7/10/24 כפרומו לתרחיש רעידת אדמה - בטורקיה ובסוריה ב 2023  כ-59,000 הרוגים ויותר מ-121,000 פצועים.

 

אירוע של רעידת אדמה בישראל הוא אירוע ידוע מראש וצפוי כאשר מועד ההתרחשות אינו ידוע, בדומה לאירועי 7/10/2024. גם כאן, למרות הסיכון האדיר שעשוי לעלות בעשרות אלפי הרוגים למדינת ישראל אין תוכנית מגרה לשעת חירום והנהגת המדינה ממשיכה להתעלם מהמלצות חוזרות ונשנות של מדענים העוסקים בתחום ושל משרד מבקר המדינה.

 

מדיניות של בת יענה על כל היבטיה כאשר המילה "אחריות" היא מן תפוח אדמה לוהט אותו משליכים המשרדים והמנהיגים השונים אחד כלפי השני כאשר גם היום לאחר ה 7/10/2024 אף גורם מהקואליציה או מהאופוזיציה במדינת ישראל אינו פוצה פה ואומר מילה בעניין הצורך להתכונן לרעידת האדמה הצפויה כאשר הכתובת נמצאת כבר יותר מ 100 שנים על הקיר.

 

בעת הזאת נראה שעם ישראל מחפש את האחראים ואת הדרך להתמודד עם האסון שפקד ועדיין פוקד אותנו מיום 7/10/204 ואיש אינו נעצר לרגע וחושב כל הצורך להיערך לקראת האסון הבא שעומד בפתח אשר עשוי להיות למרבה הצער הרבה יותר דרמטי והרבה יותר קשה.

 

סוגיית הביטוח של סיכון רעידת אדמה עלתה לאחרונה בכנס הביטוח הכללי ה18 שהתקיים ביום 9/4/2024, אמר אוהד מעודי, סגן בכיר לממונה על שוק ההון, כי הפיקוח על הביטוח אינו מתכנן, להשית ביטח חובה לסיכון רעידת אדמה על אזרחי וזאת כתשובה לשאלתו של המראיין, יובל נוריאל, מנכ"ל עדיף תקשורת.

 

ביטוח חובה לסיכון רעידת אדמה במתכונת ביטוחי הרכוש שקיימת כיום בישראל עשוי להיות בעייתי מהסיבה שלפי מבנה הפוליסות הקיימות, אין מדובר על רכישת סיכון רעידת אדמה נטו אלא כחלק מסיכוני הרכוש אם כתוספת לביטוח, לפי הפוליסות לביטוח רכוש עסקי או כגריעה מהביטוח בחתימת המבוטח לפי ביטוח מבנה ותכולה של דירה.

 

הווה אומר, נכון להיום, לא ניתן לרכוש בישראל ביטוח מפני סיכון רעידת אדמה stand alone.

 

פועל יוצא מכך הוא שלא כל המבנים בישראל מבוטחים מפני סיכון רעידת אדמה ולפי המצב הביטחוני והכלכלי במדינה נכון להיום קשה להאמין שמדינת ישראל תמצא את המשאבים הכלכליים להתמודד עם אירוע של רעידת אדמה שהוא לכל הדעות אירוע ידוע מראש וצפוי.

 

המקביל להיעדר כיסוי ביטוחי לכלל האוכלוסייה, עולה השאלה האם הביטוח הקיים למי שכן רכש את הביטוח מפני סיכון רעידת אדמה עשוי ליתן את המענה לסוגיה, כפי שכל אחד ואחת מאתנו היה רוצה להאמין?

 

---

כמי שעוסקת בביטוח יותר מחמישים שנה, קשה שלא לראות את הקשיים ובעתיות של הביטוח ואסקור בקצרה:

 

1. היעדר היערכות לקליטה בו זמנית של אלפי תביעות (אם לא עשרות אלפי תביעות) במקביל – החל ממענה טלפוני עובר בשליחה של שמאי לאמוד את הנזק, תשלום מקדמות, עיבוד ובדיקה של דוחות שמאים בחברת הביטוח – כאשר מספר העובדים בחברות הביטוח ומספר שמאי הרכוש הקיימים כיום בישראל אינו ערוך לקלוט ולטפל בכמות אדירה של פניות מבוטחים כפי שתתרחש בקרות רעידת האדמה.
    

