אחת הפוליסות לביטוח
אחריות מנהלים ונושאי משרה בחברה שמתפרסמת באתר האינטרנט של
אחד המבטחים הפועלים בישראל כוללת סעיף ביטול הביטוח על ידי המבטח, וזה
לשונו:
"מובן ומוסכם בזאת, כי זכות המבטחת
לביטול הפוליסה מוגבלת אך ורק למקרים של אי תשלום פרמיה או של תרמית
על
ידי בעל הפוליסה או של כל אחת מעילות הביטול כפי
שפורטו בחוק
חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981" (ההדגשה שלי, ק.ש.).
מי שמכיר את הוראות חוק חוזה הביטוח,
יבין שאין כאן כל הרחבה לטובת המבוטח אלא ההפך מכך, התנאה לטובת המבטח, הואיל
וחוק חוזה הביטוח אינו כולל הוראה המאפשרת למבטח לבטל את הביטוח בכל
מקרה של מרמה מצד המבוטח אלא רק בשל הפרת חובת הגילוי לגבי הסיכון ואי קיום תנאי מיגון.
כך למשל התרופה העומדת למבטח במקרה של מרמה בתגמולי ביטוח היא פטור
המבטח מחבות תשלום תגמולי ביטוח לגבי אותו מקרה ביטוח או תשלום יחסי של
תגמולים - אבל לא ביטול החוזה!
ראו פירוט להלן
הסכמה מבוטחים, בעצת יועצים לכך שהמבטח
ראשי לבטל את הביטוח במקרה של מרמה בתגמולי ביטוח, ניתנת בדרך כלל
תמורת הסכמה של המבטח לוותר על עילות ביטול נוספות, המפורטות להלן:
זכויותיו של המבטח לביטול חוזה הביטוח עפ"י חוק חוזה הביטוח הן:
-
הפרת הגילוי בעניין מהותי
( סע. 7 (א) לחוק).
-
כאשר לא הוסכם על תקופת ביטוח (סעיף 9 (ד).
-
אי גילוי החמרה בסיכון החל גם במקרה של הפרת
התחייבות המבוטח בענייני מיגון ובטיחות (סע. 18 (א) לחוק)
-
סעיף 10 שניתן לפרש אותו
כאילו הוא מאפשר למבטח לקבוע בחוזה עילות ביטול נוספות או אפילו לבטל את הביטוח
מכל סיבה שהיא מבלי לפרטה[1].
[1]
בעניין זה, כותב עו"ד ירון אליאס בספרו
"דיני ביטוח" מהדורה שניה, כי הלגיטימיות של תנאי המאפשר לצד
אחד לבטל את חוזה הביטוח באופן גורף מוטלת בספק (סע' 17.8. בעמ' 694 של כרך
א')