היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

פיצוי עגמת נפש לנהג ללא ביטוח חובה

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 

 

 

הגבלת פיצוי עגמת נפש לנהג ללא ביטוח חובה

מאת קטיה שורצמן, יועצת לניהול סיכונים ותביעות ביטוח

 

הגבלת פיצוי לנפגע לפי ביטח רכב חובהפסק הדין שניתן ביום 22/02/2011  על ידי בית המשפט העליון התייחס לאפשרות לפיה במקרים מסוימים עשוי נהג שנפגע בתאונת דרכים שלא רכש ביטוח חובה לקבל פיצוי גבוה מזה אותו היה מקבל אילו היה מבוטח בביטוח רכב חובה.

 

הסיבה לכך היא מגבלות הפיצוי הקיימות לפי ביטוח רכב חובה אשר אינן קיימות לפי פקודת הנזיקין כאשר לפי חוק הפלת"ד קיים ייחוד עילה שאינו מאפשר למי שזכאי לפיצויים על פי החוק לתבוע לפי דיני הפיצויים, מחסום שאינו קיים לגבי נהג ללא ביטוח חובה שאינו זכאי לפיצויים לפי חוק הפלת"ד אשר קובע במפורש (לפי סעיף 8 בחוק), כי הוא זכאי לתבוע את הפוגע לפי דיני הנזיקין. ראו : הפיצוי לפי הפלת"ד לעומת פקודת הנזיקין.

 

מדובר בפסק דין אחד שניתן בשני תיקים דומים אשר נשה לגביהם דיון משותף:

 

ע"א 2591/09 אנואר אלנסארה והדר חברה לביטוח נגד אברהם שליסל וירדן שליסל                      

רע"א 9143/09 דוד כהן, אריה חברה לביטוח בע"מ ואבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב נגד ארז גל.

 

שלושת שופטי בית המשפט העליון שדנו בנושא, הביעו חוסר נחת מהתוצאה אליה הגיעו לפי הדין הקיים לפיה זכו בסופו של דבר שני נהגים שנהגו באופנועם ללא ביטוח חובה בפיצוי בסכום גבוה יותר שהיו זוכים לקבל אילו היו מבוטחים כחוק.

 

השופט א. ריבלין, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון אמר, כי המחוקק היה ער לתוצאה וכי שינוי המצב הקיים אפשרי רק ע"י מעשה חקיקה:

 

" נוכח דברו המפורש של המחוקק, הרי שהפיצוי בו עשוי לזכות, בנסיבות מסוימות, הנפגע משולל הזכאות לפי חוק הפיצויים, שמצליח להתגבר על המכשולים העומדים בדרכו לזכות בתביעת נזיקין – עשוי להיות גבוה מזה המשתלם לידי נפגע הזכאי לפיצוי לפי חוק הפיצויים. המחוקק היה ער לתוצאה זו ובחר בה. שינוי המצב המתואר, לאמור: החלת ההגבלות הנדונות על תביעה לפי פקודת הנזיקין, מצריך מעשה חקיקה. אשר על כן, כל עוד לא תוקנה החקיקה הקיימת, אין להגביל את תביעות המשיבים בהתאם לתקרות הקבועות בחוק הפיצויים – ובדין נקבע כך על ידי הערכאות הקודמות.  "

 

אולם, מעניין לראות באותו פסק דין את דבריו של השופט נ' הנדל המעלה רעיון לגבי הפיצוי בשל נזק שאינו ממוני (כאב וסבל) אותו הוא מבדיל מהנזק המוחשי. כאשר הנזק שאינו ממוני, נתון לשיקול דעתו של בית המשפט ואינו נמדד בכלים מדויקים. וכך אומר השופט הנדל:

 

"אני מצטרף בהסכמה לפסק דינו של חברי השופט א' ריבלין ולהערותיה של חברתי השופטת ע' ארבל.

הנה לנו דוגמא למקרה בו התכלית הסובייקטיבית בעלת משקל רב בהכרעת שאלה פרשנית שאינה קלה כלל ועיקר. הפרוטוקולים משקפים את העובדה שנערך דיון רציני בועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לרבות התייחסות מודעת לסוגיה הנדונה. מצב דברים זה מצדיק את גישת חבריי בדבר הצורך בהתערבות המחוקק על מנת לשנות את הדין הקיים.

 

עם זאת, ייתכן שהדין הקיים הותיר פתח – אליו הצדדים לא התייחסו. על כן, אסתפק בהעלאת טענה שתישאר בצריך עיון, במסגרת פסק דין זה. כפי שצוין על ידי חברי, תיתכן תוצאה לפיה תובע – אשר בניגוד לדין נהג ללא ביטוח – יזכה בשל מחדלו בפיצוי גדול יותר בתביעה לפי פקודת הנזיקין מאשר בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. תוצאה זו מסבה אי נוחות ותחושת אי צדק. ככל שמדובר בנזק ממוני, נראה שבשל דרכי החישוב האריתמטיות שלו – אין כל מקום להתערב וזהו עניין למחוקק. לעומת זאת, אפשר שפני הדברים שונים הם ביחס לנזק לא ממוני. ברכיב זה של נזק – כאב וסבל – מסור לידי השופט שיקול דעת רחב. אין עסקינן בתהליך חישובי טהור. בנסיבות אלה, הגם שתקרת הפיצוי בגין כאב וסבל בפלת"ד אינה חלה במקרה כגון דא – יש מקום, לטעמי, לדון בשאלה האם הנתון האמור עשוי להוות שיקול. אפשר שהדין הקיים מגבה את הטיעון בדבר השימוש בכללים כגון הקטנת הנזק, אשם תורם במובן רחב מהמקובל ותום לב בווריאציה זו או אחרת. כאמור, אינני סבור כי ניתן להעלות טענות מעין אלה ביחס לנזק ממוני הואיל ומבנה חישוב הנזק אינו מאפשר זאת, בלא התערבות מצד המחוקק. השאלה אם ניתן להתחשב באמור ביחס לנזק שאינו ממוני לא נדונה כאן, אך יש מקום ליתן הדעת על אודותיה בתיק המתאים. "

 

לפסק הדין המלא באתר בית המשפט העליון

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright