.

מלחמת 12 הימים עם איראן הותירה חותם עמוק על תשתיות רבות ברחבי ישראל. מאות מבנים נפגעו, חלקם נהרסו כליל, והצורך המיידי בשיקום הפך למשימה לאומית. בהתאם לכך, מדינת ישראל לקחה על עצמה את המימון הכולל של פרויקטי השיקום, תוך מיקוד במבני מגורים, מוסדות ציבור ותשתיות קריטיות. מצב זה דורש קביעת רגולציה מחייבת שתסדיר את מערך הביטוח עבור עבודות קבלניות, כך שהפרויקטים יתבצעו בביטחון משפטי, כספי ומקצועי.

 

מדוע נדרשת רגולציה?

כאשר המדינה נושאת בעלות השיקום, מוטלת עליה החובה לוודא כי כל פרויקט מתבצע תוך מזעור סיכונים עתידיים. ללא רגולציה אחידה המחייבת את כל הקבלנים והיזמים לרכוש ביטוח עבודות קבלניות מתאים, עלול להיווצר מצב של כיסוי ביטוחי חלקי, אי־ודאות לעניין אחריות מקצועית, ותביעות משפטיות רבות שיובילו לעיכובים בביצוע ולנזקים נוספים.

 

רכיבי ביטוח חיוניים על פי רגולציה מוצעת:

ביטוח עבודות קבלניות: כיסוי מלא לנזקים פיזיים שייגרמו לפרויקט השיקום במהלך העבודות – לרבות נזקי אש, רעידות אדמה, נזקי טבע, פריצות, תאונות עבודה ועוד.

אחריות מקצועית ואחריות המוצר של הקבלן והיזם: פוליסת אחריות מקצועית תחייב את הקבלן והיזם לכסות טעויות תכנוניות, ליקויי ביצוע וייעוץ לקוי – גם לאחר השלמת הפרויקט, לתקופה שתקבע על ידי הרגולציה.

 

 

הגנה על בעלי הרכוש ומזמיני העבודה:

הביטוח יכסה את בעלי הרכוש, המזמינים מפני נזק לרכוש ומבפני תביעות צד שלישי הקשורות בפרויקט.

ייכלל סעיף ויתור על זכות התחלוף לטובת בעלי הרכוש והמזמינים, כך שחברת הביטוח לא תוכל לדרוש מהם החזר על תשלומים ששילמה.

 

כיסוי צד שלישי ועובדי הקבלן:

 הביטוח יכסה פגיעות גופניות או רכושיות שנגרמות לעובדי הקבלן, קבלני משנה או צדדים שלישיים במהלך ביצוע העבודות וכן ביטוח אחריות מקצועית של הקבלן ואחריות המוצר לאחר השלמת העבודות של היזם והקבלן כאשר כל הביטוחים יגנו כל זכויות הממשלה ושל בעלי הרכוש.

 

הארכת תקופת הביטוח: רגולציה תחייב את חברות הביטוח לאפשר הרחבת תוקף הביטוח מעבר לתקופת הפרויקט, כאשר העבודות מתעכבות מסיבות שאינן בשליטת הקבלן.

 

שילוב יועץ ביטוח בפרויקט: יש לחייב תקצוב ושימוש ביועץ ביטוח מטעם המזמין, אשר יתכנן, יפקח, וינהל את ההתנהלות הביטוחית לכל אורך חיי הפרויקט – כולל סיוע בעת מימוש תביעות.

 

השלכות חיוביות של הרגולציה

 הגנה על תקציבי המדינה: כאשר הביטוחים תקפים ומוגדרים מראש, המדינה תחסוך הוצאות נוספות שנגרמות מתביעות או טעויות קבלניות.

 

שיפור איכות הביצוע: רגולציה תעלה את רמת הביצוע על ידי סינון קבלנים לא אחראיים והגברת המחויבות לאיכות.

 

שקיפות לציבור: בעלי נכסים ואזרחים שנפגעו מהמלחמה ירגישו ביטחון בשיקום שמבוצע על חשבון המדינה, תוך ביטוח מלא על הנכס שלהם.

 

הפחתת סכסוכים משפטיים: כיסוי ביטוחי מלא לפי רגולציה יצמצם את מספר הסכסוכים בין קבלנים, יזמים, המדינה ובעלי הנכסים.

 

מודל רגולטורי מוצע

 חוק ביטוח שיקום מבנים – 2025 שיחייב כל פרויקט שיקום להנפיק פוליסה הכוללת את הסעיפים שהוזכרו לעיל.

 

מכרז ממשלתי – ריכוזי: המדינה תפרסם מכרזים לרכישת פוליסות ביטוח לפי תבנית קבועה, ותחייב את הקבלנים להשתמש בהן.

 

פיקוח של רשות שוק ההון: הרגולטור יפקח על ניסוח הפוליסות, על תנאיהן ועל אופן הפעלתן.

 

מערכת ניטור ופיקוח בזמן אמת: שימוש במערכות דיגיטליות שידווחו לרשות המפקחת על כיסוי הביטוח, תוקף הפוליסה, ומידע על תביעות פתוחות.

 

סיכום

השיקום שאחר מלחמת 12 הימים עם איראן בחודש יוני 2025, הוא אתגר רחב היקף שמבקש לא רק ביצוע מהיר, אלא גם אחריות מוסרית, משפטית וכלכלית. על מנת להבטיח את תקינות הפרויקטים, שמירה על זכויות האזרחים ומניעת הוצאות ציבוריות מיותרות, יש לקבוע רגולציה אחידה ומחייבת בתחום ביטוח העבודות הקבלניות. מדובר במרכיב הכרחי בשיקום הלאומי – אשר יבטיח שהמדינה לא תצטרך לשלם שוב על טעויות שניתן היה לבטח מראש.

 

29/6/25