מבוא: דרך המלך – לפי המקובל והמומלץ על ידי יועצי ביטוח ובכלל זה הח.מ.: המצאת אישור קיום ביטוחים לרבות נוסח האישור ותנאיו מהווים חלק מסעיף הביטוח או נספח הביטוח בהסכם ההתקשרות בין הצדדים.

 

במרבית המקרים התחייבות לפי ההסכם מחייבת המצאה של אישור קיום ביטוחים מדי שנה בשנה בסמוך למועד חידוש הביטוח, כוללת בנוסף לסעיפי הפטור מאחריות וסעיפי האחריות האחרים שבהסכם סעיף פטור הדדי מאחריות לגבי נזק לרכוש או גם מקרה ביטוח לפי פוליסה לביטוח אחריות (בהתאם לסיכום שבין הצדדים) כאשר מדובר על מקרה ביטוח.

 

סעיף זה משמש פתרון לסוגיה לפיה עצם ההמצאה של אישור קיום הביטוחים אינה מחייבת את ממציא האישור להפעיל את הביטוח שלו.

 

סעיף הפטור מאחריות מבטיח שמקבל האישור לא יתבע ע"י ממציא האישור ככל שימצא לנכון שלא להפעיל את הביטוח. בנוסף כולל ההסכם בדרך כלל גם התחייבות של מקבל האישור לכלול בביטוחיו סעיפים שנועדו להגן על מקבל האישור ובכלל זה בעיקר סעיף ויתור על תחלוף וסעיף ביטוח ראשוני שנועד למנוע שיתוף של ביטוחיו של מקבל האישור (התנאה על סעיף 59 – ביטוח כפל לפי חוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981).

 

לסיכום: המצאה של אישור קיום ביטוחים ללא עיגון בהסכם בין הצדדים אינה מחייבת:

1. להמציא אישור קיום ביטוחים מדי שנה בשנה במועד חידוש הביטוח.
    

2. לחייב את ממציא האישור לתבוע נזקים מהביטוח שלו בקרות מקרה הביטוח.
    

3. לתבוע נזקים ממקבל האישור באותם מקרים בהם מקבל האישור אחראי לדעתו לנזק באופן חלקי או מלא לפי ההסכם שביניהם ו/או על פי דין.