2. היעדר כיסוי מספיק – בשל ההשתתפות העצמית המקובלת שעומדת על 10% מסכום הביטוח לרכוש (בדירות אפשר להגיע להשתתפות עצמית שנעה בין 2% ל 15%)
    

3. כיסוי בלתי מספיק בחלק מהפוליסות לתקופת שיפוי בשל אובדן שכר דירה ונזק תוצאתי אחר.
   
   (בעניין סוגיית מועד השלמת הכינון בביטוחי דירות שמטרידה את סוכני הביטוח, אני דואגת פחות הואיל וניתן בכל מקרה להאריך את התקופה להשלמת הכינון בהסכמה בין המבטח לבין המבוטח.)
    

4. סיכון של היעדר כיסוי מספיק לפי חוזי ביטוח המשנה – כאשר במרבית המקרים חברות הביטוח רוכשות ביטוח משנה לפי שיעור מסוים (למשל 5%) מסכומי הביטוח לרכוש בחברת הביטוח, כאשר לחברות הביטוח אין רישום של אקומולציה (צבר) של סיכון למקום.

---

 

מה ניתן לעשות בנוסף להמלצות של מבקר המדינה והמומחים שחלקן מובאות בכתבה זו?

למשל:

 

גיוס והכשרה של חרדים, ערבים וקבוצות נוספות באוכלוסיה, כגון נוער ופנסיונרים לשימוש של כח אדם רזרבי המיועד לטפל במצבי חירום של רעידת אדמה... כאשר לכל אדם יש תפקיד מוגדר אותו ימלא כאשר מתרחש האירוע.

 

הקמה של מערך טכנולוגי בעזרת בינה מלאכותית שניתן יהיה להיעזר בו בעת שרעידת האדמה מתרחשת למתן מענה לפניות בוזמניות של עשרות אלפי אנשים בהתרחש אירוע של רעידת אדמה.

 

ייעוד שטחים לשימוש כבתי חולים זמניים וכבתי קברות.

 

הכשרה של צווי עזרה ראשונה לשעת חירום.

 

ועוד ועוד ועוד... כשמתחילים לחשוב הרעיונות זורמים...

 

---

נושאים שעלו לפני עשרות שנים בעניין ביטוח מפני רעידות אדמה ולא טופלו:

1. היעדר יזמה של הרשויות והמבטחים ליצור קרן מקומית של המבטחים פטורה ממס לכיסוי נזקי רעידת אדמה. נושא שעלה לכותרות כבר בסוף שנות השישים של המאה הקודמת.
    

2. היעדר תעריף המשקף את הסיכון לכל מבוטח אלא תעריף אחיד לכל המבוטחים של חברת הביטוח.
    

3. היעדר היערכות לטיפול בעשרות אלפי הרוגים ובמאות אלפי פצועים.
   
   הסיכון: נגזר מ: המיקום הגיאוגרפי של הנכס: קרבה לשבר הסורי אפריקאי, במורד  גבעה או הר, מספר הקומות, מועד ההקמה של המבנה, קיומם של עמודים בקומת הכניסה, חומר הבניה, מערכות המבנים: מערכות המים והביוב, מערכת כיבוי אש, מערכות הגז והחשמל גישה למבנים: גשרים; כבישים.

 

---

המלצות טובות וחכמות הוצגו לפני יותר מעשור ע"י פרופסור יהודה כהנא וגם הן לא זכו להתייחסות:

 

 

 

 

 

 

 

 

• המדינה צריכה לקחת על עצמה התחייבות בחלקים גדולים של הרובד הגבוה של הסיכון.
   

• יש לחייב בעלי רכוש בביטוח נזקי רעידת אדמה – אפשר לעשות זאת דרך מערכת הגביה של הארנונה.
   

• יש לעודד הקמת מנגנון של צבירת עתודות ביטוח על-ידי המבטחים שיהיה קרן לשנים רבות פטורה ממס ולא תיכלל ברווח השנתי של החברות.
   

• יש לקבוע תוכנית חירום שתקבע עדיפויות לשיקום של המשק לאחר רעידת אדמה ולא להשאיר את הנושא בידי כוחות השוק (כאשר השיקום ייעשה לפי האמצעים של בעלי הרכוש ולא לפי הצורך הלאומי).
   

• להמליץ לבעלי בתים משותפים לבטח את כל המבנה בחברת ביטוח אחת (אפשר לשלב בביטוח סיכוני מלחמה וקטסטרופות אחרות).
   

