ביום
22/12/2020, דחתה י' וילנר שופטת העליון ערעור על פסיקת המחוזי וקבעה,
כי למבטח זר קיימת
זכות התחלוף בביטוח ימי, אף אם אינו
מורשה לפעול כמבטח בישראל.
פסק
הדין ניתן בעניין
רעא 8588/19 חברת נמל חיפה בע"מ נ' Certasig
Insurance and Reinsurance Company S.A Rom.
מדובר
על אירוע שקרה במפרץ חיפה אשר מוקם בו נמל חדש שבעבודות הבנייה שלו
השתתפו שתי דוברות המצויות בבעלות חברות זרות. חברת ביטוח זרה ביטוחה
את אחת הדוברות בביטוח בגין נזקי רכוש שניזוקה כאשר התנגשה בה מכלית
בעת כניסתה לנמל וגרמה לנזקים. חברת הביטוח הזרה הגישה תביעת תחלוף
כנגד בעלי המכלית. חברת נמל חיפה הגישה בקשה לסילוק תביעת התחלוף על
הסף בטענה כי זכות התחלוף של מבטח ששילם תגמולים למבוטח, מכוח סעיף 62
לחוק חוזה הביטוח, אינה עומדת למבטחת בהיותה מבטחת זרה שאינה עונה
להגדרת "מבטח" שבסעיף 1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח).
בימ"ש המחוזי דחה את הבקשה ומכאן בקשת רשות הערעור.
מתוך פסק הדין:
"זכות
התחלוף שבסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, מקנה למבטח ששילם למבוטח תגמולי
ביטוח זכות תביעה נגד צד שלישי אשר כלפיו עומדת למבוטח, שלא מכוח חוזה
הביטוח, זכות לפיצוי או לשיפוי בגין האירוע מושא הביטוח בשיעור
התגמולים ששולמו. מקורו של עקרון התחלוף מצוי בדיני עשיית עושר ולא
במשפט, ותכליתו מניעת התעשרות שלא כדין של צד שלישי החב כלפי המבוטח
ואשר המבטח פרע את חובו, ומניעת ההתעשרות של המבוטח כך שלא יקבל פיצוי
או שיפוי כפול הן מהמבטח והן מהחייב. ואולם, חוק חוזה הביטוח אינו
כולל הגדרה של המונח "מבטח", בניגוד לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים
(ביטוח), הכולל הגדרה כזו, ולפיה 'מבטח' - מי שקיבל רשיון מבטח ישראלי
או מי שקיבל רשיון מבטח חוץ. משכך, ובשל הזיקה הקיימת בין שני החוקים
האמורים, ובשל תכליתם הצרכנית שנועדה להגן על מבוטחים בשוק הביטוח נקבע
בפסיקת הערכאות הדיוניות כי יש לפרש את המונח "מבטח" שבחוק חוזה הביטוח
בהתאם להגדרת מונח זה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח). בהתאם
אף נקבע כי המונח "מבטח" המצוי בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח מתייחס אך
למבטח שקיבל רישיון מבטח ישראלי או רישיון מבטח חוץ, לפי חוק הפיקוח על
שירותים פיננסיים (ביטוח).
נוכח
האמור, המבקשת טענה כי המבטחת, שאינה באה בגדר המונח "מבטח" כמשמעו
בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), אינה יכולה ליהנות מזכות
התחלוף שבסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח. ואולם, סעיף 72(א)(2) לחוק חוזה
הביטוח, קובע כי הוראות חוק חוזה הביטוח לא יחולו על ביטוח ימי, למעט
סעיפים 62 ו-69 לחוק. הוראה ברורה זו אמנם מחריגה מגדר החוק את המבטח
הימי (והאווירי), ואולם, בבחינת "חריג לחריג", קובעת כי סעיף 62 לא
יבוא בגדר ההחרגה האמורה והיא תחול על ביטוח ימי. משכך, אף מבלי להידרש
לשאלה בדבר תחולת סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח על מבטח שאינו בא בגדר
הגדרת "מבטח" המצויה בחוק הפיקוח, ברי כי סעיף 62 חל אף על מבטח ימי זר
או ישראלי (להבדיל ממבטח זר בענפי ביטוח אחרים למשל), ובהתאם לכך עומדת
לו זכות התחלוף. החלת זכות התחלוף על מבטח ימי עולה בקנה אחד אף עם
ההיסטוריה החקיקתית של סעיף 62 לחוק, כמו גם עם תכליות הוראות החוק
הרלוונטיות.
