הטיפים של היועצת קטיה
שורצמן
פתרונות
ניהול סיכונים, מכרזים, מפרטים ותביעות ביטוח לחברות יזמים, קבלנים ויועצים.
בעלת
ותק של 35 שנה בענף הביטוח הכללי, מתמחה בניהול סיכונים, מתן
הרצאות הדרכה, ייעוץ לאתרי אינטרנט, פיתוח פוליסות, חו"ד
מומחה, ניהול תביעות ועוד.
לאתר
היועצת
אין
להעתיק את הטיפים, לפרסמם או לעשות בהם כל שימוש אחר
|
מהי תאונה לפי ביטוח תאונות אישיות?
מוטי כהן, שופט השלום בקריות קבע בפסק דין מיום 26/5/2024, כי הפציעה של המבוטח
במהלך משחק הכדורגל, מהווה תאונה לפי הגדרתה בפוליסה
לביטוח
תאונות אישיות.
פסק הדין ניתן בעניין ת"א 73504-01-23 פלוני נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ.
הארוע: במהלך אימון של קבוצת הכדורגל, אגב ריצה מהירה (ספרינט), חש לפתע
התובע כאב פתאומי חד במפשעה ימין.
מתוך פסק הדין:
"ממקרא לשון הפוליסה, לא ניתן להתחקות אחר כוונת הנתבעת בציון התיבה "גורם חיצוני"
הנדרש על מנת שאירוע יבוא בגדרי המונח "תאונה", ולכן, לצורך הכרעה בשאלה הניצבת
בפנינו יש להשתמש בכללי הפרשנות שהתווה בית המשפט בעניין בסט קאר, וזאת בראי
הנסיבות שהביאו לכריתת החוזה בין הצדדים, קרי לרכישת הפוליסה.
...
חיזוק נוסף למסקנה אליה הגעתי – קרי, שהאירוע עונה להגדרת המונח "תאונה" כמשמעו
בפוליסה, ניתן למצוא גם בעובדה שהתאונה הוכרה כתאונת עבודה ע"י המל"ל. ודוק, הצדק
עם הנתבעת בטיעוניה לפיהם, אין דמיון בין ביטוח שעניינו בפוליסת ביטוח מסחרית לבין
ביטוח שהינו מתחום הביטחון הסוציאלי. המוסד לביטוח לאומי הוא אחד מעמודי-התווך
עליהם נשענת המדיניות החברתית בישראל ו"תכליתו המרכזית של הביטוח הסוציאלי הינה
לממש את חובתה של המדינה להבטיח רף קיום מינימלי לכלל תושביה, כדי שלא ידרדר אדם אל
מתחת לסף של חיים בכבוד "(בג"ץ 6304/09 לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל
נ' היועץ המשפטי לממשלה (נבו 02.09.2010)). לעומת זאת, חוזה ביטוח הוא חוזה מסחרי
שמהותו היא העברת סיכונים וחלוקת רווחים קרי, מטרתו להגשים תכלית עסקית-כלכלית ולא
ליצור צדק סוציאלי.
עם זאת, סבורני כי לצורך פרשנות המונח "תאונה" שבפוליסה, ניתן להיעזר בפרשנות
שניתנת למונח "תאונת עבודה", שכן שני המונחים חובקים את התיבה "גורם חיצוני" לצורך
הכרה באירוע "כתאונה".
...
יצויין עוד כי קיומו של מפגע אינו תנאי בלעדיו אין קיום ל"תאונה". אין בפוליסה
כל דרישה להוכחת קיומו של מפגע, או קיומו של ארוע חריג וכו'. דרישות אלה לקוחות
מעולם דיני הנזיקין בהוכחת עוולת הרשלנות או מתחום דיני הביטוח הלאומי בהוכחת פגיעה
בעבודה במקרים רפואיים ייחודיים כמו בקע מפשעתי ו/או אוטם שריר הלב וכיו"ב. במקרה
שבפניי, דרישות אלו הן דרישות פרשניות שאינן עולות מלשון הפוליסה.
...
סבורני כי דווקא בעניינו של התובע, שהינו ספורטאי בעיסוקו כפי שגם היה נהיר לנתבעת,
ניתן ללמוד על היקף הגדרת ה"גורם החיצוני" גם מהדין הרלוונטי לעיסוקו המקים חובת
ביטוח עפ"י
חוק הספורט, התשמ"ח 1988 (להלן: "חוק
הספורט").
ודוק, חובת הביטוח מכח חוק הספורט קמה בשל הסיכונים הכרוכים בפעילות ספורט. בבסיס
חובה זו עומד הסיכון המוגבר לנזק גוף עקב האימון. לפיכך, חייב המחוקק את כלל
העוסקים בספורט לרכוש כיסוי כולל לכל מקרה בו נגרם נזק, אף בהעדר אשם או התרשלות
מצד מאן דהוא.
...
בסיכומו של דבר, שוכנעתי כי התובע עמד בנטל להוכיח את הגדרת המונח "תאונה" עפ"י
הפוליסה.
ודוק, משלא נטען ואף לא הובאה הוכחה, כי הפציעה נבעה מליקוי פנימי מגופו, סבורני
כי עצם הימצאותו של התובע על כר הדשא במגרש הכדורגל והיציאה לריצת ספרינט - שהינה
ריצה מהירה ועוצמתית, מהווים את דרישת "הגורם החיצוני" . בטרם סיום אצטט מדבריו של
בית הדין בעניין מור יוסף, אשר יפים גם לענייננו: "עם זאת חשוב להדגיש כי ההגדרה
לעיל אינה הגדרה ממצה כך שאין ליישמה באופן טכני או בהקפדה על כל מילה ומילה;
נסיבות החיים שעלולות לגרום ל"תקלות" ו"אירועים תאונתיים", הן כה מגוונות, עד שקשה
לכלול את כולן בהגדרה פורמאלית אחת.
השאלה
אם לפנינו "גורם חיצוני" לצורך הגדרת "תאונה" תיבחן לפיכך באופן התואם את תכליתו של
ביטוח נפגעי התאונות ובהתאם לרוח הדברים לעיל"
3/11/2024
|