אחת הטעויות השכיחות בקרב המבוטחים היא הסברה לפיה תנאי צד ג' של פוליסת ביטוח דירה מבוססים על תנאי מינימום מחוייבים על פי חוק (פוליסה תקנית) בדומה לתקנה הכוללת את תנאי המינימום לביטוח צד ג' במסגרת ביטוח רכב פרטי ומסחרי עד 4 טון.

מי שטורח לקרוא את התקנה (ראו קישור במדריך ביטוח דירה בNET), נוכח לדעת, כי מדובר בתנאי מינימום לביטוח מבנה ותכולה בלבד ותנאי הביטוח לפי הפרקים הנוספים כמו ביטוח צד ג', חבות המעבידים כל הסיכונים ועוד, מוספים על ידי המבטחים לפי הנהוג והמקובל בשוק המקומי ואינם מבוססים על תנאי מינימום המחויבים בחוק.

פועל יוצא מכך, הוא האפשרות לקיומם של הבדלים משמעותיים בכיסוי הביטוחי לפי פרק צד ג' בדירה וזאת בנוסף להבדל בגבולות האחריות הקים גם בפוליסות הרכב.

להלן רשימה חלקית של חריגים המופיעים בחלק מהפוליסות הקיימות בשוק, כך שמבוטח המחליף תוכנית ביטוח מבלי לשים לב להיקף הכיסוי לפי ביטוח צד ג' בדירה עשוי בחלק מהמקרים למצוא את עצמו ללא כיסוי ביטוחי, במקרה של תביעות צד ג' הקשורה לאחד או יותר מהפריטים הבאים:

1. מתקני ג'וזי.

2. חדרי סאונה.

3. מתקנים סניטריים פגומים.

4. בריכות שחיה.

כמו כן קיים הבדל בהגדרת בני משפחה לעניין החריג כלפיהם לפי הביטוח, בחלק מהפוליסות ההגדרה מצומצמת לבני משפחה המתגוררים בדירת המבוטח, בפוליסות אחרות אין כיסוי לאחריות חוקית גם כלפי בני משפחה שאינם מתגוררים עם המבוטח בדירתו.

שלכם

קטיה שורצמן, יועצת לניהול סיכונים ומנהלת אתרים

הגולשים ומקבלי הטיפ מוזמנים לכתוב תגובות וחוויות