים, אלא גם ככשל במנגנוני הפלסטיות הסינפטית ובניצול האנרגיה במוח:
5. בלימת
הפגיעה בזיכרון (פרופ' שירה כנפו): מחקריה של פרופ' שירה כנפו, ראש המעבדה
לקוגניציה מולקולרית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (שפורסמו ב-Nature Neuroscience
ועוד), מתמקדים במנגנונים המולקולריים והתאיים של הזיכרון. צוות המחקר פיתח פפטידים
חדשניים המונעים את התהליכים הפתולוגיים בסינפסות (כגון עיכוב חלבון PTEN), ובכך
מצליחים למנוע את אובדן הזיכרון וההתדרדרות הקוגניטיבית במודלים של אלצהיימר.
· 6.
שיקום המיטוכונדריה והתפקוד המטבולי (פרופ' ורדה שושן-ברמץ): במקביל, מחקרה של
פרופ' ורדה שושן-ברמץ מאותה אוניברסיטה מתמקד בכשל המיטוכונדריאלי ("תחנות הכוח" של
התא) החתרני המתרחש במוח. צוותה פיתח מולקולה המכוונת לחלבון VDAC1, שהוכיחה
במודלים מעבדתיים יכולת למנוע מות תאי עצב, להפחית דלקת ולהחזיר את המטבוליזם המוחי
לתפקוד תקין.
סיכום
המאבק בדמנציה
ובאלצהיימר אינו רק אתגר רפואי אלא שהוא מהווה מבחן מוסרי ואנושי לחברה האנושית
כולה. החשיפה הציבורית של גיבור לאומי במגניטודה של מיקי ברקוביץ', לצד ההתקדמות
המדעית המרשימה בישראל ובעולם המערבי, מהווה תקווה למנוע נוסף,
שיביא לפריצת הדרך המיוחלת והרצויה להשגת מזור למחלה הארורה. אם רק
נצליח לגייס את אליזבת טיילור של ימינו שתרעיד את אמות הסיפים, כפי שד"ר
מרים אדלסון, יפת התואר,
השכל והמעשים, פעלה ועשתה להשבת החטופים במלחמת 7/10/2023 לישראל.
תכל'ס, אתוודה ואומר שאני מכירה מקרוב אנשים שעברו את גיל 90 ועדיין פעילים
ומועילים לחברה האנושית, הרי הגיל המבוגר עמוד בפינה ומצפה לכולנו.
ככל
שנקדים ונייסד את "קרן מיקי ברקוביץ" שתקדם מציאת מזור למחלות הדמנציה
והאלצהיימר, בנוסף לפתרון הסוגיה הביטוחית וחיסכון בעלות למדינה בעלויות הטיפות
והאחזקה, נזכה לקבל אנשים וטובים מוכשרים פעילים שתורמים לכולנו.
4/9/2026
|
כל
זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים"
©
Copyright |