היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

תובענות ייצוגיות בתעשיית המזון

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 

 

 

 על תובענות ייצוגיות בתחום תעשיית המזון 

כנס AON ישראל 18/5/2009 – מלון הילטון ת"א

 

הרצאתו של עו"ד רפאל ליבא, ראש מחלקת הליטיגציה במשרד שדות ושות', המתמחה בתובענות ייצוגיות בתחום המזון.

לסקירת הכנס

 

פורום AON לחדשנות ביטוחיתAon ישראל הציגה ביום 18/5/2009 את הפוליסה המכסה הוצאות RECALL (השבה) והוצאות נוספות הנלוות למשבר בשל מוצרים פגומים.

 

למצגת ההרצאה

 

עו"ד רפאל ליבאבשנה האחרונה הוגשו מעל ל 230 תובענות ייצוגיות בישראל. המגמה עולה והמצב הופך להיות דומה לזה בארה"ב. התובענה הייצוגית מאפשרת ליחיד לריב את ריבו ואת ריב הציבור כולו. אם יש עילת תביעה זהה ליחיד ולציבור, היחיד יכול לייצג את הציבור. אם בעבר ליחיד לא היה כדאי להגיש תביעה אישית בשל סכום נמוך וההוצאות הגדולות הרי שבאמצעות האפשרות להגיש תביעה ייצוגית, מעודדים את אפשרות היחיד להגיש תביעה כאשר הנזק שנגרם לו עצמו הוא  נמוך ביותר. הכלי של אפשרות הגשת תובענה ייצוגית  מצטרף לחוקים אחרים כמו החוק לאחריו למוצרים פגומים וחוק הגנת הצרכן המטיל אחריות בשל טעות או הטעיה בעסקה מהותית. רב התובענות שהוגשו הן תובענות ייצוגיות בתחום תעשיית המזון  תנובה סיליקון – טיב טעם – יבול המזון – מעדנות – ליסטריה אוסם שיווק מוצרים לא בקירור, תעשיות תפוגן שיווקו מוצרים באריזה שהכילו אחוז שומן רווי בפועל גבוה יותר.

חוק התובענות הייצוגיות נכנס לתוקפו ב 2006. ביום 17/5/2009 בערוץ 10 הוצגו דגני בוקר של תלמה שהכילו אחוז הסוכרים גבוה יותר מזה המצוין על גבי האריזה.

 

חוק התובענות הייצוגיות הוא משנת 2006 לפניו עורכי הדין הרגישו כמו דון קישוטים כנלחמים בטחנות רוח – מרבית התובענות הייצוגיות נדחו – היום יותר מוגשות ומתאשרות ע"י בתי המשפט יותר ויתר תובענות ייצוגיות. בשנת 2007 אושרו  5 תובענות ובשנת 2008 אושרו 11. במרבית המקרים מגיעים להסדרי פשרה כאשר היום יש יותר אמפטיה וסימפטיה בבתי המשפט לתובע הייצוגי.

 

החוק מאפשר כיום מתן גמול גבוה לתובע המייצג ולעורכי דינו, דבר המהווה זרז להגשת התביעות הייצוגיות. המדובר בהליך שהוא ארוך ומתיש והתובע צריך לעבור הליך של אישור הבקשה ורק לאחר אישורה מנהלים את ההליך לגופו. לכן המחוקק מעודד באמצעות גמול לעורך הדין ולתובע.  גם התובע וגם עו"ד בטיב טעם זכו לגמול של 1 מיליון שקל במסגרת הסכם פשרה. תובענה ייצוגית מציבה סיכון גבוה מאוד לחברה – פס"ד תנובה סיליקון בחלב עלה 55 מ' ש"ח לחברה. החברה חייבת לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותה ע"מ להתגונן מפני התביעה תהליך יקר מאוד והנהנים הם עורכי הדין ששכרם נע באלפים בין 20-25 דולר , בתביעות בסדר גודל בינינו בינוני בין 50 55 ובתביעות גדולות עשוי להגיע עד 100 אלף דולר.

 

על מנת להימנע מפס"ד הקובע שהחברה עוולה, אחד הצעדים החשובים ביותר להעסיק מומחים לא רק לבדוק את המוצר אלא גם לקעקע את הקשר בין התובע לבין הציבור אותו מבקש התובע לייצג. למשל מכוני סקרים. למשל תביעות בנושא הקטנת האריזות של וופלים. אחת הטענות שבעבר שיווקו באריזה 500 גרם האריזה והאיור נשארו רק המשקל קטן והמחיר לא. הצרכנים לרב אינם בודקים את האותיות המציינות של המשקל.

בטיפול שמו לב שכמות יחידות הוופלים לא קטן בכל אריזה. בפועל כמות הקרם הופחתה. פנו למכון למחקר ובדקו מה היחס של הציבור להפחתה והסתבר שהציבור מעדיף את המוצר החדש, הוופלה מופחתת הקרם וכך נותק הקשר בין התובע המייצג לבין הציבור ולא ניתן להגיש תביעה ייצוגית ובשל ניתוק הקשר התביעה נדחתה.

 

חברה ששיווקה תחבושות היגייניות על האריזה היתה תווית לגבי מבצע שלא התקיים. השתמשו בסטטיסטיקאי ד"ר קמיל פוקס ובדקו מכירות בפועל למעלה מ95 אחוז מהשוק הקמעוני וגילו שהצרכן נהנה ועל כן הוכיחו שהתובע אינו מייצג את כל הציבור.

 

מעבר להעסקת מומחים נכון להעסיק חוקרים פרטיים כדי לאמת תוצאות התובע – אחד המקרים שטפלו גילו שלא מדובר בתום לב אלא בעסק משפחתי – התובע ובני משפחתו הגישו תביעות ייצוגיות נגד חברות שונות באותה עילה והסתבר שלא מדובר בצרכן שפעל בתום לב.

 

עלויות הכרוכות בהעסקת מומחים. התגוננות מפני התביעה. הצוות אמור להתייחס גם לנזק שנגרם. התובע מייצג מאות אלפי בני אדם אולי אפילו מיליונים. לזמן הניהולי יש עלות כלכלית. יש להעסיק יחסי ציבור כמו התביעה נגד תנובה ונגד הבנקים. בנושא ההשבה, חברות רבות מתלבטות מה לעשות האם לאסוף את המוצרים? הרבה חברות משיבות עוד לפני שהוגשה ייצוגית.

 

יש לקחת בחשבון את האפשרות שהשבת המוצר תיחשב כהודאה אולם יש להיזהר כאשר מדובר בסיכון לנזקי גוף.

 

באשר לגבי פשרה בתביעות ייצוגיות וניתן למצוא הסדרי פשרה רבים, החברות חוששות מההליך. חוק התובענות הייצוגיות קובע לגבי הסדרי פשרה, כי ההסדר כפוך לאישור בית המשפט ולבדיקת היועץ המשפטי. בית המשפט מחויב למנות מומחה אלא אם יש טעמים מיוחדים לאי מינוי מומחה. הסדר פשרה יש בו משום הודאה של החברה. אם ההסדר לא יוצא לפועל השופט מתרשם למרות שאינו אמור. ממליץ לשקול מצב שבו התובע הייצוגי מסתלק מתביעתו נותנים את הגמול המגיע מניהול ההליך הפיצוי לציבור אבל התובע מסלק את התביעה. נכון שאין כאן מעשה בית דין אין מצב  המחייב את כל הציבור בהסדר הזה.