ד"ר מנחם רניאל, שופט המחוזי חיפה דחה תביעה ייצוגית לפיה נתבקשו מבטחים להשיב פרמיות למבוטחים בשל הירידה בפעילות במשק עקב הסגר בתקופת המלחמה בנגיף הקורונה לאור ההגבלות שנקבעו בעקבות התפרצות והנגיף.

 

פסק הדין ניתן ביום 4/8/2021 בעניין ת"צ 25472-04-20 קמה מיה טקסטיל בע"מ ואח' נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח'.

 

מדובר על תביעה ייצוגית להשבה של פרמיה ולא על תביעה לפיצוי בשל אובדן תוצאתי עקב נגיף הקורונה.

 

בית המשפט קבע, כי:

"עיקרון יסוד בביטוח הוא שדמי הביטוח נגזרים מהסיכון בו עתידה לשאת חברת הביטוח אם יתרחש אירוע הביטוח, כשהם משוקללים בהסתברות להתרחשות אירוע הביטוח. במקרים דנן, אף אילו היו המבקשים מוכיחים שרמת הסיכון ירדה, לא ניתן לומר שמקרה ביטוח נעשה "בלתי אפשרי" לאחר כריתת החוזה. ממילא, המבקשים לא ביקשו וסביר להניח שאינם מעוניינים בביטול חוזה הביטוח, שהיא תוצאתו של סעיף 16(ב) לחוק חוזה הביטוח.

 

סעיף 20 לחוק חוזה הביטוח קובע, כי כאשר דמי הביטוח נקבעו במקור לאור נסיבות שהחמירו את סיכון המבטח, ובמהלך תקופת הביטוח חדלו הנסיבות להתקיים או להשפיע על הסיכון, זכאי המבוטח לעדכון דמי הביטוח בהתאם לסיכון המאפיין את הנסיבות החדשות, בעד התקופה שלאחר מסירת הודעה מטעם המבוטח. לצורך החלת סעיף 20 נדרש כי המבוטח יהיה מחויב בתוספת פרמיה בגין סיכון מיוחד, מעבר לפרמיה הבסיסית. המבקשים לא טענו ולא הוכיחו, כי בעניינם היו נסיבות שהחמירו את הסיכון שבשלהם נדרשו לשלם דמי הביטוח גבוהים מהמקובל. יש לדחות את טענת המבקשים ששינויים בפעילות בתי עסק מסוימים בתקופה מסוימת הביאו להפחתה בסיכון הביטוחי שלו חשופות המשיבות. רמת הסיכון אינה נקבעת לפי כמות הלקוחות או הספקים שפוקדים את העסק, ולא בהתאם למספר ימי הפעילות בהם העסק פתוח.

 

מעבר לכך, המשיבות לא "התעשרו" על חשבון חברי הקבוצה הנטענת, אלא קיבלו מהם את דמי ביטוח המוסכמים בתמורה לכיסוי הביטוחי המוסכם, לפי הפוליסות בהם התקשרו.

 

התביעה אף אינה ראויה להתברר כתובענה ייצוגית. קיים שוני משמעותי בין בית עסק אחד למשנהו מבחינת האופן בו פעלו במהלך משבר הקורונה, אף בהנחה שמוטלת על המשיבות חובה לברר זאת מיוזמתן. לצורך כך, נדרשת עריכת בירורים פרטניים אשר אינם מתאימים לבירור במסגרת הליך ייצוגי."