סוכנת ביטוח   הפנתה את תשומת לבי לעובדה שקיימים מבטחים הדוחים תביעות צד ג' לפי הפוליסה התקנית בשל נזקים המוגדרים על ידם כ"נזק תוצאתי" לצד ג' וזאת בשל קיומו של חריג "נזק תוצאתי" בפוליסה התקנית של ביטוח רכב פרטי ומסחרי עד 4 טון המוציא מכלל כיסוי ביטוחי "נזק תוצאתי".

הדיון בסוגית משמעותו של נזק תוצאתי בביטוח אחריות חוקית (שמהותו חבות כספית אשר המבוטח עשוי להיות חייב בה כלפי צד שלישי) תדרוש כתבה ארוכה ומפורטת מעבר לאמור בטיפ השבועי הקצר.

בכל זאת, העליתי מזיכרון המחשב עבודה ישנה בנושא סעיפים טעוני תיקון בפליסה התקנית לביטוח רכב פרטי ומסחרי עד 4 טון, עדכנתי את הנתונים לאור התיקונים והחוזרים שנוצרו מאז הפרסום המקורי בתחילת שנות השבעים ונוכחתי, כי חריג "נזק תוצאתי" נועד, כפי הנראה לפרק א' של הפוליסה, ביטוח הרכב באותה מידה שחריג בעניין חבות שבחוזה מיועד לפרק ב' ביטוח אחריות חוקית כלפי צד שלישי ושניהם מופיעים ללא הבחנה בחריגים הכלליים לפוליסה התקנית.

סימוכין נוספים מצאתי בספרו של מר יעקב קהיל "ביטוח כלי רכב בישראל" הוצאת המכללה לביטוח 1992 בעמ' 38 כותב מר קיהל

 "בדיני חבויות אין מתקיימת, בדרך כלל, הבחנה כזאת בין נזק ישיר לבין נזק תוצאתי.."

כמו כן, בהכרעה עקרונית של הפיקוח על הביטוח משנת 2000, תביעת צד ג' תביעה נזיקית, מחויב המזיק, בין היתר, לשפות את צד ג' על כל נזקיו שהוכחו כדין. (ההדגשה במקור).

מכאן יוצא, למיטב הבנתי, כי אין מקום לשלול מהמבטח שיפוי בשל חבותו כלפי צד שלישי לתשלום נזק העשוי להיחשב לנזק תוצאתי אילו נגרם למבוטח עצמו כמו למשל אובדן ימי עבודה, נסיעה במוניות או שכירת רכב וכו'.