פייסבוק דף האתר

ביטוח בבלוג

היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

מגבלות התחלוף

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

  

 

למבטח שאינו מורשה אין זכות לתחלוף

מאת קטיה שורצמן יועצת לניהול סיכונים, מנהלת תביעות
וחברה בוועדה למונחי ביטוח

 

 

 

כיתוב: מבטח מיהו? מבוטח, תחלוף וסימן שאלה על רקע של ענניםזכות התחלוף היא זכותו של מבטח להשיב לעצמו את תגמולי הביטוח ששילם למבוטח מכל גורם האחראי לנזק. כבר למדנו, כי זכותו של המבטח מוגבלת לשיעור אחריותו של המזיק וכי מנכים מהפיצוי את שיעור רשלנותו התורמת של המבוטח. כלומר, זכום התחלוף אינו בהכרח זהה לסכום הפיצוי לפי הפוליסה.

 

בנוסף לכך, ייתכן מצב לפיו המבטח שילם תגמולי ביטוח למבוטח, נמצא גורם האחראי לנזק, אולם המבטח אינו יכול להיפרע ממנו על פי הוראות סעיף התחלוף לחוק חוזה הביטוח וזאת בשל העובדה שמדובר במבטח זר שאינו מורשה לפעול בישראל על ידי הפיקוח על הביטוח ועל כן הוא אינו נחשב כ"מבטח" על פי הוראות חוק הפיקוח על הביטוח. זכות התחלוף מוענקת אמנם על פי הוראות חוק חוזה הביטוח שאינו כולל כל הגדרה שהיא לגבי "מבטח" אולם בתי המשפט בישראל (השלום, בינתיים) השיתו את ההגדרה של "מבטח" בחוק הפיקוח (המגדירה מבטח כמי שקיבל רישיון לפעול כמבטח בישראל לפי חוק הפיקוח) על חוק חוזה הביטוח ובכך מנעו למעשה זכות לתחלוף ממבטח זר שאינו מורשה לפעול בישראל.

 

לאחרונה ניתן פסק דין ע"י השופט הבכיר אלי ספיר, מבית משפט השלום בתל אביב – יפו, בתיק ת"א 52146-02-15 Travelers prop casualty Co of America נ' י. פפר בע"מ ואח' השולל את זכות התחלוף מהמבטח הזר (שיוצג ע"י עו"ד קובי קפלנסקי) כנגד המזיק ומבטחו (חברת כלל שיוצגו ע"י עו"ד גיל עטר).

 

השופט ספיר, הסתמך על הפסיקה העקבית על פיה תאגיד שאינו בעל רישיון לעסוק בעסקי ביטוח לפי חוק הפיקוח – לא יכול להיחשב למבטח על פי חוק הביטוח (ע"א (י-ם) 1252/00 אלמרשק חברה לביטוח בע"מ נ' הירשפלד ואח' , החלטת כבוד השופט בשן בתיק אזרחי 20638/08 (בש"א 206008/09) ורצקי נ' לויס בר בע"מ ואח' (החלטה מיום 08.07.2009; לא פורסמה) ועל מקרים נוספים.

 

פסיקה זו חשובה גם לגבי מקרים בהם המבוטח מקבל טיפול מנותן שירות שהוא קבלן חיצוני של המבטח כמו למשל במקרה של נזקי צנרת, גרירת רכב וכו' הפועל לפי הסדר עם חברת הביטוח. לפי הנוהל שהשתרש, קיימת אפשרות של רכישת כתבי שירות באמצעות סוכני הביטוח וללא מעורבותה של חברת הביטוח, כך שדרכם של נותני השירות שאינם נחשבים כ"מבטח" על פי הוראות חוק הפיקוח על הביטוח, עשויה להיות חסומה אף היא בתביעות לתחלוף.

 

מעניין לראות בפסק הדין החדש (Travelers) את נימוקיו של השופט ספיר בעניין רישוי מבטחים על פי הוראות חוק הפיקוח ואת חשיבותו ואפילו את חיוניותו של מוסד הפיקוח על הביטוח לטובת ענייני המבוטחים:

 

"למעשה השאלה העקרונית העומדת להכרעה היא שאלת התחרות הקיימת בין זכות התחלוף, על מטרותיה ויסודותיה, מול האינטרס הציבורי שפעילות המבטחים תהיה מוסדרת באמצעות חוק הפיקוח."

 

"מטרות הפיקוח על הביטוח

 

כאמור, בתחרות מול זכותה של המשיבה לזכות לתחלוף, עומד עיקרון חשוב: פיקוח ממלכתי, ממשלתי, על המבטחים. לפיקוח זה מטרה מרכזית אחת: להגן על האינטרסים של המבוטחים, הן ברמת הפרט בצורת פיקוח ומתן הוראות למבטחים בקיום התחייבויותיהם כלפי המבוטחים, והן ברמת הכלל, במניעת קריסה של המבטחים או היקלעות לסיטואציות שעשויות לפגוע בכלל המבוטחים ולעתים אף בענפי משק שונים. הפיקוח על הביטוח נועד להגשים מטרות אילו, תוך שהוא מאזן בין חופש הפעולה של חברות הביטוח מחד, וזכויות המבוטחים מאידך (בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר, נא (4) 367, 377).

המאפיינים הייחודיים של שוק הביטוח, והעובדה כי המבוטחים הם צד בלתי מקצועי ומוחלש במערכת היחסים שבין המבוטח-למבטח, מצדיקים הקמת מנגנונים לפיקוח על שירותי הביטוח ולשם כך חוקק חוק הפיקוח (י. אליאס, דיני ביטוח (מהדורה שנייה, 2009), בעמודים 1503-1504).

 

אחד הכלים לפיקוח על המבטחים היא באמצעות רישוי. אדם או תאגיד המעוניינים לפעול כמבטחים בישראל – נדרשים לקבל רישוין מהמפקחת על הביטוח (סעיף 15 לחוק הפיקוח)."

 

"בפרשנות המונח "מבטח" שבחוק הביטוח, ובין היתר בסעיף 62 לחוק הביטוח (אך לא רק), יש לנקוט בפרשנות תכליתית אשר תגשים את מטרות החוק.

 

בפרשנות מסוג  זה מתחרים מספר אינטרסים חשובים: מצד אחד – החלת חוק הביטוח על כל התקשרות ביטוחית, מתוך מטרה להגן על המבוטח, ולעגן את זכויות וחובות המבטח והמבוטח בעסקאות ביטוחיות. בייחוד יש להתייחס לשאלה זו בשים לב למטרות זכות התחלוף.

 

מצד שני – הגדרת "מבטח" גם כלפי תאגידים אשר אינם בעלי רישיון לעיסוק בעסקי ביטוח בישראל – עשויה לחטוא לתשתית הפיקוח הממלכתי על עסקי הביטוח. קרי, מתן אפשרות לתאגיד ביטוח זר, שאינו בעל רישיון לעסוק בביטוח בישראל, להשתמש בכל הזכויות (והחובות) של חוק הביטוח – עשויה להביא לתוצאות שליליות של פעילות מבטחים בלתי מורשים בישראל.

 

ההיבטים השליליים של פעילות מבטחים בלתי מורשים הם רבים. ביניהם ניתן למנות את העובדה, כי פעילות תאגידים אילו זולה לעין שיעור מפעילות תאגידי ביטוח מורשים (שכן אין הם נדרשים לפיקוח וכללים ייחודיים, אין הם נדרשים לדיווחים לרשויות הפיקוח, אין דרישות הון מינימאלי וכיוצא באילו), והדבר עשוי לפגוע – בסופו של יום – במבוטחים."

 

"שקלתי את השיקולים העומדים על הפרק, ואני בדעה – כי הדין הוא לצד המבקשות, הגם שהצד השני בתובענה זו – נפגע. שיקולי טובת הציבור, בייחוד המבוטחים, מחייבים, כי פעילותו של תאגיד ביטוחי תוסדר בחוק. זו מטרתו של חוק הפיקוח. מתן אפשרות לתאגיד ביטוחי לפעול בלא רישיון – פוגעת לא רק בציבור המבוטחים, אלא גם בתאגידי הביטוח שבחרו ללכת בדרך המלך וקיבלו רישיון:

"הגשת תביעת שיבוב היא פריבילגיה השמורה למי שעוסק בישראל בעסקי ביטוח כדין" (דברי כבוד השופט בשן, בפרשת ורצקי הנ"ל, בעמוד 3).

 

אני יוצא מהנחה, כי בפעילות המשיבה אין כל רבב, שכן ניתן בהחלט לחשוב על סיטואציה לגיטימית בה חברת ביטוח זרה (שאין לה רישיון פעילות בארץ) מבטחת אגד חברות או תאגיד שיש לו סניפים או נציגויות בארץ – המבוטחים כולם יחד עם תאגיד האם באותו תאגיד ביטוחי. ואולם במקרה זה יש לצפות כי מחיר הביטוח ייקח בחשבון את האפשרות, כי חברת הביטוח לא תוכל לשוב בתביעת תחלוף לגורמי הנזק. אין בכך כל פסול, ואולם מכאן ועד לאפשרות של שימוש בכלים משפטיים השמורים למבטחים מפוקחים – רחוקה הדרך."

 

  

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright