לפי
תיקון מיום לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981, הוארכה תקופת
ההתיישנות בביטוח אדם לכדי חמש שנים.
רצוי
לשים לב, לכך שהמועד הקובע למניין התקופה הוא מועד פטירתו של המבוטח או מועד אירוע
מקרה הביטוח.
ככל שמדובר על מועד
שמלפני כניסות התיקון לתוקפו, דהיינו לפני
25/11/2020,
תקופת ההתיישנות היא
3 שנים. כאשר מקרה הביטוח אירע לאחר כניסת התיקון לתוקפו, דהיינו מיום
25/11/2020 ואילך, תקופת ההתיישנות היא חמש שנים מיום קרות מקרה הביטוח.
”התיישנות - (תיקון מס' 11) תשפ"א-2020"
31. תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש
שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח, ולעניין ביטוח חיים, ביטוח מפני מחלות ואשפוז וביטוח
סיעודי – חמש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח; היתה עילת התביעה נכות שנגרמה למבוטח
ממחלה או מתאונה, תימנה תקופת ההתיישנות מיום שקמה למבוטח זכות לתבוע תגמולי ביטוח
לפי תנאי חוזה הביטוח; לעניין זה, "ביטוח חיים" – ביטוח שמקרה הביטוח הוא מותו של
המבוטח או של זולתו.
הודעה על סיום תקופת ההתיישנות ומניינה
31א.(א) בלי לגרוע מהוראות הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון
לעניין זה, הודיע מבוטח או מוטב למבטח על קרות מקרה הביטוח לפי סעיף 22, יודיע לו
המבטח במענה על אותה הודעה, ולאחר מכן בכל הודעה הנוגעת לדרישה לתגמולים מאותו מקרה
ביטוח, באופן ברור ובולט לעין
(1) מהי תקופת ההתיישנות לפי סעיף 31;
(2 ) שמניין תקופת ההתיישנות אינו נעצר בעקבות מסירת התביעה
למבטח.
(ב) הודיע מבוטח או מוטב כאמור בסעיף קטן (א), יתריע המבטח
בפני המבוטח או המוטב בכתב, 12 חודשים לפני סיום תקופת ההתיישנות לפי סעיף 31
ובהודעה נוספת שלושה חודשים לפני סיום התקופה האמורה, על משמעות סיום תקופת
ההתיישנות אף אם מתנהל ביניהם משא ומתן."