אשר
לשאלה מיהו "מבטח ימי", ואם המבטחת נכללת בהגדרה זו. בהתאם להגדרה בחוק
הסחר העות'מאני ולחוק הביטוח הימי האנגלי, שעליהם התבססה הפסיקה
בפרשנותה את המונח "ביטוח ימי", ביטוח ימי נועד לכסות מפני סיכוני הים.
לפיכך, סיווג ביטוח כ"ביטוח ימי", אף במסגרת חוק חוזה הביטוח, ייבחן
לפי השאלה מהם סוגי הסיכונים אותם מבקשת הפוליסה הנדונה לכסות ולא
בהתאם לשאלת מאפייניו המקומיים או הבינלאומיים שלה. משכך, זכות התחלוף
עומדת למבטח ימי המבטח מפני סיכוני הים, וזאת ללא תלות במאפייניה
המקומיים או הבינלאומיים של הפוליסה הנדונה. במקרה זה הנזק הנדון
בתביעה נגרם לדוברה כתוצאה מהתנגשות של מכלית. נזק נטען זה של התנגשות
בין כלי שיט, יכול להיגרם רק בתווך ימי, ולכן מדובר בהתממשות מובהקת של
סיכון ימי. משכך, יש לראות במשיבה-המבטחת "מבטח ימי", שסעיף 62 לחוק
חוזה הביטוח חל בעניינה, ויש לאפשר לה להגיש תביעת תחלוף בישראל."
בפסק
הדין מובא ציטוט מלקסיקון הביטוח של
איתן אבניאון החוגג בימים אלו את יום הולדתו ה-
90:
"הגדרתו
של המונח "ביטוח ימי" מצויה בסעיף 175 לחוק הסחר הימי העות'מאני, ולפיה
מדובר בהסכם לביטוח בגין הנזקים העלולים לקרות "כתוצאה מסיכונים ימיים
לדברים הצפויים לסיכוני ים". בפרשנות הביטוי "סיכוני הים" (perils of
the seas) הסתמכה הפסיקה על הדין האנגלי (ובעיקר על חוק הביטוח הימי
האנגלי), ובהתאם לכך, נקבע כי "המונח 'סיכוני הים' מוגבל לתאונות
מקריות או אסונות הים" (ראו: ע"א 391/89 וייסנר נ' אריה חברה לביטוח
בע"מ, פ"ד מז(1) 837, 849 (1989); וראו גם: ע"א 713/89 ציון חברה
לביטוח בע"מ נ' תשובה, פ"ד מו(1) 63, 69 (1991); חכם-אהרון כדורי ביטוח
ימי ותביעות 7-6 (מהדורה חמישית, 1987); ולר, בעמ' 447-446). א'
אבניאון הרחיב בספרו על המונח perils of the seas:
"סכנות
שחשופים להן אניות או מטענים משום היותם מובלים בים, ואינם כוללים
סיכונים שלהם חשוף רכוש מכל סוג שהוא כשאינו מובל בים. במונח סכנות הים
הכוונה למקרים בלתי צפויים, לאסונות ים ולהפרעות איתני הטבע. אין הן
כוללות את פעולתם הרגילה של הרוחות והגלים שהם תופעות טבעיות.
סכנות הים כוללות לדוגמה, התנגשות האניה; שקיעה בבוץ, נטיית האניה על
צדה והתהפכות, מזג-אויר סוער; טביעה של האניה; חדירת מי ים מקרית; עליה
על שרטון; גרימת נזק למטען ממטען אחר וכדומה" (איתן אבניאון לקסיקון
הביטוח 265 (התשמ"ד)."
