סיבות להתנגדות להעברת נושא הקמת המסלקה ב"חוק ההסדרים במשק"
 

מכתבו של סייפר בנושא הקמת המסלקה הפנסיונית מיום 10/3/2010

תשובת הממונה על ההגבלים העסקיים לאשר סייפר

 

אוגוסט 2010

המסלקה הפנסיונית

 

סיבות להתנגדות להעברת נושא הקמת המסלקה ב"חוק ההסדרים במשק"

 

סוכן הביטוח הבכיר, אשר סייפרלאחרונה התבשרנו על כוונת האוצר להעביר את נושא הקמת חברה לניהול מסלקה פנסיונית באמצעות חוק ההסדרים במשק. פעמים רבות ביקר בית המשפט העליון ביקורת חריפה את פקידי האוצר המשתמשים בחוק למטרות לא צודקות ולא נכונות.

 

העברת נושא המסלקה בחוק ההסדרים לשנת 2011 תגרום נזק לציבור שלא ניתן לתיקון, היות ובכך תמנע בעתיד:

  •  הקמת גופים מתחרים שיוזילו את הליך הסליקה.

  •  תגרום לסגירה של גופים קיימים אשר יכולים להוביל על בסיס תחרותי לשכלול הליך הסליקה.

  •  תפגע יכולת האזרחים לשמור על צנעת הפרט וחיסיון אישי וצפוי שיעשה שימוש במאגרי מידע ללא  מתן אישור מוקדם של הרשם למאגרי מידע  במשרד המשפטים.

  •  האוצר נוקט במהלך שיגדיל את דמי הניהול באופן משמעותי. עלויות הטיפול יוטלו על צרכן הקצה, על ידי הגדלת דמי הניהול.

  • קיימת סכנה מוחשית שנגרר למהלך שיעלה הון עתק לחוסך הפנסיוני ולא ייתן שום תוצאה, כאשר האוצר פועל על בסיס הערכות ללא ביצוע "פיילוט", ללא בחינת היתכנות, וללא מודל כלכלי מסודר.

  • חוזקם של הגופים השונים בא לידי ביטוי במבנה החברה אותה יוזם האוצר, וישנו חשד ממשי שתיגרם "משיכה" לטובת אינטרסים זרים.

 

מטרת המסלקה :

 

1. לטפל בנושא המידע הפנסיוני הקיים אצל כל היצרנים.

2. העברה ופיזור התשלומים והפרמיות אצל חברות הביטוח וקופות הגמל.

3. הקלה על הליכי הניוד של הכספים הפנסיונים.

4. לאפשר לכל השחקנים, אך בעיקר לבנקים, לקבל מידע בהקשת מס' תעודת זהות.

5. להוות "מנהל הסדרים ממלכתי", כאשר האוצר מנווט את ההליכים.

 

האיום על " האזרח הקטן " כתוצאה מהקמת המסלקה :

 

זיקה של הבנקים למערכת המיידעים הפיננסים של כל אזרחי המדינה תסכן את העצמאים והסוחרים הקטנים ותעמיד לפני הגוף הנותן את האשראי כוח בלתי נדלה.

 

מה טענת האוצר :

 

קושי בקבלת מידע ,קושי בטיוב נתונים, שיוך כספים .

 

 הפרוטוקול האחיד ומערכות מיכון קיימות :

 

1. הפרוטוקול האחיד פותר את רוב המטרות שלשמן נדרשה מערכת סליקה – הליך חיזוק

    הפרוטוקול ישפר עוד יותר את העברת המידע, ללא צורך בהקמת מסלקה יחידה.
 

2. הפרוטוקול האחיד פוטר את כל בעיית הממשק בין כל השחקנים בשוק.
 

3. קיימות מערכות שכר (מל"מ, חיל"ן) אשר פותרות את כל עניין שיוך כספי העמיתים ליצרן


    ולקופה.

4. במשך עשרות שנים פותחו בשוק מערכות ניהול הסדרים וסליקה אשר עובדות כיום מול

    חשבונות נאמנות, המערכות הינן אמינות והושקעו בהן הון עתק.

 

5. קיימות מערכות ניהול משרד המאפשרות אחזור מידע ברמת לקוח/תעודת זהות ו/או

    מעסיק.

6. לכל יצרן יש אתר המספק מידע ברמת תעודת זהות / קוד אישי. שימוש באתרים אלה     

    פוטר לחלוטין את הצורך בהקמת מסלקה.

 

 

מה ניתן לבצע ללא צורך בהקמת גוף מסורבל נוסף בעל משמעות כספית גדולה ביותר

 

1. להמשיך ולחזק את הפרוטוקול האחיד
 

2. קיימים פתרונות מצוינים בשוק, אשר ביחד עם הפרוטוקול האחיד ישפרו באופן משמעותי

    את אחזור המידע לעמיתים. (האם אנשי האוצר בחנו את הפתרונות הקיימים ?)
 

3. כל משתמש יכול "להזמין" לעצמו את "הקופסא  השחורה " או המסלקה האישית בה הוא

    מעוניין, וקיימות מערכות כאלו בשוק.
 

4. אין לכפות מערכת אחת כזו על כל השוק,ויש לאפשר לשחקנים לבחור את המערכת או

    הדרך המתאימה לכל יועץ או משווק. זה יבוא לידי ביטוי בתחרות בין השחקנים השונים,

    הליך אשר הינו חיובי לאזרח.
 

5. במידה ויכפה על השוק פתרון של מסלקה אחידה יהיה הדבר בניגוד לכל הגיון כלכלי

    ולתחרות  חופשית. המסלקה תהווה צוואר בקבוק ו"תתקע" את השוק .
 

6. ישנו חשד שהמסלקה נכפית על השוק על ידי פקיד באוצר הפועל תוך חשד לניגוד

    אינטרסים חריף, מתוך כוונה לעזור למערכת הבנקאית להשתלב בשוק הפנסיוני, וכל

     השוק, לרבות הצרכנים, יממנו את עלותה.
 

 7. המערכת הבנקאית יכולה להשקיע ולייצר לעצמה את מערכות הסליקה המתאימות לה,

    בדומה להתפתחות אצל שאר השחקנים בשוק, והצרכנים לא צריכים לממן אותה!!!.
 

8. קיימות מערכות ניהול הסדרים ואחזור מידע פנסיוני בו משתמשים כיום סוכני הביטוח

    ומנהלי  ההסדרים.

 

 

 

 

                                                                                       בכבוד רב

 

 

 

 

                                                                                       אשר סייפר

 

 

 

 


כל הזכויות שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" ©Copyright