|
כתבת השבוע:
חובת הגילוי לפי סעיף 55 לחוק הפיקוח
תחולת
חוק מוסר תשלומים לספקים על מבטחים
מאת: קטיה שורצמן יועצת לנהול
תביעות
ביטוח וניהול סיכונים
חוק מוסר תשלומים לספקים,
תשע"ז-2017 (המוכר גם כ"חוק שוטף פלוס 30"), נועד לטפל בבעיית
האשראי הכפוי במשק הישראלי ולהסדיר את מועדי התשלום בעסקאות מסחריות. החלת חוק זה
על חברות הביטוח מעוררת סוגיות משפטיות ומסחריות מעניינות, במיוחד לאור אופי
הפעילות הייחודי של הענף וההתנגשות הפוטנציאלית עם חוק חוזה הביטוח.
להלן סקירה ממוקדת של הסוגיה:
1. מסגרת החוק ותחולתו על חברות ביטוח
חברות ביטוח, בהיותן תאגידים עסקיים פרטיים, כפופות להוראות
החוק המסדירות התקשרויות מסחריות רגילות.
מועדי תשלום בעסקה שגרתית: ככלל, תשלום לספק צריך
להתבצע בתוך 45 ימים מתום החודש שבו הומצאה החשבונית, אלא אם הוסכם אחרת.
הסכמה לחריגה: החוק מאפשר לצדדים להסכים על מועד
תשלום שונה, ובלבד שההסכם מפורש ושאינו "בלתי הוגן באופן בלתי סביר" כלפי הספק.
פעילות שוטפת: בפעילות תפעולית רגילה (כגון רכישת
ציוד משרדי, שירותי מחשוב או ייעוץ ארגוני), חברת הביטוח נידונה ככל עוסק פרטי אחר
והחוק חל עליה במלואו.
2. ההבחנה בין תגמולי ביטוח לתשלום לספקים
נקודת הממשק המורכבת ביותר נוגעת לליבת העשייה הביטוחית –
יישוב התביעות ותשלום בגין נזקים.
מעמד המבוטח: מבוטח התובע תגמולי ביטוח על פי הפוליסה
שלו אינו מוגדר כ"ספק". מערכת היחסים מוסדרת תחת חוק חוזה הביטוח, הקובע מועדים
ספציפיים לתשלום (למשל, 30 ימים מיום מסירת המידע והמסמכים הדרושים לבירור החבות).
תביעות צד ג': ניזוק צד שלישי שתובע את חברת הביטוח
אינו מספק לה שירות או נכס, ולכן תשלום פיצוי נזיקי אינו כפוף לחוק מוסר תשלומים.
3. ספקי הסדר ונותני שירותים חיצוניים
המבחן המעשי של החוק מתרחש במערך ספקי השירותים שמפעילות
חברות הביטוח לצורך סילוק תביעות.
מוסכי הסדר, שרברבים ושמאים: כאשר מוסך הסדר מתקן רכב
ומוציא חשבונית לחברת הביטוח, או כששמאי חוץ מעביר דרישת תשלום על שכר טרחתו, הם
פועלים כספקים של החברה לכל דבר ועניין, והחוק חל על ההתקשרות עמם.
התנגשות במועדי בירור: בעוד שחוק חוזה הביטוח מאפשר
לחברה לעכב תשלום לצורך בירור חבות מול המבוטח, חוק מוסר תשלומים מקשה על עיכוב
התשלום לספק החיצוני (למשל, המוסך) שכבר ביצע את עבודתו. על חברת הביטוח לשלם לספק
במועד, גם אם בירור החבות מול המבוטח טרם הסתיים.
חוקרים פרטיים וספקי רכב חלופי: גם נותני שירותים אלו
נהנים מהגנת החוק וזכאים לתשלום במועדים הקבועים בו, ללא קשר לתוצאות חקירת התביעה.
4. השלכות מעשיות ואכיפה
ליישום חוק מוסר תשלומים על ענף הביטוח ישנן מספר השלכות
משפטיות וכלכליות.
התאמת חוזי התקשרות: חברות הביטוח נדרשות להקפיד
שחוזי ההתקשרות מול רשתות ההסדר שלהן עומדים בדרישות ההוגנות של החוק ולא קובעים
מועדי תשלום דרקוניים.
סנקציות כלכליות: ספק שלא קיבל את כספו במועד זכאי
לפיצוי מוסכם ולריבית פיגורים מיוחדת הקבועה בחוק, מה שעלול להשית על חברות הביטוח
עלויות כבדות במקרה של כשל תפעולי במערך התשלומים.
שקיפות וניהול חשבונות: נדרשת הפרדה מחשבית ותפעולית
ברורה בין מנגנוני אישור תגמולי הביטוח הרגילים, לבין מערכות אישור התשלום לספקי
ההסדר, כדי למנוע עיכובים בניגוד לדין.
דבר
נוסף וקריטי לסיום: אנו חיים במדינה קטנה והרבה אמוד אנשים מכירים אחד את השני.
ידוע לי עם מקרים שבהם מבטח לא קיבל פניה להציע הצעת מחיר לעסק חדש ואפילו הפסיד
עסק שהיה רווחי מבחינתו בחידוש הביטוח בשל המלצה שלילית שקיבל
סוכן הביטוח
של
העסק מגורם שעובדי חברת הביטוח לא כיבדו את הסכם התשלומים שנערך אתו. למיטב ידיעתי
מדובר על הפסד רווח משוער מהפרש עמלות ביטוח משנה של מאות אלפי שקלים לעומת
"חיסכון" של כ 25,000 ש"ח בתשלום שכר טרחה לפרילנסר.
| 