• לבדוק אפשרות להקים כוח בינלאומי לטיפול בנפגעי רעידות אדמה או אפילו להקים כוח כזה בבעלות פרטית.
   

• קביעת פרמיות לביטוח לפי רמת הסיכון של הנכס. ראוי לפקח ולדרג את המבנים בשלב הבניה כאשר הפיקוח ייעשה ע"י הרשויות ולחברות הביטוח תהיה גישה לתוכניות.
   

•  לקרוא לבתים ע"ש המהנדס שתכנן אותם.
   

• תיקון בחקיקה שיחמיר בעונשם של מי שבנו שלא לפי התקן ויקל בעונש או יפטור מעונש את מי שבנו לפי התקן.

---

ראו באתר: ההיסטוריה של ביטוח רעידת אדמה

---

 

לפי מבקר המדינה - אין מוכנות – בשנת 2023 רעידת אדמה בטורקיה ובסוריה כ-59,000 הרוגים ויותר מ-121,000 פצועים

 

מתוך דוח מבקר המדינה בנושא: "מוכנות המדינה לרעידת אדמה - תשתיות לאומיות ומבנים - ביקורת מעקב מורחבת ינואר 2024"

---

 

רעידת אדמה חזקה בישראל היא עניין של זמן. לכן יש חשיבות רבה להיערכות אליה. ניתן לקבל חיזוק לחשיבות להיערכות לרעידת אדמה מלימוד מאירועי עבר שהתרחשו במדינות אחרות, כאשר היערכות מקדימה השפיעה באופן מכריע על הגנה על חיי אדם ועל הפחתה של הנזקים  הנגרמים לתשתיות, מבנים ורכוש.

 

בפברואר 2023 התרחשו בטורקייה ובסוריה שתי רעידות אדמה ורעידות המשנה הביאו בטורקייה ובסוריה לקריסה של יותר מ-12,000 מבנים, כ-59,000 הרוגים ויותר מ-121,000 פצועים, נכון למרץ 2023.

 

בביקורת המעקב נמצא כי חמש השנים שחלפו מאז הדוח הקודם לא נוצלו לקידום פעולות שיביאו לשיפור של ממש בהיערכות לרעידת אדמה, וכי המדינה עדיין אינה ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה.

 על ראש הממשלה, שר הביטחון, שר הבינוי והשיכון וכלל השרים החברים בוועדת השרים למוכנות הזירה האזרחית למצבי חירום, בשיתוף המל"ל וועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, לפעול להאצת כלל הפעילות להגברת מוכנות מדינת ישראל להתמודדות עם רעידת אדמה, באמצעות גיבוש תוכניות פעולה ארוכות טווח והקצאת תקציב ייעודי רב-שנתי למימוש היעדים שהוגדרו בהם - ויפה שעה אחת קודם.

 

בשנת 2018 פרסם משרד מבקר המדינה דוח בנושא "מוכנות המדינה לרעידת אדמה - תשתיות לאומיות ומבנים" (הדוח הקודם) . הדוח הקודם העלה ליקויים בהתמודדות הממשלה עם נושא זה, ובהם: סמכויות מוגבלות של ועדת ההיגוי, היעדר יתירות במשק הגז הטבעי בשעת חירום, היעדר חיבור תשתיות חיוניות למערכת הולכת הדלק בשעת חירום, ליקויים במוכנות משק המים לרעידת אדמה, ליקויים במוכנות נמלי הים לרעידת אדמה, מידע חלקי בדבר פריסת צוברי גפ"ם, ליקויים במוכנות נמלי האוויר לרעידת אדמה, ליקויים במוכנות תשתיות התחבורה היבשתית לרעידות אדמה, חיזוק מועט של מבני חינוך, חיזוק מועט של מבני בתי חולים ומוסדות בריאות, היעדר מידע בדבר מבני תיירות ומבני תחנות כבאות, פיקוח חסר על מבני תעשייה ועל מתקני חומרים מסוכנים, היעדר הכוונה מרכזית לחיזוק תשתיות, עיכוב בחיזוקם של מבני מגורים, היעדר תקנים לבנייה, עיכוב בהשלמת הקמתו של מערך ההתרעה וליקויים בהיערכות המערכת הפיננסית והביטוחית.

 

נוסף על הדוח הקודם פרסם משרד מבקר המדינה במרץ 2023 דוח מיוחד בשם "היערכות הרשויות המקומיות לרעידות אדמה" (דוח מבקר המדינה מ-2023) .

 

28/5/24

---